העיר העתיקה של טבריה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
העיר העתיקה של טבריה, שקרויה על שם הקיסר הרומי טיבריוס, היא אחת מהערים ההיסטוריות והארכיאולוגיות החשובות בישראל. נוסדה על ידי הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס, בשנת 20 לספירה, ושימשה כבירת ממלכתו.[1] רוב השרידים בעיר העתיקה של טבריה עודם נסתרים מתחת לאדמה, בעיקר באזור הדרומי שלה.
ב-1990 נחשף תיאטרון רומי עצום, המראה על התכלית התרבותית שהייתה לתושבי העיר היהודית הזו תחת השלטון הרומי. גילוי זה, שלא הוזכר במקורות ההיסטוריים, מעיד על הפתיחות התרבותית והחברתית ששררה במקום. אך התרגשות זו נבלמה כאשר, לאחר התחלה מבטיחה של חפירות, הפרויקט נעצר והאתר נטוש לפסולת. [2]
בין השאר נחשפו בעבר בחפירות לגילוי התיאטרון מטמון מטבעות גדול וגם מבנים שונים ובהם בית מרחץ מפואר עם רצפת פסיפס מרהיבה, בתי כנסת, שער העיר ושוק עתיק.
מעל העיר, בפסגת הר ברניקי, התגלו שרידי כנסיה ומצודה מהתקופה הביזנטית.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת המרד הגדול, חוקרים טוענים שבטבריה הוקמו מערות מסתור, והתושבים חיזקו את ביצורי העיר, מתוך הכנה לעימות עם הכובש הרומי. הדילמה אם להתנגד או להכנע שסעה את הקהילה, אך בסופו של דבר המתונים השפיעו וכאשר הכוחות הרומיים הגיעו, נפתחו לפניהם שערי העיר, והם הוזמנו להיכנס ללא קרב.[2]
במחצית השנייה של המאה ה-2, לאחר ניצחון הרומאים במרד בר כוכבא, רבי שמעון בר יוחאי טיהר את טבריה מטומאת המתים, דבר שהופך את העיר למושב של תלמידי חכמים. לקראת סוף המאה, רבי יהודה הנשיא מעביר את מקום מושבו מציפורי לטבריה.
בשנת 351 פרץ מרד גאלוס, ומערות המפלט שימשו חלק מתושבי העיר.[2]
רבי יוחנן מייסד בטבריה את "בית המדרש הגדול", שבו, לפי המסורת, נכתב רוב התלמוד הירושלמי. בעקבות כך, טבריה הופכת למרכז רוחני ותורני ליהדות ארץ ישראל וליהדות התפוצות, תקופה שתיארך מאות שנים.
במאה ה-6 במהלך תקופת הגאונים, הוקמה בטבריה ישיבת ארץ ישראל, יורש הסנהדרין, במהלך תקופה זה העיר פרחה כמרכז של פיוט, דרשה, כתיבה וניקוד. הניקוד העברי המקובל כיום, המכונה "ניקוד טברייני", נקרא על שם העיר.
נקודות היסטוריות חשובות לפי תקופת זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקופה הרומית והביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 20 לספירה: ייסוד העיר על ידי הורדוס אנטיפס.[1]
- 61 לספירה: סופחה לממלכת אגריפס השני.[1]
- 67 לספירה: בוצרה בחומות בפרוץ המרד הגדול נגד הרומאים.[1]
- המאה ה-2 לספירה: רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת קברים, הופך אותה למרכז תורני.[1]
התקופה המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המאה ה-7: כיבוש טבריה על ידי המוסלמים, הופכת לבירת "מחוז הירדן".[1]
- 749: רעידת אדמה קטלנית, ידועה כ"רעש שביעית", מחריבה חלקים נרחבים מהעיר בנוסף לבית שאן רמלה וחלקים מירושלים.[1]
תקופת הצלבנים והממלוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1099: כיבוש טבריה על ידי הצלבנים, הופכת לבירת נסיכות הגליל.[1]
- 1187: טבריה חוזרת לידי מוסלמים לאחר הקרב בקרני חיטין.[1]
- 1247: נפילה לידי הממלוכים, שנשארת תחת שלטון מוסלמי עד כיבוש הארץ על ידי הבריטים. [1]