הר ברניקי
 | |
| הר ברניקי, כפי שהוא נראה מן התיאטרון הרומי שעל צלע ההר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | כ-190 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | דרומית לטבריה |
| רכס הרים |
הגליל התחתון  |
| קואורדינטות | 32°46′32″N 35°32′22″E / 32.7755556°N 35.5394444°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   הר ברניקי | |
  | |
.jpg)
הר בֶּרֶנִיקי הוא הר בגליל, הנמצא סמוך לכנרת דרומית לטבריה. גובה ההר כ-190 מטר מעל פני הים. על ההר נמצאו שרידי כנסייה ביזנטית ולצידה מסגד מהמאה ה-8 לספירה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להורדוס אנטיפס היה בטבריה ארמון מפואר, שייתכן שהוא ארמונה של הנסיכה ברניקי, עליו סיפר יוסף בן מתתיהו בכתביו, ומכאן שמו של ההר "הר ברניקי". במהלך התקופה הביזנטית, במאה השישית, נבנתה על פסגתו המזרחית של ההר כנסיית העוגן, ייתכן על חורבת ארמונו של אנטיפס. הכנסייה הייתה מבנה מפואר ששטחו כ-1,400 מ"ר. בליבה של הכנסייה עמדה אבן מונוליתית ששמשה כשריד מקודש, וכפי הנראה נקשרה בסיפור פעילותו של ישו באזור הכנרת.
הקיסר יוסטיניאנוס הראשון בנה חומה, שהגיעה מטבריה עד לפסגתו המערבית של ההר, והסתיימה בשני מגדלים שגובהם 15 מטרים ואורך כל אחד מצלעותיהם 7.5 מטרים.[1] ברעש האדמה בשנת 749 המכונה רעש שביעית נהרסו המבנים שעל ההר, לרבות הכנסייה, אך זו שופצה מחדש בתקופה המוסלמית הקדומה, במהלך המאה השמינית ושימשה ככנסייה עד לאחר קרב קרני חיטין, בו נהדפו הצלבנים וממלכתם בגליל חרבה.
לאחר חורבן הכנסייה שהה המקום בשממונו במשך שנים רבות. בשנת 1990 החל הארכאולוג יזהר הירשפלד בחפירות במקום. לא נמצאו כל שרידים לארמונה של ברניקי, אך נחשפה הכנסייה הביזנטית, ושרידי החומה והמגדל. הקרן הקיימת לישראל פרצה דרך המובילה משכונותיה העליונות של טבריה אל ההר. בצלע ההר התגלה על ידי הארכאולוגים יזהר הירשפלד ויוסף סטפנסקי תיאטרון רומי, ובו כ-6,000-5,000 מקומות. עיריית טבריה מתכננת להפוך את האמפיתיאטרון למרכז מופעים ולשלבו בפארק עוז ברקוביץ', פארק ארכאולוגי בדרומה של טבריה, הכולל ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הרומית.[2] בסמוך לכנסייה נחשף מבנה נוסף, וההשערה הייתה שהוא שימש כשוק בתקופה הביזנטית של העיר. בשנת 2009 גילתה הארכאולוגית קטיה ציטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים שהמבנה שימש כמסגד, וייתכן שהכנסייה והמסגד פעלו במקביל זה לצד זה, כשכל אחד משרת את הקהילה שלו. מסגדים דומים מאותה תקופה התגלו בדמשק ובעיר ג'רש שבירדן.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר הר ברניקי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יזהר הירשפלד, "כנסיית העוגן בפסגת הר ברניקי בטבריה", מטוב טבריה, חוברת 9 הוצאת אריאל 1994, עמ' 10
- ^ הודעה לעיתונות מתאריך 1.4.2008 אתר רשות העתיקות
- ^ ניר חסון, תור הזהב ועידן הסוכר של טבריה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012