הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: NPOV. לא נייטרלי, תעמולתי, מטיף.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: NPOV. לא נייטרלי, תעמולתי, מטיף. | |
הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי (בספרדית: Ejército Zapatista de Liberación Nacional או בראשי תיבות: EZLN; יש להגות "ספטיסטי") היא קבוצה מהפכנית חמושה שבסיסה בצ'יאפס, אחת המדינות העניות ביותר במקסיקו. התנועה מורכבת רובה ככולה מאיכרים אינדיאנים, מבני המאיה, אך יש לה תומכים גם באזורים עירוניים, כמו גם רשת תמיכה בינלאומית.
התנועה קרויה על שמו של אמיליאנו ספאטה, התומך הפרוגרסיבי ביותר של המהפכה המקסיקנית (1910-1921); הזפטיסטים רואים בעצמם יורשים אידאולוגים שלו, ותופסים את המאבק שלהם כהמשך ההתנגדות בת 500 השנים של ילידים כנגד אימפריאליזם.
יש המחשיבים את המאבק שמקיימת תנועת הזפטיסטה כמהפכה ה"פוסט מודרנית" הראשונה: קבוצה מהפכנית חמושה שנמנעה בתחילה משימוש בנשק. הזפטיסים שרדו בגלל שהם אימצו במהירות אסטרטגיה חדשה, הודות לה השיגו תמיכה מצד חלקים בחברה האזרחית במקסיקו ובעולם. הם עשו זאת באמצעות שימוש ברשת האינטרנט כדי להפיץ את המנשרים של התנועה וכדי לגייס תמיכה מצידם של ארגונים לא ממשלתיים ושל קבוצות סולידריות. כלפי חוץ הם הדגישו שמאבקם הוא חלק מהתנועה החברתית הרחבה יותר של אנטי גלובליזציה, והתנגדות לנאו-ליברליזם, בעוד שכלפי התומכים הילידיים, המאבק הזפיטסיטי התמקד בהשגת שליטה על המשאבים שלהם, בעיקר האדמה עליה הם חיים, הזכות לנהל את חייהם בעצמם על פי מנהגיהם ושלום מכובד ללא התערבות ממשלתית. דבר זה קיים בתנועות "אנטי גלובליזציה" רבות המקיימות סולידריות בינלאומית, אולם מתמקדות בבעיות מקומיות.
הדובר של התנועה והמפקד הצבאי שלה, אם כי לא המנהיג שלה, הוא תת-המפקד מרקוס. בניגוד למפקדים זפטיסטים אחרים, תת-המפקד מרקוס אינו מבני-המאיה.
המרד בצ'יפאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – המרד בצ'יאפס
לאחר תקופה ממושכת ללא שימוש באלימות, החלו להיווצר בארגון תאים חמושים, אף על פי שייתכן שמלחמה מזוינת לא הייתה התכנון המקורי של הארגון. בשנת 1994 הכריז ארגון ה-EZLN מלחמה על הצבא המקסיקני, והצהירו שהמלחמה היא "עבור העם המקסיקני". דרישות הארגון במאבק היו להפוך את מקסיקו לאומה דמוקרטית, בניגוד ל"דיקטטורה החד מפלגתית" ששלטה לטענתם במדינה יותר מ-70 שנה. תביעותיהם המוצהרות היו "למינימום ההכרחי לפיתוח חיים הגונים: עבודה, אדמה, מחסה, מזון, בריאות, חינוך, עצמאות, חירות, דמוקרטיה, צדק ושלום"[1].
לקראת סוף אוגוסט 2019, הכריז הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי על הרחבת השטחים האוטונומים שבניהולו.[2]
נשים בצבא הזפטיסטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים לקחו ולוקחות חלק פעיל ב-EZLN והיוו גורם משמעותי בעיצוב האידאולוגיה והמבנה הארגוני שלו, דבר שהתאפשר בין השאר בגלל שהחלטות ה-EZLN מתקבלות בהסכמה כללית בוועדות בהן משתתפות גם נשים, ואף ילדות. כתוצאה מכך, גורם משמעותי באידאולוגיה של ה-EZLN הוא חתירה לשוויון מגדרי ושחרור האשה. עם הקמתו חוקק ב-EZLN "חוק הנשים המהפכני" שהוא למעשה רשימה של 10 עקרונות המאגדים את זכויות הנשים בארגון, לפיהם:
- לנשים שמורה הזכות להשתתף במאבק המהפכני, ולתפוס מקום שווה ערך לחלקן היחסי ללא אפליה על רקע גזע, אמונה, צבע או השתייכות פוליטית.
- לנשים שמורה הזכות לעבוד לקבל משכורת הוגנת.
- לנשים שמורה הזכות להחליט בעצמן כמה ילדים יביאו ויגדלו.
- לנשים שמורה הזכות להשתתף בענייני הקהילה ולהיות בעמדות מנהיגות אם הן נבחרות באופן חופשי ודמוקרטי.
- לנשים שמורה הזכות לקבל טיפול ראוי בכל הנוגע לבריאותן.
- לנשים שמורה הזכות לחינוך.
- לנשים שמורה הזכות לבחור את בני ובנות זוגן, ואין לחייבן להנשא בכוח.
- אף אישה לא תוכה או תפגע פיזית, לא בידי משפחתה ולא בידי זרים. אונס יגרור עונשים חמורים.
- נשים יוכלו להחזיק בעמדות מנהיגות בארגון, כמו גם בדרגות צבאיות בכוחות המהפכניים החמושים.
- לנשים ישמרו על הזכויות, ויוטלו עליהן כל החובות שיקבעו בחוקים והתקנות המהפכניים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי
- האתר הרשמי של EZLN
- רחביה ברמן, פרופורציות תולדות הזפאטיסטאס המקסיקאים, באתר וואלה, 2 בפברואר 2005
- ליאת שלזינגר, מה קורה כשכל נציגי האינדיאנים בדרום אמריקה מתכנסים "קיץ אינדאני" , באתר הארץ, 28 באוגוסט 2013
- איילת שני, "מוקדם בבוקר פתאום הופיעה בכפר חבורה של גברים חמושים במצ'טות ואקדחים", באתר הארץ, 11 באוגוסט 2021
- הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)