הספרייה הלאומית של תאילנד

**הספרייה הלאומית של תאילנד**
**หอสมุดแห่งชาติ**
מיקום	בנגקוק, תאילנד
סוג	ספרייה לאומית
תאריך ייסוד	1905
גודל האוסף	3.2 מיליון פריטים (2013)
תקציב	86,840,300 בהט (2013)
מנהל	קאנוק-ון סקאדאדאתה (2013)
מספר מועסקים	197 (2013)
	https://www.nlt.go.th/

הספרייה הלאומית של תאילנד (בתאית: หอสมุดแห่งชาติ) היא ספריית ההפקדה וזכויות היוצרים של תאילנד. היא הוקמה ב-1905, לאחר מיזוג שלוש הספריות המלכותיות אשר התקיימו אז, והיא אחת הספריות הלאומיות העתיקות באסיה. היא פועלת תחת המחלקה לאמנויות יפות במשרד התרבות בבנגקוק, תאילנד.^[1]

נכון לשנת 2013 הספרייה בבנגקוק כוללת למעלה משלושה מיליון פריטים, והיא כוללת 11 סניפים פרובינציאליים. תקציבה הוא 87 מיליון באט ומועסקים בה כ-200 עובדים.^[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימות העיקריות של הלאומי של הספרייה בתאילנד הן איסוף, אחסון, שמירה וארגון כל הקניין הרוחני הלאומי בכל אמצעיו. האוספים כוללים כתבי יד תאילנדים,^[3] כתובות אבן, עלי דקל, ספרים תאילנדיים מסורתיים ופרסומים מודפסים וכן חומרים אורקוליים ודיגיטליים. הספרייה היא משאב מידע לאומי המשרת אזרחים בפריסה ארצית.

לספרייה הלאומית היסטוריה ארוכה. קודמתה היא הספרייה המלכותית פרה ואג'יראנאנה (תאית: หอสมุดพระวชิรญาณ) שהוקמה בשנת 1883, על ידי ילדי המלך ראמה הרביעי לכבוד אביהם. מאוחר יותר בשנת 1897, חזר המלך ראמה החמישי מביקורו באירופה והביע רצון להקדיש את הספרייה לבירה. בשנת 1905 שלוש ספריות, ספריית מנדירה דהרמה, ספריית ואג'יראנאנה וספריית בודההאסאנה סנגהה, אוחדו בפיקודו של המלך ראמה החמישי ושמן שונה ל"ספריית ואג'יראנאנה לעיר הבירה". הספרייה נותרה תחת חסות משפחת המלוכה מאז. בשנת 1933, לאחר רפורמות דמוקרטיות, הוקמה המחלקה לאמנויות יפות והשאירה את ניהול ספריית ואג'יראנאנה לדרג המלכותי. לאחר מכן שונה שמה ל"ספרייה הלאומית". בשנת 1966 הועברה הספרייה הלאומית לדרך סמסן בבנגקוק והיא מנוהלת כיום על ידי משרד התרבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	אירוע
1905	הספריות המלכותיות שולבו על ידי המלך ראמה החמישי והוקמה הספרייה הלאומית
1916	הספרייה הועברה לבניין טאבארבאטו, מזרחית לוואט מהאטאט
1925	אוספים מודפסים שוכנו בבניין החדש, שלימים הוסב ל"ספריית ואג'יראווד" על ידי המלך ראמה השביעי
1933	כל כתבי היד העתיקים וכונני הספרים המוזהבים התאים הועברו לאולם סיואמוקאבימן ששונה ל"ספריית ואג'יראנאנה"
1947	הספרייה הועברה תחת המחלקה לאמנויות יפות כ"חטיבת הספרייה"
1966	ספריית הזיכרון "דמרונג רג'אנובהאב" הוקמה ובהמשך הועברה לבניין חדש במתחם ארמון ורדיס ברחוב לאן לואנג.
1972-2009	הקמת שישה עשר סניפים לספרייה הלאומית במחוזות תאילנד
1979	הקמת מרכז נרדיפ למחקר מדעי החברה בבניין טאבארבאטו
1981	אולם הזיכרון של המלך ראמה החמישי הוקם כדי לאכלס אוספים פרטיים מלכותיים ולהציג עבודות שעווה מלכותיות, כמו גם הערים הדמוקרטיות הניסיוניות דוסיט תאני של המלך ראמה השישי
1990	פתיחת בניין הספרייה של המלך בהומיבול אדוליאדג'
1994	פתיחת ספריית המוזיקה של הנסיכה סירינדהורן
1997	פתיחת ספריית המוזיקה של הנסיכה סירינדהורן
1999	פתיחת סניף הספרייה הלאומית לאט קראבנג
2000	אולם ההנצחה של המלך ראמה החמישי הוקם כמרכז הפעילויות המלכותיות לכיבוד והנצחת פעילויות מלכותיות באמצעות תערוכה קבועה בבניין טאבארבאטו