הפלה בעוולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיני נזיקין
העוולות הספציפיות
תקיפהכליאת שווא
גרם הפרת חוזההסגת גבול
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
מטרד לציבורמטרד ליחיד
הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
תרמיתשליחת ידנגישה
עוולת הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה
עוולת הרשלנות
התרשלותחובת הזהירות
הדבר מעיד על עצמו
חובת הראיה ברשלנות
קשר סיבתי
קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
נזק
נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
פגיעה באוטונומיה
ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
נזיקין מתחום הרפואה
רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
הולדה בעוולההפלה בעוולה
חוק זכויות החולה
לשון הרע
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
הגנת תום הלב בלשון הרע
עוולות מסחריות
גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
גזל סוד מסחריפגמי תכנון
עוולות חוקתיות
עוולות חוקתיות
הגנות
מעשה של מה בכךקטין
הגנה עצמיתכורח
דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
אשם תורם כהגנה מוחלטת
אשם תורם כהגנה יחסית
הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
התיישנות בנזיקין
ריבוי מעוולים
ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
נזק שאינו ניתן לחלוקה
אחריות שילוחית
אחריות שילוחית ואחריות מעביד
אחריות מעסיק קבלן
אחריות משתף ומשדל
אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
פיצויים
פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
פיצוי ללא הוכחת נזק
מטרות דיני הנזיקין
צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
ערכים נוספים בדיני נזיקין
כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

הפלה בעוולה היא הפלה מלאכותית שאשה הרה עוברת בעקבות מעשה עוולה רשלני או מכוון של רופא, מוסד רפואי, או כיוצא באלה. המושג נטבע על ידי החוקרים הישראלים רונן פרי ויהודה אדר מאוניברסיטת חיפה במאמר שפורסם בכתב העת למשפט ורפואה של אוניברסיטת ייל בשנת 2005[1] ונקלט לשיח המקצועי והאקדמי הבינלאומי.

הפלה בעוולה יכולה להיות תוצאה של מידע שגוי לגבי הסיכון לאישה ההרה מהמשך ההריון[2] או לגבי בריאות העובר (למשל במסגרת ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר או בדיקת אולטרה סאונד להיריון)[3].

הנזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי ואדר מחלקים את הנזקים של ההפלה בעוולה לשתי קטגוריות:

  1. נזקים של ההורים[1]:
    1. נזקים ממוניים ישירים: למשל, עלות ההפלה, הפסדי שכר כתוצאה מההפלה והתאוששות ממנה
    2. נזקים בלתי ממוניים ישירים: כאב וצער במהלך ההפלה וההתאוששות ממנה, כאב כרוני כתוצאה מההפלה, למשל כאבי רחם ובטן, ותגובות פסיכולוגיות לכאבים
    3. נזקים ממוניים עקיפים: הפסדי סיוע להורים, כספי ואחר, מהילד שלא נולד ועלויות של טיפול רפואי או פסיכולוגי כתוצאה מאובדן העובר
    4. נזקים בלתי ממוניים עקיפים: צער נפשי על אובדן ילד רצוי, אובדן החברות והאהבה של הילד
  2. נזקים של הילד שלא נולד
    1. הנזק נטו לילד שלא נולד. נזק זה כולל את הפסדי ההכנסה הכספית של הילד בקיזוז הוצאות מחייתו, וכן את אובדן השמחה מכך שלא ניתן לו להיוולד
    2. הנזק העקיף לאחרים מכך שהילד לא נולד. נזק זה חופף חלקית את נזקי ההורים.

הבעייתיות המיוחדת במקרים של הפלה בעוולה נובעת מכך שהנזק להורים עשוי במקרים רבים להיות נזק בלתי ממוני טהור שהחוק עשוי להגביל את הפיצוי לגביו, ואילו "נזקי העובר" אינם בני תביעה כלל משום שבמשפט האנגלו-אמריקני אדם כשר לזכויות רק מגמר לידתו.

פסק דין ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסק-דין דיין שולמו 400,000 ש"ח לכל אחד מבני זוג על כאב וצער שנגרמו להם לאחר שצוות בית החולים ביצע בבהילות, על סמך מידע שגוי ובלי לשאול את האב, הפלה מלאכותית בעובר בחודש השישי של ההריון, ובכך גרם לכך שהאב נותר חשוך ילדים[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Perry, Adar, Wrongful abortion: a wrong in search of a remedy, Yale J Health Policy Law Ethics. 2005 Summer;5(2):507-86, page 516
  2. ^ ראו מקרה לדוגמה ב: Baker v. Gordon, 759 S.W.2d 87 (Mo. Ct. App. 1988)
  3. ^ ראו מקרה לדוגמה ב: Johnson v. United States, 810 F. Supp. 7 (D.D.C. 1993)
  4. ^ רע"א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין, ניתן ב-1 בספטמבר 1999