ראמה התשיעי, מלך תאילנד
 |
|||||||||
| ראמה התשיעי, 2012 | |||||||||
| מדינה |  תאילנד |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך לידה | 5 בדצמבר 1927 | ||||||||
| מקום לידה | קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||||
| תאריך פטירה | 13 באוקטובר 2016 (בגיל 88) | ||||||||
| מקום פטירה | בנגקוק, תאילנד | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת לוזאן  |
||||||||
| עיסוק | מדינאי, פוליטיקאי, מהנדס, סקסופוניסט, מלחין, מוזיקאי ג'אז |
||||||||
| דת | טהרוואדה |
||||||||
| בת-זוג | סיריקיט קיטיאקון | ||||||||
| שושלת צ'אקרי | |||||||||
|
|||||||||
|
|||||||||
 |
|||||||||
פומיפון אדוניאדט,[1] ראמה התשיעי (בתאית: พระบาทสมเด็จพระปรมินทรมหาภูมิพลอดุลยเดช; 5 בדצמבר 1927 – 13 באוקטובר 2016) היה מלך תאילנד והצאצא התשיעי לשושלת צ'אקרי. הוא הומלך ב-9 ביוני 1946 אך מלך בפועל רק מה-5 במאי 1950.[2] תקופת כהונתו הרשמית נמשכה למעלה מ-70 שנה, ובכך הוא הפך במותו לשליט המדינה, שהיה בעל מספר שנות הוותק הגבוה ביותר בעולם.
תוכן עניינים
לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פומיפון נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית. לאחר שלמד בבית ספר יסודי בבנגקוק, עבר עם שישה מבני משפחתו לשווייץ, שם למד ב-École Nouvelle de la Suisse Romande ולאחר מכן באוניברסיטת לוזאן שבה למד משפטים ומדע המדינה.
מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו המסתורי (ספק רציחתו) של אחיו הבכור, אנאנדה מאהידון (ראמה השמיני, מלך תאילנד, Ananda-Mahidol על־פי הכתיב המסורתי הפאלי/הודי), הומלך פומיפון ב־9 ביוני 1946. אך לא מלך מיד, אלא השלים את לימודיו בעוד דודו, הנסיך רנגסיט, אוחז בכתר למעשה עד להמלכה בפועל ב-5 במאי 1950. כמה ימים לאחר מכן הוא נשא את מום ראצ'וונסה סיריקיט קיטיאקון ולהם ארבעה ילדים.
בשנות שלטונו המוקדמות לא היה לפומיפון כוח פוליטי משמעותי, והוא אחז במשרה טקסית בלבד אל מול גורמי הכוח השונים שהתחלפו בתאילנד מאז המהפכה הצבאית ב־1932. עם זאת, נהנה המלך מתמיכת העם הרואה את המלך כאבי האומה, גם מבחינה דתית (למלוכה תוקף דתי בדומה למלוכה הבריטית[3]) ותומך בגישתו המעשית לסיוע לעניי הכפר.
בשנת 1973 נקט פומיפון עמדה ברורה כאשר התבטא כנגד משטרו הצבאי של טאנום קיטיאצ'ון ובעד משטר דמוקרטי בתאילנד, ומאז התערב בפוליטיקה מספר פעמים ניכר, כולל נאום טלוויזיה ב-1992 בו התעקש על הדחתו של רמטכ"ל צבא תאילנד דאז, סוצ'ינדה קראפריון. פומיפון לא היסס גם לתמוך רשמית בהפיכה הצבאית שהביאה ב־2006 לסילוקו של ראש הממשלה, המיליארדר תאקסין שינאוואטרה.
מחוות למלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתוצאה מכל אלה, פומיפון נהנה מהילה (גם אם לא מוצדקת לחלוטין) של גיבור הדמוקרטיה, שהתווספה ליוקרתו ולכבוד הרב שרוחשים לו ממילא. במדינה בה למעלה ממחצית האוכלוסייה מתחת לגיל 20, תאים מועטים יכולים לדמיין ראש מדינה אחר. תמונתו של המלך תלויה כמעט בכל בית ועסק תאי ומעטרת את השטרות והמטבעות. לפני כל סרט המוקרן בתאילנד הקהל קם על רגליו, נשמע המנון המלך (אותו חיבר והלחין המלך פומיפון) ומוקרנות תמונות מחייו.
יום הולדתו של המלך, 5 בדצמבר, הוא יום חג חשוב בכל רחבי תאילנד ונחגג ברוב שמחה, משתה ואכילה.[4]
תאים רבים מתייחסים ברצינות רבה לכל רמיזה המעליבה את המלך, יהא זה מצד זרים או תאים.
ב-5 במאי 1987 קיבל המלך את התואר "הגדול" לאחר משאל עם.
רכושו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 הוערך הונו האישי ב-30 מיליארד דולר והוא נחשב בן המלוכה העשיר בעולם.
הונו של אדוניאדט מגיע בעיקר מקרן נכסי הכתר, שהיא סוכנות מיוחדת של ממשלת תאילנד שנוצרה עבורו. יש לו קרקעות רבות, צי מטוסים הכולל בואינג 737–800 ואיירבוס A319, וגם שתי לימוזינות שעוצבו במיוחד בשבילו. אדוניאדט הוא גם בעליו של היהלום המלוטש הגדול בעולם, המכונה "Golden Jubilee" ומשקלו 545.67 קראט, אשר ניתן לו לציון יובל להכתרתו. היהלום בורך על ידי האפיפיור, והוא נמצא כעת בארמון המלכותי התאילנדי כחלק מאוסף תכשיטי הכתר של המשפחה המלכותית.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 באוקטובר 2016 נפטר אדוניאדט לאחר שבחודשים הקודמים למותו דווח בתקשורת כי הוא סובל מהידרוצפלוס ואי-ספיקת כליות. בנו הנסיך מאהה וצ'יראלונגקון ירש את מקומו והוכתר למלך ב-1 בדצמבר 2016, אחרי שתקופת האבל הסתיימה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא אלסטר, אחרי 70 שנה על הכס, תאילנד מגלה שגם "שליט אלוהי" יכול למות, באתר וואלה! NEWS, 16 ביוני 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמו מופיע לרוב כ-Bhumibol-Adulyadej (בומיבול אדוליאדג') על-פי הכתיב המסורתי הפאלי/הודי, אך שמו בכתיב עברי הוא לפי ההגיה התאית.
- ^ Thailand's King Bhumibol Adulyadej marks 64th anniversary of coronation
- ^ ראו הכנסייה האנגליקנית
- ^ AP, תאילנד לבשה צהוב כדי לחגוג יום הולדת למלך, באתר ynet, 5 בדצמבר 2007
- ^ [1] וואלה 13 באוקטובר 2016
