אופרה וינפרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופרה וינפרי
Oprah Gail Winfrey
אופרה וינפרי ב-2023
אופרה וינפרי ב-2023
לידה 29 בינואר 1954 (בת 70)
קוסיאוסקו, מיסיסיפי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Orpah Gail Winfrey עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה טנסי
  • East Nashville Magnet High School
  • תיכן ניקולט
  • תיכון לינקולן
  • אוניברסיטת טנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנחה לשעבר של "המופע של אופרה וינפרי"
יו"ר ומנכ"לית של חברת ההפקה "הפקות הארפו"
יו"ר, מנכ"לית וקצינת מסחרי ראשית של ערוץ OWN
שחקנית
סופרת
מעסיק הארפו הפקות, WLS-TV, WJZ-TV, WTVF, WVOL עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ון טש (19761977)
רוג'ר איברט (19771985)
Stedman Graham (1986–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Canaan Winfrey עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
פייסבוק oprahwinfrey
טוויטר Oprah
www.oprah.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופרה גייל וינפריאנגלית: Oprah Gail Winfrey; נולדה ב-29 בינואר 1954) היא שחקנית, אשת עסקים ומנחת טלוויזיה אמריקאית. היא הנחתה את תוכנית האירוח הארצית "המופע של אופרה וינפרי" מספטמבר 1986 עד 2021. וינפרי מדורגת כאפרו-אמריקנית העשירה ביותר של המאה ה-20, כאפרו-אמריקאית הפילנתרופית ביותר בכל הזמנים, וכמיליארדרית כהה היחידה במשך חמש שנים ברציפות. מגזין פורבס, העריך ב-2017 את הונה בכ-3 מיליארד דולר.[1] היום הונה מוערך כ-7.4 מיליארד דולר.

ב-2013 עוטרה על ידי נשיא האמריקני של ארצות הברית ברק אובמה במדליית החירות הנשיאותית אמריקנית

החל מספטמבר 2017 ועד היום היא משמשת ככתבת מיוחדת בצוות התחקירים של תוכנית הטלוויזיה "60 דקות".[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינפרי נולדה במדינת מיסיסיפי, לזוג הורים בני-עשרה עניים ולא נשואים. שמה המקורי הוא עָרְפָּה (על-שם ערפה, גיסתה של רות המואביה),[3] אך בגלל קשיי הגייה נקראה "אוֹפְּרָה", כאשר שמה הפרטי נהגה בהטעמה על ההברה הראשונה, עם פ' דגושה ושווא (ולא כמו הסוגה המוזיקלית "אופרה"). אופרה נשלחה למשפחות אומנה, שם עברה ממשפחה למשפחה עד שהגיעה לפנימייה משם נזרקה בעקבות מחסור במיטות. בגיל צעיר עברה מספר מקרי אונס.[4] בגיל 14 היא נכנסה להיריון לא רצוי, וילדה תינוק שסבל מבעיות בריאותיות ומת כעבור שבועיים.[5]

בשנת 1972 זכתה בתחרות יופי, "מיס טנסי השחורה".[6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973, בגיל 19, התקבלה לעבודה כשדרנית חדשות בתחנת טלוויזיה מקומית בנשוויל, טנסי. בשנת 1976 עברה לבולטימור, מרילנד, והגישה את חדשות השעה שש בערב. באוגוסט 1978 החלה להגיש תוכנית אירוח מקומית.

בשנת 1983 עברה לשיקגו, אילינוי, ובשנת 1984 החלה להגיש תוכנית בוקר מקומית. ב-8 בספטמבר 1986 התוכנית שודרה לראשונה בפריסה ארצית, וזכתה להצלחה רבה. התוכנית נקראה "המופע של אופרה וינפרי".

בשנת 1985 שיחקה בסרטו של הבמאי סטיבן ספילברג "הצבע ארגמן", עליו הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בשנת 1989 שיחקה בתפקיד הראשי במיני-סדרה "נשים שחורות" ב-ABC, המבוסס על ספרה באותו שם של גלוריה ניילור. כמו כן שיחקה בתפקיד הראשי בסרטו מ-1998 של ג'ונתן דמי, "חמדת", על בסיס ספרה של טוני מוריסון. בשנת 2006 דיבבה את גאסי בסרט המצויר "חוות הקסמים", ב-2007 דיבבה בסרט "כוורת בסרט" וב-2009 בסרט "הנסיכה והצפרדע". בשנת 2013 וינפרי שיחקה בסרט "המשרת". בשנת 2014 שיחקה בסרט "סלמה". ב-2018 שיחקה בסרט ב"קמט בזמן".

וינפרי יסדה קרן צדקה שתורמת מיליוני דולרים בכל שנה למטרות שונות. באפריל 2000 יצא לאור הגיליון הראשון של הירחון "או" (O), במימונה ובעריכתה של וינפרי. הירחון נמכר בכ-2.5 מיליון עותקים בכל חודש. וינפרי יסדה את רשת הכבלים לנשים "אוקסיג'ן" והקימה חברת הפקות בשם "הארפו", שמפיקה בין השאר את תוכנית האירוח של ד"ר פיל. במקביל הקימה את מועדון הקוראות של אופרה ווינפרי (אנ').

וינפרי תמכה בברק אובמה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. היא הופיעה עמו בכנסים וראיינה אותו בתוכניתה. ב-2013 עוטרה על ידי אובמה במדליית החירות הנשיאותית.

בישראל, שודרה התוכנית של וינפרי בסטאר וורלד. ב-2007 שודרה תוכניתה של אופרה מדי יום בערוץ 10, וב-2008 בערוצים HOT 3 ו-yes stars 3. ב-2011, שודרה התוכנית בערוצים HOT Family ו-yes stars base.

בנובמבר 2009 בישרה וינפרי כי התוכנית הפופולרית תסיים את דרכה לאחר 25 עונות, וזאת על-רקע כוונתה להתמקד בערוץ כבלים חדש, אותו השיקה יחד עם חברת דיסקברי תקשורת, ב-1 בינואר 2021.[7] במאי 2021 שודרה התוכנית האחרונה שלה.

בשנת 2010 זכתה וינפרי בפרס אניספילד-וולף למפעל חיים.

בשנת 2016 החלה לשמש כמפיקה וכשחקנית מן המניין (של עונות ראשונות) בסדרת הדרמה "גרינליף", שמשודרת נכון ל-2022, כבר 5 עונות בערוץ של וינפרי ובנטפליקס.

בשנת 2017 שיחקה בסרט הטלוויזיה של HBO, "חיי הנצח של הנרייטה לאקס" (אנ') בתפקיד ראשי לצד רוז ביירן.

בטקס פרסי גלובוס הזהב שנערך ב-7 בינואר 2018 הוענקה לה פרס ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים.

בשנת 2021 אופרה ראיינה את הדוכסית מייגן מרקל ואת בעלה הנסיך הארי במהלך העונה האחרונה לתוכנית האירוח שלה "המופע של אופרה ווינפרי".[8]

וינפרי כיהנה כדירקטורית בחברת שומרי משקל (WW) משנת 2015 עד 2024. בסוף 2023 הודתה וינפרי שהיא משתמשת בתרופות הרזיה, ובעקבות זאת הודיעה על כוונתה לסיים את תפקידה כדירקטורית בחברה.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eva Illouz,2003: Oprah Winfrey and the Glamour of Misery: An Essay on Popular Culture. Columbia University Press

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]