מישל פייפר
ערך ללא מקורות | ||
| ערך ללא מקורות | |
| פייפר, 2018 | |
| לידה |
29 באפריל 1958 (בת 67) סנטה אנה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Michelle Marie Pfeiffer |
| מדינה |
|
| מקום מגורים |
פסיפיק פליסיידס |
| השכלה | |
| תקופת פעילות | מ-1978 |
| השקפה דתית |
נצרות פרוטסטנטית |
| בני זוג |
פיטר הורטון (5 באוקטובר 1981 – 1 באוקטובר 1988 (7 שנים))
|
| ילדים |
קלאודיה קלי, ג'ון קלי |
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
מישל מארי פייפר (באנגלית: Michelle Marie Pfeiffer; נולדה ב־29 באפריל 1958) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייפר נולדה בסנטה אנה, קליפורניה שבארצות הברית, למשפחה נוצרית ממוצא גרמני, שוודי, אירי, שווייצרי והולנדי.[1]
היא גדלה במידווי סיטי שבתחומי המדינה. השנייה מבין ארבעה ילדים, כששניים מאחיה היו גם הם לשחקנים. פייפר סיימה את לימודיה התיכוניים ב-1976 ולאחריהם פתחה בקריירה מזדמנת כדוגמנית.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1978–1981: התחלת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1978, היא זכתה בתחרות יופי של אורנג' קאונטי, וזכתה לייצג את אזורה בתחרות "מיס קליפורניה", שם סיימה במקום השישי ולא זכתה בתואר, אך קיבלה חשיפה ופרסום, והחלה להופיע בפרסומות טלוויזיה ומהר מאוד הדבר קידם אותה לקריירת משחק.
באותה שנה, פייפר החלה מייד לשחק את התפקיד משחק הראשון שלה בקריירה, כתפקיד אורח בפרק אחד של סדרת פנטזיית הדרמה "אי החלומות".
בשנת 1979, שיחקה תפקיד משני בסדרת הסיטקום "בית דלתא" (אנ'). באותה שנה, שיחקה תפקיד ראשי בסרט הדרמה הטלוויזיוני "האיש הבודד".[2] בשנה זו גם שיחקה תפקיד אורח בסדרת דרמת הפשע "צ'יפס".
בשנת 1980, שיחקה את סוזי קיו כתפקיד ראשי בסרט קומדיית הנעורים "אין כמו הוליווד בלילות" (אנ'). באותה שנה, שיחקה תפקיד משני בולט לצד אליוט גולד וסוזאנה יורק בסרט הקומדיה הרומנטית "להתאהב שנית" (אנ'). בשנה זו גם שיחקה תפקיד ראשי בסדרת האקשן המשטרתי "חתולים רעים" (אנ').
בשנת 1981, שיחקה תפקיד משני בסרט קומדיית המסתורין "צ'רלי צ'אן וקללת מלכת הדרקון" (אנ'). באותה שנה, שיחקה תפקיד ראשי לצד לינדזי וגנר בסרט הדרמה הטלוויזיוני הארוך "קאלי ובנה".[3]
1982–1991: פריצת דרך גדולה בקריירה עם "גריז 2" ו"פני צלקת" ומועמדויות לאוסקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982, שיחקה את סטפני זינון כתפקיד ראשי לצד מקסוול קולפילד (אנ') בסרט הקומדיה המוזיקלית-רומנטית "גריז 2" (אנ'). סרט זה היה הסרט הקולנוע הגדול הראשון של פייפר בקריירה שלה, הוא הביא לה הכרה גדולה בהוליווד.
בשנת 1983, פייפר שיחקה את אלווירה הנקוק (אנ') כתפקיד ראשי לצד אל פצ'ינו בסרט דרמת הפשע "פני צלקת". סרט זה הביא לפייפר הכרה והצלחה עוד יותר גדולה בקריירה וקידם את המעמד שלה בהוליווד.
בשנת 1985, שיחקה תפקיד ראשי לצד ג'ף גולדבלום בסרט קומדיית המותחן-אקשן "רומן לילי" (אנ'). באותה שנה שיחקה גם תפקיד ראשי לצד מתיו ברודריק בסרט הפנטזיה הרומנטית "ליידי נץ".
בשנת 1986, גילמה תפקיד ראשי לצד מייקל קיין בסרט הקומדיה "חירות מתוקה".
בשנת 1987, שיחקה תפקיד ראשי יחד עם שר, סוזן סרנדון וג'ק ניקולסון בסרט הפנטזיית-קומדיה שחורה "המכשפות מאיסטוויק". באותה שנה עשתה הופעת קמעו יחד עם פטר הורטון בסרט הקומדיה הסאטירית "נשות האמזונס על הירח" (אנ').
בשנת 1988, שיחקה תפקיד ראשי לצד מת'יו מודין בסרט קומדיית הפשע הרומנטית "נשואה למאפיה", על הופעתה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. באותה שנה שיחקה תפקיד ראשי לצד קורט ראסל ומל גיבסון בסרט הפשע הרומנטי "טקילה סאנרייז". בשנה זו גם שיחקה לצד גלן קלוז, ג'ון מלקוביץ', קיאנו ריבס ואומה תורמן בסרט הדרמה הרומנטית-ארוטית "יחסים מסוכנים", מסרט זה זכתה למועמדות הראשונה שלה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
בשנת 1989, שיחקה את סוזי דיאמונד (אנ') כתפקיד ראשי לצד האחים ג'ף ברידג'ס ובו ברידג'ס בסרט הקומדיה הרומנטית "נערי בייקר המופלאים". מסרט זה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, זכתה בפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה, זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה וזכתה גם בפרס המועצה הלאומית לביקורת סרטים לשחקנית הטובה ביותר.
בשנת 1990, שיחקה בתפקיד ראשי לצד שון קונרי בסרט הריגול הרומנטי "בית רוסיה", על הופעתה בסרט הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
בשנת 1991, התאחדה עם אל פצ'ינו לאחר 8 שנים ושיחקה יחד איתו תפקיד ראשי בסרט הקומדיה הרומנטית "פרנקי וג'וני". על הופעתה בסרט זה קיבלה מועמדות לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי וגם לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי.
1992–1999: תפקידים ראשיים בשלל סרטי דרמה ו"באטמן חוזר"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992, פייפר שיחקה את סלינה קייל, אשת החתול/קאטוומן, כתפקיד ראשי לצד מייקל קיטון ודני דה ויטו בסרט פעולת המתח "באטמן חוזר". הסרט זכה להצלחה גדולה בקופות. באותה שנה, שיחקה תפקיד ראשי בסרט הדרמה הרומנטית "שדה האהבה" (אנ'), על הופעתה בסרט זה קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר וגם לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
בשנת 1993, שיחקה תפקיד ראשי לצד וינונה ריידר ודניאל דיי-לואיס בסרט הדרמה הרומנטית ההיסטורית "עידן התמימות", על הופעתה בסרט הועמדה לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
בשנת 1994, שיחקה תפקיד ראשי יחד עם ג’ק ניקולסון בסרט האימה הרומנטית "זאב".
בשנת 1995, גילמה תפקיד ראשי בסרט דרמת הנעורים הביוגרפי "סיכון מחושב".
בשנת 1996, כיכבה יחד עם ג'ורג' קלוני בתפקיד ראשי בסרט הקומדיה הרומנטית "יום בהיר אחד" (אנ'). באותה שנה, שיחקה גם בסרט הדרמה הרומנטית "צמודים אישית" (אנ') יחד עם רוברט רדפורד. בשנה זו גם שיחקה בסרט דרמת הפנטזיה "יום הולדת שמח, ג'יליאן" (אנ').
בשנת 1997, גילמה תפקיד ראשי יחד עם ג'סיקה לאנג בסרט הדרמה "רסיסים של חיבה".
בשנת 1998, דיבבה את קולה לדמות צפורה בסרט האנימציה על יציאת מצרים "נסיך מצרים".
בשנת 1999, כיכבה בתפקיד ראשי יחד עם ברוס ויליס בסרט הקומדיה הרומנטית המצליח "זה הסיפור שלנו" (אנ'). באותה שנה, שיחקה תפקיד ראשי בסרט הדרמה "הצד העמוק של האוקיינוס". בשנה זו גם שיחקה לצד סטנלי טוצ'י וכריסטיאן בייל בסרט הפנטזיה "חלום ליל קיץ".
2000–2013: המשך הקריירה המצליחה עם סרטי קומדיה, דרמה ואימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000, כיכבה בתור קלייר ספנסר כתפקיד ראשי יחד עם האריסון פורד בסרט מותחן האימה "האמת שמתחת לפני השטח". הסרט זכה להצלחה ענקית וגרף כ-300 מיליון דולר בקופות, פייפר קיבלה ביקורות חיוביות על המשחק שלה בסרט, היא זכתה בפרס בידור בלוקבסטר לשחקנית האהובה ביותר בסרט מתח.
בשנת 2001, שיחקה תפקיד ראשי לצד שון פן ודקוטה פנינג בסרט הדרמה "קוראים לי סם".
בשנת 2002, שיחקה לצד רנה זלווגר ועוד מספר שחקניות בסרט המלודרמה "הרדוף לבן" (אנ'). על הופעתה בסרט קיבלה מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך להופעה יוצאת דופן של שחקנית בתפקיד משנה.
בשנת 2003, דיבבה את קולה יחד עם בראד פיט וקתרין זיטה-ג'ונס בסרט האנימציה "סינבד: אגדת שבעת הימים".
בשנת 2007, כיכבה בתפקיד הראשי יחד עם פול ראד בסרט הקומדיה הרומנטית "אף פעם לא אהיה שלך" (אנ'). באותה שנה, שיחקה לצד ג'ון טרבולטה וזאק אפרון ועוד שחקנים רבים כקאסט אנסמבל בסרט הקומדיה המוזיקלית "היירספריי". בשנה זו גם שיחקה בסרט פנטזיית ההרפתקאות "אבק כוכבים". בנוסף לשנה זו, בחודש יוני, זכתה לקבל כוכב משלה בשדרת הכוכבים של הוליווד.[4][5]
בשנת 2008, שיחקה תפקיד ראשי יחד עם אשטון קוצ'ר בסרט הדרמה הרומנטית "חפצים אישיים" (אנ').
בשנת 2009, גילמה תפקיד ראשי לצד רופרט פרנד בסרט הדרמה הקומית "שרי" (אנ').
בשנת 2011, פייפר הופיעה כחלק מצוות שחקנים גדול הנקרא קאסט אנסמבל בסרט הקומדיה הרומנטית של גארי מרשל "סילבסטר בניו יורק", הסרט מתאר אירועים אחדים המתרחשים כולם במשך יום אחד, ביום האחרון של שנת 2011, לקראת טקס הסילבסטר המסורתי בכיכר טיימס בניו יורק. הסרט בנוי מעלילות נפרדות אחדות, שחלק מהן משתלבות זה בזו לקראת סופו. עלילתה של דמותה של פייפר הייתה יחד עם השחקן זאק אפרון. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה.
בשנת 2012, שיחקה תפקיד ראשי לצד ג'וני דפ וקלואי גרייס מורץ בסרט האימה הקומית "צללים אפלים". באותה שנה, שיחקה תפקיד משני בסרט הדרמה הקומית "אנשים כמונו" (אנ'), שם שיחקה את אמו של דמותו של כריס פיין.
בשנת 2013, כיכבה בתפקיד הראשי לצד רוברט דה נירו, טומי לי ג'ונס ודיאנה אגרון בסרט קומדיית הפשע "החבר'ה הרעים".
2014–הווה: הפסקה של 3 שנים מהקריירה, הצטרפות לקאסט של מארוול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2014 עד לשנת 2017, פייפר לקחה הפסקה משמעותית של 3 שנים מקריירת המשחק, בעיקר כדי להתמקד בילדיה.
בשנת 2017, שיחקה לצד ג'ניפר לורנס בסרט האימה הפסיכולוגית "אמא!". באותה שנה, שיחקה לצד ג'וני דפ ועוד שחקנים רבים בסרט מותחן המסתורין "רצח באוריינט אקספרס". בשנה זו גם שיחקה תפקיד ראשי יחד עם רוברט דה נירו בסרט מותחן הפשע הטלוויזיוני "אשף השקרים" (אנ'), על הופעתה בסרט זה קיבלה מועמדות לפרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה או סרט מוגבל בפריים טיים וגם לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה או סרט טלוויזיה.
בשנת 2018, שיחקה את קירה כתפקיד ראשי בסרט מותחן הדרמה "איפה קירה?" (אנ'). באותה שנה, עשתה את הופעת הבכורה שלה בסרט המארוול "אנטמן והצרעה", שם שיחקה את ג'נט ואן דיין, אשתו של דמותו של מייקל דאגלס.
בשנת 2019, שיחקה שוב את ג'נט ואן דיין כתפקיד קטן בסרט המלחמתי של מארוול "הנוקמים: סוף המשחק". באותה שנה, שיחקה את המלכה אינגרית' כתפקיד ראשי לצד אנג'לינה ג'ולי בסרט הפנטזיה של דיסני "מליפיסנט: אדונית הרשע".
בשנת 2020, שיחקה תפקיד ראשי בסרט הדרמה הקומית השחורה "יציאה צרפתית" (אנ'). על הופעתה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי.
בשנת 2022, שיחקה את בטי פורד כתפקיד ראשי לצד ויולה דייוויס בסדרת הדרמה האנתולוגית "הגברת הראשונה".
בשנת 2023, חזרה לשחק את ג'נט ואן דיין לצד פול ראד ומייקל דאגלס בסרט המארוול "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה".
בשנת 2025, שיחקה תפקיד ראשי לצד קלואי גרייס מורץ ואווה לונגוריה בסרט קומדיית הכריסמס של פריים וידאו "יה. איזה כיף." (אנ').
בשנת 2026, צפויה לשחק תפקיד ראשי לצד ניקול קידמן ואל פנינג במיני-סדרת דרמה של אפל TV פלוס שנקראת "מרגו צריכה כסף" (אנ'). בשנה זו גם צפויה לשחק תפקיד ראשי לצד קורט ראסל וקווין זגרס בסדרת דרמת האקשן "מאדיסון" (אנ').
תדמית ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייפר תוארה כאחת השחקניות היפות והמוכשרות ביותר בעולם.[6][7][8] לאחר שסומנה בתחילת קריירת המשחק שלה בתפקידים על סמך מראה חיצוני[9], היא התקשתה בתחילה לשכנע במאים להתייחס אליה ברצינות כשחקנית, ולכן חיפשה הזדמנויות מאתגרות יותר. מבקרים ערערו באופן קבוע את עבודתה של פייפר בכך שהתמקדו במראה חיצוני במקום במשחק שלה.
פייפר נחשבה לאחד מסמלי המין המגדירים של שנות ה-80 וה-90, וגם לאחת מה"איט גירלס" של התקופה.
בשנת 1990, פייפר הופיעה על השער הראשון של הגיליון השנתי "50 האנשים היפים בעולם" של מגזין פיפל. היא הופיעה בשער זה כ-4 פעמים לאורך העשור, ב-1991, 1993 ו-1996.
בשנת 2004, המגזין כינה אותה אחת הנשים היפות בכל הזמנים.
בשנת 2020, ווג פריז דירג את פייפר כאחת מ-21 השחקניות האמריקאיות היפות ביותר בכל הזמנים. מגזין " Men’s Health" דירג את פייפר במקום ה-45 וה-67 בדירוג הנשים הלוהטות ביותר וסמלי המין בכל הזמנים.
על פי מספר מנתחים פלסטיים, פייפר מחזיקה בכמה מתווי הפנים המפורסמים המבוקשים ביותר בקרב לקוחות. בשנת 2001, המנתח הפלסטי סטיבן ר. מרקוארדט הכריז עליה כפנים היפות ביותר מבחינה אנטומית בהוליווד.
כתבים ופרשנים ציינו כי פייפר הפכה באופן בלתי צפוי ל"מוזה של מוזיקת פופ" בשנת 2014. שמה מוזכר בשניים מהשירים הפופולריים ביותר של השנה: "Uptown Funk" של מארק רונסון עם ברונו מארס, ו-"Riptide" של ואנס ג'וי, כאשר שלושה האמנים הביעו הערצה לעבודתה.
בשנת 2021, הזמרת-יוצרת אתל קיין קראה לסינגל הבכורה שלה "מישל פייפר" על שם השחקנית, קיין אמרה: "כי תמיד... חשבתי שהיא פצצה מושלמת".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1977, במהלך התיכון, יצאה עם השחקן בייסבול מייקי סוונסון.
ב-1980 החלה לצאת עם השחקן והבמאי פטר הורטון, השניים הכירו בשיעור משחק. ב-1981 השניים התחתנו. ב-1987 השניים נפרדו ושנה לאחר מכן התגרשו רשמית.
ב-1987, יצאה עם השחקן אלק בולדווין לתקופה של מספר חודשים.
ב-1988, הייתה בזוגיות של מספר חודשים עם השחקן ג'ון מלקוביץ'.
בשנים 1988-1989, הייתה בזוגיות של חצי שנה עם השחקן מייקל קיטון.
בשנים 1989-1992, ניהלה מערכת יחסים של 3 שנים עם השחקן פישר סטיבנס.
בינואר 1993, פייפר נפגשה עם המפיק דייוויד אי קלי, שלקח אותה לקולנוע כדי לראות את הסרט "דרקולה". בשבוע שלאחר מכן, הם החלו לנהל מערכת יחסים. השניים נישאו בנובמבר 1993. פייפר נכנסה להליכי אימוץ פרטיים לפני שפגשה את קלי. במרץ 1993, היא אימצה בת שזה עתה נולדה, קלאודיה רוז, שהוטבלה ביום חתונתם של פייפר וקלי. באוגוסט 1994, פייפר וקלי הביאו בן, ג'ון הנרי. השניים יחד עד היום במשך 33 שנה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | דמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 1980 | אין כמו הוליווד בלילות (אנ') | סוזי קיו | סרט הקולנוע הראשון של פייפר |
| להתאהב שנית (אנ') | סו וולינגטון | ||
| 1981 | צ'רלי צ'אן וקללת מלכת הדרקון (אנ') | קורדליה פרנינגטון | |
| 1982 | גריז 2 (אנ') | סטפני זינון | |
| 1983 | פני צלקת | אלווירה הנקוק (אנ') | |
| 1985 | רומן לילי (אנ') | דיאנה | |
| ליידי נץ | איזבו ד'אנג'ו | ||
| 1986 | חירות מתוקה (אנ') | פיית' האלי | |
| 1987 | המכשפות מאיסטוויק | סוקי רידג'מונט | |
| נשות האמזונס על הירח (אנ') | ברנדה לאנדרס | הופעת קמעו; קטע סצנה: "בית חולים" | |
| 1988 | נשואה למאפיה | אנג'לה דה-מרקו | מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי |
| טקילה סאנרייז | ג'ו אן וולאנרי | ||
| יחסים מסוכנים | מאדאם מארי דה טורבל | מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
| 1989 | נערי בייקר המופלאים | סוזי דיאמונד (אנ') | |
| 1990 | בית רוסיה | קטיה אורלובה | |
| 1991 | פרנקי וג'וני | פרנקי | |
| 1992 | באטמן חוזר | סלינה קייל / אשת החתול | |
| שדה האהבה (אנ') | לורן האלט | ||
| 1993 | עידן התמימות | הרוזנת אלן אולנסקה | |
| 1994 | זאב | לורה אלדן | |
| 1995 | סיכון מחושב | לו-אן ג'ונסון | |
| 1996 | יום בהיר אחד (אנ') | מלאני פארקר | |
| צמודים אישית (אנ') | סאלי "טאלי" אטווטר | ||
| יום הולדת שמח, ג'יליאן (אנ') | ג'יליאן לואיס | ||
| 1997 | רסיסים של חיבה | רוז קוק לואיס | |
| 1998 | נסיך מצרים | צפורה | דיבוב קול; סרט אנימציה |
| 1999 | זה הסיפור שלנו (אנ') | קייטי ג'ורדן | |
| הצד העמוק של האוקיינוס | בת' קאפדורה | ||
| חלום ליל קיץ | טיטניה | ||
| 2000 | האמת שמתחת לפני השטח | קלייר ספנסר | |
| 2001 | קוראים לי סם | ריטה האריסון וויליאמס | |
| 2002 | הרדוף לבן (אנ') | אינגריד מגונסן | |
| 2003 | סינבד: אגדת שבעת הימים | אריס | דיבוב קול; סרט אנימציה |
| 2007 | אף פעם לא אהיה שלך (אנ') | רוזי האנסון | |
| היירספריי | ולמה ואן טאסל | ||
| אבק כוכבים | לאמיה | ||
| 2008 | חפצים אישיים (אנ') | לינדה | |
| 2009 | שרי (אנ') | לאה דה-לונבלה | |
| 2011 | סילבסטר בניו יורק | אינגריד ויטרס | |
| 2012 | צללים אפלים | אליזבת קולינס סטודארד | |
| אנשים כמונו (אנ') | ליליאן הארפר | ||
| 2013 | החבר'ה הרעים | מגי בלייק | |
| 2017 | אמא! | אישה | |
| רצח באוריינט אקספרס | קרולין הוברד | ||
| 2018 | איפה קירה? (אנ') | קירה ג'ונסון | |
| אנטמן והצרעה | ג'נט ואן דיין | ||
| 2019 | הנוקמים: סוף המשחק | ||
| מליפיסנט: אדונית הרשע | המלכה אינגרית' | ||
| 2020 | יציאה צרפתית (אנ') | פרנצ'ס פרייס | |
| 2023 | אנטמן והצרעה: קוונטומאניה | ג'נט ואן דיין | |
| 2025 | יה. איזה כיף. (אנ') | קלייר קלוסטר |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | דמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 1978 | אי החלומות | אתנה | תפקיד אורח; פרק אחד |
| 1979 | צ'יפס | ג'ובינה | תפקיד אורח; פרק אחד |
| האיש הבודד | טרישיה | סרט טלוויזיה | |
| 1980 | חתולים רעים | סמנתה ג'נסן | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
| 1981 | קאלי ובנה | סו לין בורדו | סרט טלוויזיה |
| 1993–1994 | משפחת סימפסון | מינדי סימונס | דיבוב קול; 2 פרקים |
| 2017 | אשף השקרים | רות מיידוף | סרט טלוויזיה; |
| 2022 | הגברת הראשונה | בטי פורד | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
| 2026 | מרגו צריכה כסף | שייני מילט | סדרה עתידית של אפל TV פלוס; גם מפיקה בפועל |
| מאדיסון | סטייסי סליבורן | סדרה עתידית; תפקיד ראשי; גם מפיקה בפועל |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מישל פייפר, ברשת החברתית אינסטגרם
מישל פייפר, ברשת החברתית Goodreads
מישל פייפר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מישל פייפר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מישל פייפר, באתר AllMovie (באנגלית)
מישל פייפר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- מישל פייפר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- מישל פייפר, באתר Metacritic (באנגלית)
מישל פייפר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מישל פייפר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מישל פייפר, באתר ספוטיפיי
מישל פייפר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
מישל פייפר, באתר Last.fm (באנגלית)
מישל פייפר, באתר AllMusic (באנגלית)
מישל פייפר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מישל פייפר, באתר דיזר
מישל פייפר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
מישל פייפר, באתר Discogs (באנגלית)
מישל פייפר, באתר Songkick (באנגלית)- מישל פייפר, באתר Genius
- מישל פייפר, באתר SecondHandSongs
מישל פייפר, באתר בילבורד (באנגלית)
מישל פייפר, באתר טיידל (באנגלית)
מישל פייפר, באתר אמזון מיוזיק
- ג'פרי מקנב | גרדיאן, עכבר העיר אונליין, מישל פייפר חוזרת לקולנוע, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2009
- דודי כספי, מצטנעת: "הייתי מעדיפה להיות אנונימית", באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2013
- איתי יעקב, מישל פייפר משיקה מיזם חדש בגיל 60: "קשה להזדקן בימים אלה", באתר Xnet, 11 באפריל 2019
- מישל פייפר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Pfeiffer: 'I'm A Multi-cultural Mutt' | Contactmusic.com, www.contactmusic.com (באנגלית)
- ↑ The Solitary Man (TV Movie 1979) ⭐ 6.0 | Drama (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Callie & Son (TV Movie 1981) ⭐ 5.4 | Drama (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Chad, Michelle Pfeiffer, Hollywood Walk of Fame, 2019-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ 66 Michelle Pfeiffer Honored With A Star On The Hollywood Walk Of Fame Stock Photos, High-Res Pictures, and Images - Getty Images, www.gettyimages.com
- ↑ Michelle Pfeiffer cumple 63 años: las fotos que muestran cómo le ha afectado el paso del tiempo a la sex symbol de Hollywood por excelencia, mujerhoy (בספרדית)
- ↑ Siegler, Bonnie (2023-10-02). "Michelle Pfeiffer Young: A Look Back Through Her Glamorous Hollywood Evolution". First For Women (באנגלית אמריקאית).
- ↑ 50 Most Beautiful Women in Film - LA Times Magazine, www.latimesmagazine.com
- ↑ "FLIRTING WITH OSCAR". Sun Sentinel (באנגלית אמריקאית).
- ↑ ריאיון לרשת CNN בעקבות המעבר לטבעונות, בלוג באתר CNN.
- זוכות פרס באפט"א לשחקנית המשנה הטובה ביותר
- אמריקאים ילידי קליפורניה
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- טבעוניות אמריקאיות
- טבעונים אמריקאים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- אמריקאיות ממוצא שוודי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בדרמה
- זוכות בתחרויות יופי מקומיות
- משתתפות בתחרות מיס קליפורניה
- פעילות איכות הסביבה אמריקאיות
- פעילי איכות הסביבה אמריקאים
- זוכות פרס קריסטל
- אישים זוכי פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
- שחקנים ביקום הקולנועי של מארוול
- אמריקאיות שנולדו ב-1958
- אמריקאים שנולדו ב-1958