הצד העמוק של האוקיינוס (סרט)

הצד העמוק של האוקיינוס
The Deep End of the Ocean
מבוסס על	The Deep End of the Ocean
בימוי	Ulu Grosbard
הופק בידי	Frank Capra III
תסריט	סטיבן שיף
עריכה	ג'ון בלום
שחקנים ראשיים	מישל פייפר; אלקסה וגה; ברנדה סטרונג; Tony Musante; Rose Gregorio; ג'ון קפלוס; ג'ונתן ג'קסון; ראיין מרימן; טריט ויליאמס; וופי גולדברג; K. K. Dodds
מוזיקה	אלמר ברנסטין
צילום	סטפן גולדבלט
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 באוגוסט 1999
משך הקרנה	105 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
הכנסות באתר מוג'ו	deependoftheocean
	דף הסרט ב־IMDb

הצד העמוק של האוקיינוס הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1999 בבימויו של אולו גרוסברד, ובכיכובם של מישל פייפר, טריט ויליאמס, ג'ונתן ג'קסון, ג'ון קפלוס ו- וופי גולדברג. הוא מבוסס על הרומן באותו שם משנת 1996 מאת ג'קלין מיטצ'רד, רב מכר שהיה הרומן הראשון שנבחר על ידי אופרה וינפרי לדיון בפינה בתוכניתה "מועדון הספרים של אופרה" בשנת 1996.^[1] הסרט מתאר את סיפורה של משפחה, כאשר בן, הבן הצעיר נחטף ואז נמצא תשע שנים מאוחר יותר, מתגורר באותה עיירה, אליה עברה משפחתו זה עתה. הסרט יצא לאקרנים בבתי הקולנוע ב-12 במרץ 1999 על ידי סרטי קולומביה ונכשל בקופות עם הכנסות של כ-28 מיליון דולר ברחבי העולם, נמוך מעלות הפקתו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פגישת מחזור של התיכון בו למדה בלובי במלון, בנה בן ה-3 של בת' קפדורה נעלם. המשטרה] מוזעקת למקום כאשר מתחיל חיפוש אחריו אך הוא לא צלח, ובת' חווה התמוטטות עצבים. היא לא מסוגלת להתמודד עם המצב, ומזניחה בלי כוונה את ילדיה, וינסנט וקרי.

לאחר תשע שנים, משפחת קפדורה השלימה עם זה שבן נעלם אך, כשילד בעל מראה מוכר מגיע לביתם החדש ומציע לכסח את הדשא שלהם ומציג את עצמו כסם, בת' משתכנעת שהוא בעצם בן, ומתחילה בחקירה.

בת' מגלה שבן נחטף במפגש המחודש על ידי ססיל לוקהארט, אישה לא יציבה נפשית שהייתה חברה ותיקה לכיתה של בת' בתיכון. היא גידלה את בן כילד שלה, עד שהתאבדה.

ניסיון ההשתלבות מחדש של סם/בן בחזרה למשפחת קפדורה מייצר מצבים בעייתיים לכולם, אז בת' ובעלה פאט מחליטים בסופו של דבר להחזיר אותו לאביו המאמץ.

לילה אחד, וינסנט הבן הבכור עוזב את הבית ובת' מתעוררת מאוחר יותר לשיחת טלפון בשעה 4:22 בבוקר כדי שאומרים לו שהוא בכלא. בת' ופאט משוחחים על התנהגותו הבלתי יציבה עם קנדי בליס, בלשית שעסקה במקרה של בן שהפכה לחברת משפחה, וקנדי מרגיעה את בת' שוינסנט אוהב אותה. בסופו של דבר הם מיישבים את מערכת היחסים שלהם, אבל בעוד וינסנט בכלא, בת' ופט מפתחים בעיות ביחסים לאחר ויכוחים מתמשכים, והם מתחילים לישון במיטות נפרדות.

כמה ימים לאחר מכן, מופיע סם בבית קפדורה ומגלה שהוא זכר משהו מלפני חטיפתו. הוא שיחק מחבואים עם וינסנט ונתקע בארגז המצעים, אבל וינסנט מצא אותו, מה שגרם לו להרגיש בטוח.

מאוחר יותר פאט משחרר את וינסנט מהכלא ולילה אחד רואה אותו משחק כדורסל בחוץ עם סם. וינסנט, שנשא אשמה על כך שלא צפה בבן בפגישת המחזור של אימו, הרפה את ידו ואמר לו ללכת לאיבוד. סם/בן סולח לו, ואומר לו שהחליט לחזור לחיות עם משפחתו הביולוגית.

בת' ופאט, המפויסים, מתבוננים מחלון ביתם.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל פייפר בתור בת' קפדורה
טריט ויליאמס כפאט קפדורה
וופי גולדברג בתור הבלשית קנדיס "קנדי" בליס
ג'ונתן ג'קסון בתור וינסנט קפדורה - בן 16
- קורי באק בתור וינסנט קפדורה - גיל 7
ראיין מרימן בתפקיד בנג'מין קפדורה/סם קאראס - גיל 12
- מייקל מקלרוי בתפקיד בנג'מין קפדורה - גיל 3
אלכסה וגה בתור קרי קפדורה - גיל 9
מייקל מקגריידי בתפקיד ג'ימי דאגרטי
ברנדה סטרונג בתור אלן, חברתה לכיתה של בת' בתיכון
טוני מוסנטה בתור סבא אנג'לו קפדורה
רוז גרגוריו בתור סבתא רוזי קפדורה
ג'ון קפלוס בתפקיד ג'ורג' קראס, בעלה של ססיליה
לוסינדה ג'ני בתור לורי
ג'ון רוסליוס בתפקיד המפקד בסטוקוביץ'
רוברט צ'יצ'יני בתור הדוד ג'ואי

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוברת פרסומית שהוציאה ההפקה לאור על הנעשה מאחורי הקלעים שהופיעה ביציאת הסרט ב-DVD, הפקת הסרט החלה ב-27 באוקטובר 1997 והצילומים התרחשו בעיקר בלוס אנג'לס. בתחילה תפקיד הבלשית הוצע לאופרה ווינפרי לפני ליהוקה של וופי גולדברג.^[2] באופן מקרי, הרומן שעליו מבוסס הסרט היה הספר הראשון שנבחר על ידי ווינפרי בתוכניתה כספר המומלץ בפינת התכנית מועדון הספרים של אופרה ב-1996.^[1]

סיום חלופי וצילומים מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופו של הסרט צולם שוב לאחר שצפה בו קהל, שחש שהוא קודר מדי. למרות היותו הסוף המקורי של הספר, שלא לדבר על הסוף המועדף על מישל פייפר, האולפן בחר בסוף שמח המקובל יותר.^[2] שכתובים נוספים נרחבים וצילומים חוזרים גרמו לדחיית הסרט מיציאתו המתוכננת בסתיו 1998 ועד לאביב 1999.^[2]

הסרט יצא לאקרנים ב-12 במרץ 1999.