הקרב מול נורדהינדר בנק
 | ||||||||||||||||||
| אה"מ ליאונידאס, אחת המשחתות שהשתתפו בקרב | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 1 במאי 1915 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | שרטון נורדהינדר בנק, הים הצפוני | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 56°N 3°E / 56°N 3°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
הקרב מול נורדהינדר בנק (באנגלית: Battle off Noordhinder Bank), שרטון בדרומו של הים הצפוני, בין אנטוורפן ואוסטנד לבין שפך התמזה, היה קרב ימי שנערך ב-1 במאי 1915, בין כוחות של הצי המלכותי הבריטי לכוחות של הצי הקיסרי הגרמני, במהלך מלחמת העולם הראשונה. בקרב השתתפו מן הצד הבריטי ארבע משחתות וארבע ספינות מכמורת מוסבות, ומן הצד הגרמני שתי ספינות טורפדו מצי פלנדריה. לגרמנים אבדו שתי ספינות הטורפדו, ולבריטים אבדה ספינת מכמורת אחת, ועוד ספינת מכמורת ניזוקה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 באוגוסט 1914, התחולל קרב מפרץ הלגולנד, הקרב הימי הראשון במלחמת העולם הראשונה. הצי הגרמני הובס בקרב זה, ואיבד שלוש סיירות קלות, משחתת ושתי ספינות טורפדו. בעקבות הקרב ניתנה לצי הגרמני הקיסרי הוראה להימנע מעימות עם כוח אויב גדול יותר, כדי לא לספוג אבדות נוספות ולפגוע במורל. מדיניות זו הותירה את הים הצפוני בשליטת הצי הבריטי, שסייר באופן קבוע באזור. יחד עם זאת, באזור פעלו כוחות ימיים גרמניים קלים, 'צי פלנדריה', אשר יצאו לסיורים ולפשיטות באזור.
ב-17 באוקטובר 1914, נגרמו לאותם כוחות גרמניים קלים אבדות רציניות בעת הקרב מול חוף טסל, שנסתיים כמעט בלא אבדות לבריטים. הגרמנים הגיעו למסקנה שצי פלנדריה זקוק לתגבורת ולאחר כמה חודשים העבירו אליו ספינות טורפדו נוספות וצוללות.
אירועים טרם הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 במאי 1915 הבחינו שני מטוסי ים גרמניים בארבע ספינות מכמורת בריטיות, שהוסבו לצורכי הצי, מול נורדהינדר בנק. אחד המטוסים נאלץ לבצע נחיתת אונס, ושתי ספינות טורפדו גרמניות נשלחו הן לחלץ את צוות המטוס, הן להטביע את הספינות הבריטיות שנתגלו.
בינתיים, הטביעה צוללת גרמנית את המשחתת הבריטית 'רקרויט' (Recruit, "גיוס") אשר פטרלה ליד גודווין סנדס (Goodwin Sands), שבסמוך לקצהו הדרומי מזרחי של האי הבריטי. הבריטים ערכו סריקות כדי לאתר את התוקף, ולחיפושים הצטרפו ארבע ספינות המכמורת. כך, שתי ספינות הטורפדו הגרמניות וארבע ספינות המכמורת הבריטיות הגיעו לטווח תצפית ומגע הדדיים בערך בשעה 15:00, מול נורדהינדר בנק. ספינות המכמורת היו חמושות, כל אחת, בתותח שלוש ליטראות. ספינות הטורפדו היו חמושות, כל אחת, בתותח ארבע ליטראות ובצמד צינורות טורפדו.
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד כשהבחינו בספינות המכמורת הבריטיות, ירו לעברן ספינות הטורפדו הגרמניות שני טורפדו כל אחת, וסך הכול ארבעה. אחד הטורפדו פגע בספינת המכמורת 'קולומביה' (Columbia) והטביע אותה. 13 מאנשי צוות ה'קולומביה' נספו. כיוון שכך, ולנוכח נחיתות חימושה, נגחה ספינת מכמורת אחרת, 'ברבדוס' (Barbados), את אחת מספינות הטורפדו הגרמניות, ואם כי 'ברבדוס' ניזוקה, הספינה הגרמנית נפגעה קשה עד כדי כך שהגרמנים החליטו להפסיק את הלחימה ולסגת מן המקום. בדרכם החוצה מן הקרב עוד הספיקו הגרמנים למשות מן המים לוטננט ושני נערי סיפון מצוותה של 'קולומביה', ולקחת אותם בשבי. עוד נער סיפון נמשה על ידי הבריטים.
ספינות המכמורת דיווחו על ההתקלות ל"כוח האריץ'" (Harwich Force), כוח ימי ובו מספר סיירות קלות וכמה עשרות משחתות, שבסיסו היה בנמל האריץ', ואבטח את הנתיבים לנמלי דרום מזרח אנגליה. "כוח האריץ'" שיגר ארבע משחתות לאזור הקרב. המשחתות נהנו מעליונות מספרית ומעליונות בחימוש, שכלל שלושה תותחי ארבעה אינץ', ושניים או ארבעה צינורות טורפדו בכל אחת מהספינות. הן השיגו את הגרמנים אשר ניסו לסגת לחופי בלגיה, ולאחר מרדף שארך כשעה הטביעו את שתי ספינות הטורפדו, ללא אבדות לעצמן. אבדות הגרמנים היו 13 הרוגים ו-46 אנשי צוות שנישבו. בהמשך נודע מחקירת השבויים כי הבריטים השבויים מצוות ה'קולומביה' נותרו נעולים מתחת לסיפון וטבעו. להגנתם טענו השבויים הגרמנים כי לא נותר להם זמן לחלץ את הבריטים השבויים, ושלמעשה הספיקו בדוחק להיחלץ בעצמם.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקרב מול נורדהינדר בנק היו כמה השלכות טקטיות באשר לזירת הים הצפוני ותעלת למאנש: הקרב הראה לגרמנים שספינות הטורפדו אינן מתאימות למשימות התקפיות ואלה נשלחו למשימות של שמירת חופים. כמו כן, תגברו הגרמנים את צי פלנדריה בכלי שיט חזקים יותר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Groner, Eric (1990). German Warships 1815 - 1945 Volume One: Major Surface Vessels. Annapolis: Naval Institute Press. ISBN 0-87021-790-9.
- Corbett, Sir Julian S. (1921). Naval Operations Volume Two. New York and London: Longmans, Green and Co.
- Karau, Mark (2003). Wielding the Dagger. Westport: Praeger Publishers. ISBN 0-313-32475-1.
- Hurd, Sir Archibald (1921). The Merchant Navy Vol. 1. New York: Longmans, Green & Co.