הקורפוס המוטס ה-18 (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקורפוס המוטס ה-18
תג הכתף של הקורפוס
תג הכתף של הקורפוס
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שיוך Emblem of the United States Department of the Army.svg צבא ארצות הברית
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1942
1951
תאריך פירוק 1945
מלחמות

הקורפוס המוטס ה-18אנגלית: XVIII Airborne Corps) היא יחידה גדולה של צבא ארצות הברית, והיא כיום כוח המשימה הגדול ביותר עד דרג הקורפוס של הכוחות האמריקנים. זהו הקורפוס המוטס היחיד בארצות הברית, ומונה כיום ארבע דיוויזיות עם כ-88,000 איש. המטה של הקורפוס ממוקם בפורט בראג, צפון קרוליינה, שם שכן המטה של הקורפוס ה-18 במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורפוס המוטס ה-18 הוקם בתחילה כקורפוס השריון השני ב-17 בינואר 1942, תחת פיקודו של ויליאם הנרי הריסון מוריס הבן, ושמו שונה ב-9 באוקטובר 1943 לקורפוס ה-18. לקראת מבצע מרקט גארדן, ב-25 באוגוסט 1944 הוכפפו לקורפוס הדיוויזיות המוטסות ה-82, ה-101 וה-17, ושמו שונה לקורפוס המוטס ה-17. מת'יו רידג'וויי פיקד על הקורפוס, והוביל את חייליו חודש לאחר מכן במהלך המבצע המוטס בהולנד. יחד עם הקורפוס המוטס ה-1 הבריטי, הוא היה תחת פיקודה של הארמייה המוטסת הראשונה של בעלות-הברית, בפיקודו של לואיס בררטון. בסוף יוני 1945 חזרו היחידות לארצות הברית, שם פורק הקורפוס. במהלך מלחמת קוריאה הוקם הקורפוס מחדש במאי 1951, ועבר למיקום החדש בפורט בראג. יחידות הקורפוס השתתפו במלחמת וייטנאם, מבצע זעם דחוף בגרנדה, במבצע מטרה צודקת בפנמה, במלחמת המפרץ, במלחמת אפגניסטן, במלחמת עיראק, ובמבצעים נוספים במהלך השנים.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה הקורפוס ממוקם בפורט בראג, צפון קרוליינה, וכפופים לו היחידות הבאות:

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקורפוס המוטס ה-18 בוויקישיתוף