הדיוויזיה המוטסת ה-101

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיה המוטסת ה-101
101st Airborne Division
סמל היחידה, 'העיט הצורח'
סמל היחידה, 'העיט הצורח'
Rendezvous With Destiny
(פגישה עם הגורל)
פרטים
כינוי Screaming Eagles
('העיטים הצורחים')
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שיוך Emblem of the United States Department of the Army.svg צבא ארצות הברית
סוג דיוויזיה
בסיס האם פורט קמבל, קנטקי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1921–הווה (כ־101 שנים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
המלחמה בטרור העולמי באפגניסטן ועיראק
פיקוד
יחידת אם הקורפוס המוטס ה-18
מפקד נוכחי מייג'ור גנרל ג׳וזף מקגי
מפקדים
עיטורים
  • Presidential Unit Citation
  • צלב המלחמה 1939-1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדיוויזיה המוטסת ה-101, המכונה העיטים הצורחים, היא יחידת צנחנים תחת הפיקוד של הקורפוס המוטס ה-18 של צבא ארצות הברית שהתפרסמה בעיקר בלחימתה במלחמת העולם השנייה, בנחיתה בנורמנדי, במבצע מרקט גארדן בהולנד ובקרב הארדנים. במהלך מלחמת וייטנאם הייתה ידועה בתור יחידה יבילת אוויר ויותר מאוחר בתור יחידת תקיפה אווירית המתמחה בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער[1].

בשנת 1957 חיילים מהדיוויזיה נשלחו לאכוף את הפסקת הסגרגציה הגזעית במוסדות החינוך במדינת ארקנסו. כמו כן נטלה חלק גם במלחמת אפגניסטן ובמלחמת עיראק.

בסיס האם של הדיוויזיה נמצא כיום בפורט קמבל במדינת קנטקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי ה-101 במהלך מבצע מרקט גארדן בהולנד

ב-5 ביוני 1944, הדיוויזיה המוטסת ה-101 התכוננה לפריסה הראשונה שלה: הנחיתות המוטסות של נורמנדי. המבצע היה אמור להנחית 6,700 חיילים בצניחה מאחורי קווי הגרמנים כדי להחליש מספיק את הגנות החופים לקראת הנחיתה הימית המתוכננת. אבל בשל האש הנ"מ החזקה מעל צרפת הטייסים נאלצו לפרוץ מהמערך שלהם כך שחיילי הדיוויזיה התפזרו בכל רחבי נורמנדי לאחר הצניחה. מנותקים מהיחידות שלהם, הם נחתו לבד מאחורי קווים גרמניים, ורבים נהרגו באוויר מירי נ"מ גרמניים. בסוף היום הראשון, רק אחד מכל שלושה חיילים שצנח מצא את דרכו חזרה ליחידה שלו.

במהלך היום השני הצליחה הדיוויזיה המוטסת ה-101 להתארגן מחדש. האספקה המחודשת הגיעה בעזרת דאונים, שרבים מהם התפרקו בנחיתה. המשימה התמקדה כעת בשטח האחורי של אזור הנחיתה של יוטה. העיירה קרנטן, שהייתה המפתח לשליטה בחצי האי, נכבשה לאחר יומיים של לחימה כבדה ביותר והיה צריך להגן על ידי הדיוויזיה מפני התקפת נגד גרמנית למשך יומיים נוספים. במהלך הקרב על קרנטן, לוטננט קולונל רוברט ג'ורג' קול כבש לבד עמדת הגנה גרמנית ועל כך הוענק לו מדליית הכבוד כחייל הראשון בדיוויזיה. לאחר חודש הושלם המבצע בנורמנדי. כל חייל רביעי בדיוויזיה היה מת או פצוע קשה.

הפריסה הגדולה השנייה של הדיוויזיה המוטסת ה-101 הייתה מבצע מרקט גארדן בהולנד בספטמבר 1944, שבוצע בשיתוף עם הדיוויזיה המוטסת ה-82 והקורפוס המוטס ה-1 הבריטי כחלק מהארמייה המוטסת הראשונה של בעלות הברית. במהלך המבצע, הדרכים המובילות צפונה לאורך הריין ממערב לגבול גרמניה היו אמורות להיות מאובטחות נגד כוחות גרמנים כדי שיחידות הטנקים של בעלות הברית יוכלו להתקדם לתוך גרמניה. הדיוויזיה שחררה את העיר איינדהובן והגנה על גזרתה. במהלך המבצע איבדה הדיוויזיה 2,118 איש.

צנחנים של ה-101 עם דגל צלב קרס שנתפס לאחר יום D

בקרב על הבליטה בדצמבר 1944, 12,000 חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 לחמו במצור על בסטון, לשם הגיעו רגע לפני הגרמנים והשתלטו על העיירה. היחידות הגרמניות הצליחו לכתר את העיר ומכאן ואילך כיסו אותה באש ארטילרית כבדה. מאז הגיעו החיילים האמריקאים לבסטון מהר ככל האפשר, רבים נאלצו לסבול את מזג האוויר החורפי הקשה ללא לבוש הולם. על פי המסורת, מפקד הכוח, הגנרל אנתוני סי. מקאוליף, דחה דרישה גרמנית לכניעה לאחר מצור בן חמישה ימים במילה "Nuts". ב-26 בדצמבר, הארמייה השלישית תחת הגנרל ג'ורג' ס. פטון להסיר את המצור ולסיים אותו. יחדיו הצליחו להדוף את היחידות הגרמניות בחזרה אל מעבר לגבול הגרמני.

ככל שהתקדמה המלחמה, שבמהלכה הייתה ה-101 כפופה לארמייה השביעית, חלקים מהדיוויזיה התקדמו עד לדרום גרמניה מבלי להיתקל בהתנגדות משמעותית. לאחר מכן נסוגה הדיוויזיה למורמלון שבצרפת והתאמנה על צניחה אפשרית מעל ברלין. בתום המלחמה, כוחות ה-101 יכלו לבקר במעונו הקודם של היטלר בברכטסגאדן שבאוברזלצברג. לאחר שחזרה לצרפת, הדיוויזיה ה-101 התאמנה על נחיתה מוטסת ביפן באוגוסט 1945, אך המבצע לא בוצע לאחר הכניעה היפנית. חלקים מה-101 היו מוצבים גם בצל אם זי, אוסטריה, שם התכוננו לפלישה ליפן.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1948 הוקצתה הדיוויזיה לצבא ארצות הברית הסדיר. שתי הפעלות קצרות התרחשו מיולי 1948 עד מאי 1949 ומאוגוסט 1950 עד דצמבר 1953 במחנה ברקינרידג', קנטקי. ההפעלה הסופית התרחשה במאי 1954 בפורט ג'קסון, דרום קרוליינה. באפריל 1956 הועברה הדיוויזיה לפורט קמפבל, קנטקי.

ב-24 בספטמבר 1957, שיגר נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר 1,200 חיילים מלוחמי ה-101 לליטל רוק, ארקנסו כדי לשמור על השקט בעיירה וללוות את תשעת התלמידים השחורים היו הראשונים שהתקבלו לבית הספר התיכון ליטל רוק סנטרל בדרכם לבית הספר.

מלחמת וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 נשלחה החטיבה הראשונה לווייטנאם יחד עם חיילי תמיכה. שאר הדיוויזיה נשלחה עד סוף 1967. בשבע שנות שירות בווייטנאם, הדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפה ביותר מ-15 מבצעים. מסוקים שימשו כעת להובלת חיילים, שהיוו אלטרנטיבה טובה בהרבה למטוסים בג'ונגל שלפעמים כמעט בלתי חדיר ובהיעדר מסלולים.

מסוק UH-1D בווייטנאם (1966)

אחד המבצעים הגדולים הראשונים בווייטנאם כלל מציאת והשמדת הגדוד הצפון וייטנאמי ה-95, החשוד כמי שנמצא בעמק טוי הואה. המבצע קיבל את שם הקוד מבצע ואן בורן. יחד עם זאת, היה עליהם להגן על קצירי האורז המתרחשים בחוף בזמן זה. שתי הפקודות בוצעו בסוף ינואר 1966 עם אבדות רבות לאויב אך אבדות קטנות בלבד לכוחות.

הדיוויזיה גם השתתפה במתקפת טט ובמתקפה נגדית של טט, כשהיא נתונה תחת ירי ארטילריה ומקלעים כבדים של וייטקונג לעבר הגבעה 937 בקרב על המבורגר היל. רק לאחר עשרה ימים ועם נפגעים (70 הרוגים ו-372 פצועים) יכלו האמריקאים לכבוש את הגבעה. כוח האש שנעשה בו שימוש היה כה מסיבי שהגבעה שממה מכל הצמחייה. לאחר הלחימה נמצאו 630 חיילים וייטנאמים הרוגים בבונקרים ובמנהרות של הגבעה, מספר הפצועים לא ידוע.

בשנת 1972, הדיוויזיה המוטסת ה-101 עזבה את וייטנאם ככוח הקרבי האחרון. אבדותיהם שספגו שם עלו פי שניים על אלו של מלחמת העולם השנייה.

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

M109A6 הוביצר מתנייע 101 דיוויזיה מוטסת בקיאירה ב-17 באוקטובר 2016 בפעולה נגד דאעש

במרץ 1982 החלו גורמים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 בפריסה עם כוחות האו"ם בחצי האי סיני. בדצמבר 1985, 248 חברי הדיוויזיה מתו בהתרסקות מטוס בגנדר (ניופאונדלנד) בשובם.

מבצע סערת המדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלישה העיראקית לכווית באוגוסט 1990, הדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפה במבצע מגן מדבר/סערת המדבר, יחד עם הדיוויזיה המוטסת ה-82 ודיוויזיית הרגלים ה-24 במסגרת הקורפוס המוטס ה-18.

ב-17 באוגוסט 1990 הגיעו היחידות הראשונות של הדיוויזיה לסעודיה. על סיפון 110 מטוסי תובלה C-5 וC-141 היו 2,700 חיילים, 117 מסוקים, 487 כלי רכב ו-125 משטחים של אספקה. עיקר הדיוויזיה עלתה על ספינות תובלה בג'קסונוויל, פלורידה, והונחתו בדמאם 46 ימים לאחר מכן במחנה ה-101 שהוקם ליד נמל התעופה הבינלאומי המלך פהד, שכונה מחנה הנשרים השני.

מבצע סערת המדבר החל בשעה 2:38 לפנות בוקר ב-17 בינואר 1991 עם 8 מסוקי AH-64 אפאצ'י מה-101 שתקפו תחנות מכ"ם עיראקיות לאזהרה מוקדמת באגף שמאל של המתקפה.

ב-24 בפברואר 1991, מבצע הרכבת האווירית הגדול ביותר שאי פעם טס בגל בודד במהלך מבצע צבאי, יותר מ-2,000 חיילים, 50 רכבי תובלה, כלי ארטילריה, טונות של דלק ותחמושת הועברו 80 קילומטרים לפנים עיראק. חיילים עיראקים שהוצבו באזור היעד הופתעו ורובם נלכדו. בימים שלאחר מכן נכנעו אלפי חיילים עיראקים ללוחמי ה-101.

פעולות הלחימה פסקו ב-27 בפברואר. הדיוויזיה איבדה חמישה חיילים במהלך המבצע.

מבצע חירות מתמשכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2002, השתתפה הדיוויזיה במשימה באפגניסטן לתמוך ביחידת המשלוח הימי ה-26 בחיפושיהם אחר טרוריסטים של אל-קאעידה והחלפת משטר הטליבאן. ב-2 במרץ נהרג חייל וכמה נפצעו כאשר הסתערו על מחבוא מערה במהלך מבצע ליד גארדז.

מבצע חירות לעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה גורמים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפו במבצע חופש לעיראק החל מה-20 במרץ 2003 בפיקודו של דייוויד פטראוס. מ-23 במרץ היא עקבה אחרי דיוויזיית הרגלים ה-3 בפלישה מכווית לעיראק, השתתפה בקרבות על נג'ף וכרבלא ואיבטחה את שתי הערים לאחר כיבושן. לאחר הכיבוש המוצלח של נמל התעופה הבינלאומי סדאם חוסיין ב-4 באפריל 2003 על ידי דיוויזיית הרגלים ה-3, חלק מהדיוויזיה המוטסת ה-101 הועבר מנג'ף לנמל התעופה בבגדאד, לשמש כעתודה במתקפה הקרובה על בירת עיראק. לאחר הפסקת פעולות הלחימה הרשמיות ב-1 במאי 2003, נותרו יחידות אלו מוצבות בצפון עיראק עד 2004 עם מפקדת דיוויזיה במוסול. הם קיבלו הקלה על ידי הבריגדה הרב-לאומית צפון (MNB-N) - כוח המשימה אולימפיה - כדי לחזור לעיראק ב-2005 לפריסה שנייה.

חמישה מלוחמי הדיוויזיה עמדו לדין על פשע מלחמה בבית המשפט. ב-12 במרץ 2006 פרצו החיילים לבית במחמודיג'ה ואנסו ילדה בת 14. סטיבן דייל גרין לקח את אחותו והוריו בת השש של הקורבן לחדר סמוך ורצח את שלושתם בנשק השירות שלו לפני שהרג את בן ה-14 והצית את הבית עם חבריו כדי לכסות על הפשע. מכיוון שהשתחרר מהכוחות המזוינים, גרין נשפט בבית משפט אזרחי, שם נידון למאסר עולם ללא תנאי. הוא מת במעצר בפברואר 2014. ארבעת האחרים קיבלו עונשי מאסר של מספר שנים.

מבצע נחישות טבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 נשלחו 560 חיילים מהדיוויזיה לעיראק במסגרת מבצע נחישות טבועה למתן תמיכה במאבק נגד דאעש. בסתיו 2016 השתתפו חיילים מהדיוויזיה בקרב על מוסול.

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון א' מילר ודניאל פ' בולגר, ‏אל העומק! מבצעי - סער אוויריים ברמת הדיוויזיה, מערכות 338, נובמבר 1994
מבנה פיקוד נוכחי
T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.