לדלג לתוכן

הערב והבוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערב והבוקר
The Evening and the Morning
מידע כללי
מאת קן פולט
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
נושא המאה ה-10
מקום התרחשות אנגליה
הוצאה
תאריך הוצאה 2020
מספר עמודים 832 (גרסה אנגלית)
771 (גרסה עברית)
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מודן
תאריך 2021
תרגום אינגה מיכאלי
סדרה
הספר הבא עמודי תבל

הערב והבוקראנגלית: The Evening and the Morning) הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי הסופר הבריטי קן פולט. הספר הוא פריקוול לספרו של פולט, "עמודי תבל". הוא מתחיל בשנת 997 לספירה ומכסה תקופה בסוף ראשית ימי הביניים, על רקע פשיטות הוויקינגים על אנגליה, ועד שנת 1007. הספר מרחיב על ההיסטוריה ועל ייסודה של העיר הבדיונית קינגסברידג', אנגליה, אשר מהווה את מקור ההתרחשות העיקרי לכמה מספריו של פולט. הספר מתאר את בניית הגשר והקתדרלה בעיר, ומסביר את מקור שמה. פולט סיפר כי בחר בתקופה זו להתרחשות הסיפור כיוון שמדובר על "רגע לפני חילופי המילניום, במקום שבו אין פחד רב מקץ העולם כפי שהיה במקומות אחרים, כי הוא היה קצה העולם הנוצרי"[1]. הספר יצא לאור ב-15 בספטמבר 2020[2], ובעברית במרץ 2021[1].

הספר שואב את שמו מספר בראשית פרק א' פסוק ה'. פולט סיפר כי בחר ציטוטים תנ"כיים לשמותיהם של כל הספרים בסדרת קינגסברידג' כיוון שהרגיש שהם מספקים תחושה עוצמתית ואפית.

סדרה המבוססת על הספר נמצאת בעבודה תחת אולפני לג'נדרי ו-Range Media Partners[3].

בחברה האנגלו-סקסונית המתוארת בספר, הכנסייה הקתולית עדיין לא השתלטה על הנישואים בממלכה. למעשה, נישואים הם טקס אזרחי: אדם יכול "להזיז הצידה" את אשתו לפי רצונו ולהינשא לאישה אחרת, או שאדם יכול לבחור להינשא לשתי נשים. אישה יכולה להתגרש מבעלה באופן לא רשמי כאשר היא עוזבת אותו. זה אפילו אפשרי, אם כי נדיר, שאישה תינשא לשני גברים. הכנסייה מסתייגת ממנהגים אלו, אך לא יכולה למנוע אותם. תפניות עלילה רבות בספר היו בלתי אפשריות ללא הסיטואציה החברתית הזו.

תפקידו של המלך גם הוא שונה מזה של שליטים אחרים בספריו של פולט. המלך אתלרד, שנמצא כבר שנים רבות בשלטון, לא מחזיק באותה רמת שליטה באנגליה שיש למלכים מאוחרים יותר. אתלרד אומר כי תפקידו של המלך הוא לדאוג לביטחון הלאומי ולמטבע חזק, אם כי דמויות אחרות מציינות שתחום הפעולה שלו כולל מבחינה טכנית תחומים נוספים, כמו רווחתן של אלמנות אצילות. תפקידו הראשי של אתלרד כמגן על המדינה מפני פלישות הוויקינגים יוצר מתח בינו לבין האצילים בממלכה, בהם הוא תלוי לשם גיוס והנהגת הצבא. המלך מוצג כבעל יכולת מוגבלת לאכוף את החוק. למשל, הוא יכול לקנוס את האצילים על התנהגות לא נאותה, אך האצילים יכולים לסרב לשלם את הקנס.

שער ראשון - החתונה (997 לספירה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שבו אדגר, בונה הסירות, מתכנן לברוח יחד עם אהובתו סוני, מתקיפים הוויקינגים את עיירת החוף קומב. אדגר מנסה להזהיר את תושבי העיירה, אך לא מצליח להציל את סוני. העיירה כולה נחרבת, ואביו של אדגר נהרג, לכן אדגר ומשפחתו עוברים יחד לכפר קטן בשם המעבורת של דרנג, הכולל בית מרזח, מינסטר (אנ') קטן, ומנזר הממוקם על אי בנהר הסמוך ובו הנזירות מטפלות במצורעים. בית המרזח והמעבורת מנוהלים על ידי דרנג, ואילו המינסטר מנוהל על ידי אחיו דגברט - שניהם דודניו של אילדורמן וילוולף משירינג. אדגר, שני אחיו ואמו מקבלים לידיהם חווה קטנה, ולומדים לנהל אותה. אחיו הבוגרים של אדגר מתאהבים שניהם בבתו של דרנג, קוונבורג, וכאשר היא נכנסת להיריון הם מתחתנים איתה שניהם. בתמורה לכך, אדגר מתחיל לעבוד בשירותו של דרנג, שם הוא בונה מעבורת חדשה, ומתיידד עם בלוד, נערה ולשית ושפחתו של דרנג. מאחר שדרנג מסרסר בה, היא נכנסת להיריון ויולדת תינוק. דרנג משליך את התינוק לנהר למרות מחאותיהם של בלוד, של אדגר ושל שתי נשותיו של דרנג. אדגר מעיד נגד דרנג בבית המשפט המקומי, אך דרנג יוצא מהמשפט ללא עונש. בלוד מנסה לברוח בחזרה לוויילס בעזרתו של אדגר.

ראנה, אצילה נורמנית, היא בתו של הרוזן יובר משרבור. כאשר אילדורמן וילוולף מגיע מאנגליה על מנת להיפגש עם אביה, השניים מתאהבים. בסופו של דבר עוברת ראנה להתגורר באנגליה על מנת להתחתן איתו. היא מביאה איתה את משרתותיה, קאט ואגנס, ואת שומר הראש שלה, ברן. בעת חתונתה היא מקבלת לידיה את עמק אותן הסמוך ואת הכפרים שבו. ראנה לומדת לשלוט במשק ביתו של האילדורמן. מעשיה של ראנה מכעיסים את אמו של וינסטן, אמו החורגת של וילוולף, אשר הייתה השולטת במשק הבית עד אז. לאחר החתונה היא מגלה כי היא למעשה אשתו השנייה של וילוולף. הוא "הזיז הצידה" את אשתו הראשונה, ובכך הכעיס את המלך ואת הכמורה, למעט אחיו למחצה, הבישוף וינסטן.

הנזיר אלדרד מסיים את ביקורו בנורמנדי בעיר שרבור, משם הוא חוזר לביתו במנזר שירינג יחד עם מספר ספרים שרכש במהלך מסעו. אלדרד הוא הספרן בסקריפטוריום של המנזר, והוא מתכנן להרחיב אותו ובכך לתרום להעשרת הידע האנושי. בדרכו לשירינג הוא עובר במעבורת של דרנג, שם הוא פוגש את אדגר. הוא מתארח במינסטר של דגברט, והוא נדהם לגלות את מצב הכנסייה ואת התנהלות הכמרים המתגוררים בה עם נשותיהם וילדיהם. הוא חוזר לשירינג וכותב מכתב לארכיבישוף מקנטרברי, אשר תומך בהצעתו לפזר את המינסטר ולהקים במקומו מנזר. כאשר הבישוף וינסטן שומע על התוכנית הוא מתרגז ומאיים על אלדרד ועל אב המנזר, שנאלצים לזנוח את תוכניתם. כאשר מגיעה ראנה לשירינג נפגש עמה אלדרד ומציע לה את תמיכתו ואת עזרתו. השניים הופכים קרובים, ואלדרד מעודד את ראנה לבסס את מעמדה בעיר.

שער שני - המשפט (998 לספירה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילדורמן וילוולף יוצא למלחמה כנגד הוולשים, וראנה נשארת בשירינג ומנהלת את משק הבית. אדגר מספר לה כי מנהל המחצבה שבבעלותה מרמה אותה בתשלומי המיסים, והיא מחליטה לצאת לביקור באדמותיה ולהסדיר את המצב. בתמיכתם של אדגר, הנזיר אלדרד ושריף המחוז דן, היא פוגשת את התושבים ואף מתעמתת עם וינסטן, אשר התרגל לגרוף לעצמו חלקים מכספי השכירות על אותן אדמות. בכך היא מבססת את המוניטין שלה בתור שליטה הוגנת ובעלת יכולות. כאשר שב וילוולף ממסעו מזהה ראנה בין השבויים את בלוד, שפחתו הנמלטת של דרנג. למרות ניסיונותיה נלקחת בלוד בחזרה אל אדונה. כאשר אדגר מנסה להגן על בלוד מפני דרנג, הוא מפוטר מעבודתו ונאלץ לחזור עם אחיו ועם אמו בחווה שלהם. כאשר החורף הקשה משאיר את המשפחה ללא מזון, מטביעה אמו של אדגר את עצמה בנהר, ואדגר נשאר אחראי לפרנס את משפחתו.

אלדרד מחליט לחקור את הקשר בין המינסטר של דגברט לבין הבישוף וינסטן. הוא נעזר באדגר, והשניים עוקבים אחרי וינסטן ודגברט במהלך שהותם בעיירה קומב, שנבנתה מחדש לאחר תקיפת הוויקינגים. הם מגלים כי השניים משתמשים בכסף מזויף, מה שמוביל אותם לגלות את מלאכת הזיוף המתרחשת במעבורת של דרנג. אלדרד רותם לעזרתו את השריף דן, והם פושטים יחד על המינסטר בעת שהותו של וינסטן במקום. הם עוצרים את דגברט ואת קאתברט, הכומר המשמש בתור צורף, אך וינסטן מצליח להתחמק מהם. כאשר מגיע המשפט מצליחים וינסטן ודגברט לחמוק מעונש, בעזרתו של וילוולף, ויחד הם מאשימים את קאתברט, שנענש בסירוס ועקירת עיניו. אלדרד מנצל את ההזדמנות כדי לדרוש העברה של המינסטר לידי המנזר, כמו בתוכניתו המקורית. עד מהרה הוא מתחרט על בקשתו, כאשר הוא ממונה להיות אב המנזר החדש, וחלומו לשמש כספרן נגדע.

ראנה, כעת בהריון, ממנה את אדגר להיות מנהל המחצבה ברשותה, ומאשרת לו לחצוב אבנים כרצונו על מנת לשפץ את המנזר של אלדרד. אלדרד ואדגר פוגשים את קאתברט, שעבר להתגורר באי המצורעים, ומציעים לו להצטרף למנזר. דגברט ממונה לארכידיאקון והופך להיות יד ימינו של וינסטן.

שער שלישי - הרצח (1001–1003 לספירה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראנה יולדת תאומים, וכך לה ולווילוולף יש שלושה בנים. וינסטן ואמו מודאגים מהשינוי במאזן הכוחות וזוממים להפריד בין וילוולף לראנה, לכן הם קונים עבור וילוולף שפחה, קארוון, שתפקידה לפתות אותו ולהרחיקו מראנה. כאשר וילוולף יוצא להילחם בוויקינגים הפולשים, הוא משאיר את ראנה בתור האחראית על נחלתו. לאחר גל של תקיפות באזור, נחושים ראנה והשריף דן לתפוס את "פני ברזל" - פושע ששודד את הנוסעים ביערות ומפחיד את התושבים מזה שנים רבות. בעזרתו של אדגר הם תופסים את הפושע - למעשה פושעת - ואת שני עוזריה, אחד מהם הוא בעלה של אגנס, אחת ממשרתותיה של ראנה. הפושעים מוצאים להורג, ואגנס נשבעת לנקום בראנה. וינסטן מנצל את המצב ומתחיל להשתמש באגנס בתור מרגלת בביתה של ראנה.

כאשר מת אב המנזר של שירינג מפסיק אב המנזר החדש את הקצבה החודשית שניתנה למנזר החדש במעבורת של דרנג. אלדרד נואש למצוא מימון אחר, שיאפשר את קיום המנזר, וכך הוא פונה אל המנזר בו חונך בגלסטונברי. הוא פוגש שם את ליאופריק, אהובו בעבר, אשר נרתם לעזרתו. יחד הם משכנעים את אב המנזר ואת האחראי על תשמישי הקדושה שיעניקו לאלדרד את עצמותיו של הקדוש אדולפוס. אלדרד מקווה שעצמותיו של הקדוש ימשכו עולי רגל למנזר. אלדרד מקיים מסע עם עצמותיו של הקדוש, ומגייס תרומות בערים ובכפרים השונים באזור, תוך שהוא מזמין את התושבים לבקר במנזר שלו בזמן הפנטקוסט. וינסטן נחוש בדעתו למנוע מהמנזר של אלדרד להתפתח, וכך הוא משכנע את דרנג להיעלם יחד עם המעבורת שלו. כאשר עולי הרגל הרבים מגיעים, אין מעבורת שתוכל להכניס אותם לכפר. אדגר נחלץ לעזרתו של אלדרד ומוצא פתרון חלופי, אך הדבר גורם לעולי רגל רבים להתאכזב ולעזוב. כתוצאה מכך, מחליטים אלדרד ואדגר על בניית גשר צף שיחליף את המעבורת ויאפשר למנזר לגבות אגרה על חצייתו. הגשר החדש מוכן כעבור כחצי שנה, ואנשים רבים נהנים ממנו וחוצים אותו מדי יום, אך דרנג זועם על כך שאינו מרוויח כסף על השימוש במעבורת, ואילו וינסטן כועס על התפתחות המנזר הקטן. השניים, יחד עם דגברט, שורפים את הגשר באישון לילה, ומביאים קץ על תקוותיו של אלדרד לפיתוח הכפר.

במקביל, שב צבאו של וילוולף לשירינג, ואיתם האילדרומן הפצוע בראשו. ראנה ממהרת להעבירו לביתה ולקחת פיקוד על הטיפול בו. בזכות טיפולה המסור וילוולף חוזר לתפקד, אך הנזק מפגיעתו המוחית ניכר והיא עושה כל שביכולתה להסתיר זאת. היא מבינה כי מותו של וילוולף קרוב - אם לא באופן טבעי אז בעקבות רצח, והיא מחליטה לכתוב את צוואתו. היא מכנסת במעבורת של דרנג שלושה עדים: אלדרד, השריף דן, והבישוף מודולף. יחד הם חותמים על צוואתו, לפיה בנה הבכור של ראנה יירש את אביו, וראנה תשמש כעוצרת לפי הצורך. הם מתכננים לפגוש את המלך לאחר שבועיים, כדי שיוכל לאשר את הצוואה ולהבטיח את קיומה. אגנס המרגלת מדווחת על הפגישה לווינסטן, והוא מבין את חשיבות הצוואה ומחליט לעצור את התהליך. הוא קורא לאחיו הצעיר, ויגלם, ויחד הם רוצחים את וילוולף בשנתו. הם מתכננים להאשים את השפחה קארוון ברצח, לכן הם מורים לה לברוח. כאשר מתגלה דבר הרצח, ראנה מזועזעת, וברגעי חולשתה וינסטן מצליח לגנוב את תיבות האוצר שלה ושל וילוולף. בכך הוא משאיר את ראנה חסרת כל.

וינסטן מייעד את ויגלם לרשת את אחיו בתפקיד האילדורמן, למרות התנגדותה של ראנה. ראנה פונה לשריף דן, אשר מנסה לעזור לה להוכיח את אשמתם של האחים ברצח. הוא מצליח לתפוס את קארוון, אך וינסטן דואג לכך שהיא תירצח לפני שתספיק להעיד נגדו. ויגלם מציע לראנה נישואים, בתקווה לפתור את משבר הירושה ולהבטיח את מינויו לאילדורמן, אך היא מסרבת בתוקף, מה שגורם לה להאמין שהיא עלולה להירצח. הוא מתחיל להשתלט על נחלתו של האילדורמן, והוא כולל בכך את נחלתה של ראנה בעמק אותן. אדגר, ששוהה באזור באותו הזמן, מבין את הסכנה שנשקפת לראנה וממהר להיפגש איתה. השניים מתכננים לברוח יחד אל מנזר הנשים שבמעבורת של דרנג, שם ראנה תוכל לדרוש מקלט ולתכנן את מעשיה. ערב טרם הבריחה, ראנה ואדגר נשארים לבדם, מה שמאפשר להם להתוודות על אהבתם זה לזו. בבוקר הבריחה, ראנה לא מופיעה, ואדגר מגלה שהיא ומשק ביתה נעלמו. הוא מבין שוויגלם אחראי להיעלמותה, ומתעמת איתו - אך בתגובה הוא מוכה קשות.

בחודשים הבאים עושים אדגר, אלדרד ודן כל שביכולתם למצוא את ראנה. הם דורשים מוויגלם שישחרר אותה, והם אף פונים בבקשה למלך עצמו. עם זאת, המלך עסוק במלחמה מול הוויקינגים ולא מתפנה לטפל במצב בעצמו. ראנה נלקחת יחד עם המשרתת קאט ועם ילדיהן אל בקתת ציד ישנה ביער, שם הם מוחזקים במשך חודשים רבים. ראנה מבינה שאגנס בגדה בה, אך כעת היא נעולה ונמצאת תחת שמירה מתמדת. ויגלם חוזר ומציע לה נישואים, וכאשר היא מסרבת פעם נוספת הוא אונס אותה. וינסטן מגלה שנדבק בעגבת, המכונה "צרעת הזונות", אך בוחר להסתיר את המידע ודואג שאיש לא ידע על כך. צבאו של המלך מגיע אל המעבורת של דרנג, וכך ניתנת לאלדרד הזדמנות לשוחח עם המלך אתלרד. המלך מתלונן על איטיותה של המעבורת, ואלדרד מבקש ממנו כתב זכויות שיבטיח את עצמאותו של המנזר ויאפשר לו לבנות גשר. המלך מסכים לבקשתו, וכך מגן על הגשר החדש שעתיד להיבנות - הצתתו של הגשר תיחשב למעשה כפשע נגד המלך עצמו.

אדגר ואלדרד מצליחים סופסוף לאתר את בקתת הציד המבודדת, והם נתפסים על ידי השומרים כאשר הם מתצפתים על המקום. הם מובאים בפני וינסטן, שמספר להם כי ראנה הסתגרה בבקתה מרצונה החופשי וכי בדיוק היום הוא הגיע כדי להחזיר אותה לשירינג ולאפשר גם לה להיפגש עם המלך, שעתיד להגיע לאזור בקרוב. אדגר מבקש לדבר עם ראנה, והוא נכנס אל הבקתה. בפנים, ראנה מסרבת להתקרב אל אדגר ובקושי מוכנה לדבר איתו. היא מאמינה שהיא מלוכלכת ומכוערת, והיא נסערת מאוד. אדגר מגלה כי היא בהריון, ומבין כי התינוק הוא ילדו של ויגלם. ראנה חוזרת לשירינג, שם היא מבססת את מעמדה מחדש. אדגר מגיע להיפגש איתה פעם נוספת, והיא מתנצלת על יחסה אליו ומבטיחה לו כי היא עדיין אוהבת אותו. יחד עם אלדרד, ראנה מתכננת את פגישתה עם המלך, ומנסה להבטיח את עצמאותה, כך שהיא לא תוכרח להינשא לוויגלם.

המלך אתלרד מגיע לשירינג יחד עם צבאו ועם אשתו החדשה, אמה מנורמנדיה, חברה ותיקה של ראנה. המלך מעניק לוויגלם את תואר האילדורמן, למרות בקשותיה של ראנה, אך הוא מחזיר לה את עמק אותן ומאפשר לה לעבור להתגורר במנזר הנשים עד ללידה, לפני שיחליט באשר לדבר נישואיה. במהלך הפגישה ראנה מרגישה כאבים בבטנה, ומבינה כי הלידה התחילה מוקדם מהצפוי. היא יולדת בן, והיא מבקשת מהמלך שירשה לה לעבור אל מנזר הנשים על מנת להתאושש מהלידה. המלך מחליט לא לכפות נישואים על ראנה, ומאפשר לה לעבור למנזר הנשים, אך הוא מסרב לאפשר לראנה לקחת איתה את בנה התינוק. ראנה מחליטה לנטוש את התינוק ולעזוב את שירינג יחד עם ילדיה הנותרים, על מנת לחיות עם אדגר בשלווה. כאשר מגיעה הרגע למסור את התינוק, ראנה מתחרטת ומחליטה להישאר בשירינג ולהתחתן עם ויגלם. אדגר שבור הלב מחליט לעזוב את ביתו ולעבור לנורמנדי, שם הוא מקווה ללמוד מבעלי המלאכה המיומנים והחדשניים. הוא נפרד מאלדרד על רקע הכפר המשגשג, שנקרא כעת על שם הגשר החדש שבו: קינגסברידג' - גשר המלך.

שער רביעי - העיר (1005–1007 לספירה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיבישוף מקנטרברי גוסס, ווינסטן מתכנן את המצב לצבירת כוח נוסף. הוא משכנע את הנזירים בקתדרלת קנטרברי שיבחרו בו לארכיבישוף החדש. ראנה אומללה בנישואיה לוויגלם, אך מעסיקה עצמה בחינוך ארבעת בניה. היא מקבלת הודעה מאגנס הגוססת, שמבקשת לפגוש אותה פעם אחת אחרונה. ראנה מגלה כי אגנס נדבקה בצרעת הזונות, וכך היא מבינה כי גם וינסטן חולה. היא מפחדת לשתף עם אלדרד את המידע, מחשש מפני נקמתו של וינסטן, לכן היא מסרבת לעזור לו לסכל את מינויו של וינסטן לארכיבישוף. ראנה מלמדת את ילדיה לקרוא, אך ויגלם מסרב שראנה תחנך את בנו ולכן הוא לוקח אותו ממנו ומפריד אותו מאחיו הגדולים. למרות צערה הרב, ראנה מבינה שאין לה יותר מה לאבד, לכן היא מפיצה את דבר מחלתו של וינסטן ומונעת את מינויו. וינסטן מתחיל להרגיש את פעולתה של המחלה, ושם לב לבלבולו ההולך וגובר.

בשנים שחלפו המשיכה העיירה קינגסברידג' להתפתח ולמשוך עולים לרגל, ואלדרד מחליט שהגיע הזמן לבנות כנסייה חדשה וגדולה יותר. הוא חולם שאדגר יחזור לאנגליה ויתכנן את הכנסייה, לכן הוא שולח שני נזירים שיחפשו אותו בנורמנדי. לאחר זמן רב הם מוצאים את אדגר, בתפקידו כמשנה לרב הבנאים. אדגר מסרב להצעתם של הנזירים, שכן הוא לא מעוניין לפגוש את ראנה בעודה נשואה לוויגלם. וינסטן המבולבל והחולה חוזר לשירינג, שם הוא מגלה כי ראנה היא זו שהפיצה את השמועה על מחלתו. הוא מגייס את ויגלם לעזרתו, והשניים מחליטים לנקום בה: וינסטן "מזיז הצידה" את ראנה ומגרש אותה משירינג. ראנה עוברת לגור בקינגסברידג', בביתו הישן של אדגר, שם היא מקימה לה משק בית חדש וממשיכה לשלוט בעמק אותן. ראנה מתיידדת עם בלוד, והשתיים משגיחות על השפחה החדשה של דרנג, מייריד, אותה דרנג מסרסר ללקוחותיו. השתיים מבינות כי השפחה הצעירה בהיריון, זמן רב לפני שדרנג מבחין בכך. כאשר אחד הלקוחות מבחין בכך שהשפחה בהיריון, דרנג זועם ומתחיל להכות אותה. כאשר בלוד ואשתו של דרנג מתערבות, דרנג לוקה בהתקף לב ומת. ראנה מוודאת שלא מאשימים את בלוד ברצח, ואילו אלדרד מצהיר שבית המרזח והשפחות שייכים כעת לאשתו של דרנג. אשתו של דרנג מכריזה כי היא תשחרר את שתי השפחות בצוואתה, ומאוחרת יותר אלדרד דואג לנסח זאת בכתב בפני עדים. כאשר היא מתה, מגלים תושבי העיירה כי היא הורישה את בית המרזח לבלוד. בלוד ומייריד מחליטות להישאר יחד בקינגסברידג', כנשים חופשיות, ולנהל יחד את בית המרזח.

כאשר ראנה מגיעה לבקר בעמק אותן, היא פוגשת את ויגלם ואנשיו שעוברים במקום. בלילה מגיע ויגלם השיכור אל ביתה של ראנה ומנסה לאנוס אותה שוב. ראנה נאבקת בו, ובסופו של דבר מפילה אותו לרצפה. היא סוגרת את פיו ואפו, עד שהוא נחנק מהקיא של עצמו ומת. מבוהלת, היא גוררת את גופתו לתעלה שבנה אדגר, וחוזרת לישון. בבוקר מובילה ראנה את החיפושים אחר ויגלם הנעדר, ומוודאת שאנשים מאמינים כי הוא נפל אל התעלה בטעות וטבע. היא רוכבת בחזרה לשירינג, שם היא לוקחת בחזרה את בנה הקטן. היא והשריף דן מכריזים על עצמם כשליטים החדשים של שירינג - ראנה תשמש בתור שופטת ותנהל את המחוז, ואילו השריף יגבה מיסים ויגייס צבא.

בצרפת מוזמן אדגר להיפגש עם הרוזן יובר, אביה של ראנה, אשר דורש ממנו להסביר את המנהג האנגלי של הזזת נשים הצידה. אדגר לומד כי ראנה למעשה גרושה, ועל כן חופשיה כעת לחיות עמו.

ראנה מחליטה להיפטר מווינסטן, לכן היא מזמינה את הארכיבישוף החדש מקנטרברי לביקור בשירינג. הארכיבישוף מזועזע למראה טירופו של וינסטן, מפטר אותו וכולא אותו בבקתת הציד ביער. ראנה חוזרת אל ביתה בקינגסברידג', שם החלו העבודות על הכנסייה החדשה. היא מאושרת לגור כעת עם ארבעת ילדיה ללא איומים. הארכיבישוף נפגש עם אלדרד, ומציע לו להחליף את וינסטן בתפקיד הבישוף של שירינג. אלדרד מסרב תחילה, אך לאחר מכן מבקש מהארכיבישוף שיאפשר לו להמשיך להתגורר בקינגסברידג' בתור בישוף, ולהשתמש בכנסייה החדשה שעומדת להיבנות בתור מושבו הרשמי. הארכיבישוף מסכים, ואלדרד מאושר על ההזדמנות שקיבל.

ראנה עומדת על הגשר של אדגר ומביטה בשקיעה, כאשר היא מבחינה בסירה ששטה במעלה הנהר. היא מזהה את אדגר על הסירה וממהרת לקדם את פניו. השניים מתאחדים לאחר שלוש שנים, ומגלים כי אהבתם זה לזו שרדה. הם מחליטים להתחתן, ומקבלים על כך אישור מהמלך אתלרד. אלדרד מעביר את וינסטן להתגורר על אי המצורעים, בטיפולן של הנזירות. הבישוף אלדרד מחתן את ראנה ואת אדגר בשירינג, והשניים יכולים לבסוף לחיות יחד כמשפחה.

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדגר - בנו של בונה סירות, בעל כישרון בסוגים שונים של בנייה.
  • ראנה - בתו של הרוזן יובר משרבור, עוברת לאנגליה כדי להתחתן עם אילדורמן וילוולף משירינג.
  • אלדרד - נזיר צעיר אשר חולם להפוך את שירינג למרכז של למידה על ידי יצירת ספרייה ענקית.
  • וינסטן - בישוף שירינג, רודף בצע וערמומי, אשר משתמש בחוכמתו כדי להגביר את עושרה ואת מעמדה של משפחתו.

דמויות משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אילדורמן וילוולף "וילף" - אחיהם-למחצה המבוגר של וינסטן ושל ויגלם, האילדורמן (אנ') של מחוז שירינג. מתחתן עם ראנה נגד רצונו של המלך, לאחר שהתאהב בה בזמן ביקורו בשרבור.
  • ויגלם - אחיו הצעיר של וינסטן ואחיו-למחצה של וילוולף, לוחם גס אך מוכשר.
  • דרנג - בעל מעבורת ובית מרזח עצלן ואנוכי, קרוב רחוק של וינסטן ושל אחיו.
  • בלוד - נערה ולשית משועבדת, אשר אדגר פוגש במעבורת של דרנג. הספר עוקב אחריה דרך לידה, ניסיון בריחה ואירועים נוספים המשנים את מעמדה.
  • דגברט - אחיו של דרנג, מנהל המינסטר המושחת במעבורת של דרנג, ובעל האדמות בכפר.
  • קאתברט - כומר במינסטר של דגברט, משמש בתור צורף ומכין תכשיטים וחפצי קדושה.
  • השריף דן - שריף מחוז שירינג. המתנגד המרכזי לשלטון משפחתו של וינסטן, ולפיכך בעל ברית מרכזי של ראנה.
  • המלך אתלרד - מלך אנגליה, עסוק בפשיטות הוויקינגים. בעת התרחשות הספר, הוא מוצג כאדם בגיל העמידה, מלך בעל ניסיון אשר יכול להשתמש בכוחו המוגבל בצורה יעילה.
  • גיתה - אמם של וינסטן ושל ויגלם, ואמו החורגת של וילוולף.
  • קאט ואגנס - משרתותיה של ראנה, אשר עוברות יחד איתה לאנגליה.
  • ארמן ואידבולד - אחיו הבוגרים של אדגר, נישאים שניהם לבתו של דרנג, קוונבורג, ומנהלים יחד איתה את החווה המשפחתית.

ג.ה. בוגראן מה-"Washington Independent" תיאר את הספר כ"עוד מאותו דבר, עם שינויים קלים", ביחס לספריו האחרים של פולט מסדרת קינגסברידג'[4]. גזה טטרליי מ-"The New York Review of Books" כתבה כי "הספר נחקר היטב ונכתב היטב - בסך הכל, קריאה מצוינת וסוחפת"[5]. "קירקוס ריוויוז" תיארו את הספר בתור ארוך וצפוי, אך הכירו בפולט בתור "מספר סיפורים רב עוצמה, אשר ימשוך את תשומת לבו של הקורא בכל מקרה"[6]. ביל שיהאן מה"וושינגטון פוסט" ציין כי הספר הוא "תוספת מבורכת ביותר לסדרת קיימברידג', ובתקווה הוא לא יהיה האחרון"[2].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]