הרלד פריטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרלד פריטש

הרלד פְרִיטְשגרמנית: Harald Fritzsch; נולד ב-10 בפברואר 1943 בצוויקאו (Zwickau)) הוא פיזיקאי תאורטי גרמני, ממפתחי תאוריית הכרומודינמיקה הקוונטית. פרופסור באוניברסיטת מינכן.

בשנת 1963 השתחרר מהצבא, שם שירת כמפעיל רדיו בחיל האוויר, והחל ללמוד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת לייפציג. ביולי 1968 ברח מגרמניה המזרחית עם חברו שטפן ולצק על גבי קיאק בים השחור לטורקיה. הוא המשיך את לימודיו בגרמניה המערבית באוניברסיטת מינכן, שם עבד עם ורנר הייזנברג. פריטש קיבל תואר דוקטור בפיזיקה תאורטית מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן בשנת 1971. בשנים 1971-1970 שימש כחוקר במאיץ באוניברסיטת סטנפורד ובשנים 1972-1971 היה חוקר ב-CERN. בשנים 1976-1972 היה חוקר במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנים 1969-1967 חזר כחוקר ב-CERN.

בשנת 1973 פיתח יחד עם הפיזיקאים מארי גל-מאן והיינריך לויטוויר את הרעיון של מטעני צבע כמקור לשדה החזק, ובכך הניחו את היסודות לכרומודינמיקה הקוונטית.

בשנת 1990 יצא ספרו "הבריחה מלייפציג" על אודות המדענים המזרח-גרמנים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרלד פריטש בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.