לדלג לתוכן

הירש בער הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הרמן הדוויג ברנרד)
הרמן הדוויג ברנרד
הירש בער הורביץ
לידה 1785
אוקראינה
פטירה 15 בנובמבר 1857 (בגיל 72 בערך)
קיימברידג', אנגליה
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל חברותו עם ר' נחמן מברסלב
השכלה פרופסור לשפות עתיקות
מעסיק אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הִירְש בֶּער הורביץ (שמו המאוחר: הרמן הדוויג ברנרד, בלועזית: Herman Hedwig Bernard‏; 178515 בנובמבר 1857) היה משכיל יהודי־אוקראיני, פרופסור מרצה לשפה העברית באוניברסיטת קיימברידג', בריטניה. ידוע בשל חברותו עם רבי נחמן מברסלב.

הורביץ נולד באוקראינה כ"הירש בער" ומוצאו מאומן. בצעירותו התיידד עם משכילי העיר. אביו היה 'משכיל' יהודי בשם חייקל הורביץ (1749–1822) וגיסו, 'משכיל' אף הוא, היה משה לנדא (1786–1862). בגיל 25 היה משחק שחמט עם רבי נחמן מברסלב[1], ואף היה מקריא לו סיפורי קלאסיקה בשפה הגרמנית[2][3]. היכרותו עם הרבי החלה עת שלח לו מאומן לברסלב עותק של הספר "יין לבנון", פירוש על מסכת אבות של נפתלי הרץ וייזל. הספר הגיע בדיוק למחרת שרפה שכילתה את בית הרבי, יחד עם הודעה על דירה פנויה לבואו של הרבי לעיר אומן. לפי מסורת חסידות ברסלב כחצי שנה לאחר מכן אף עזר לחסיד ר' נתן מנמירוב להעלות על הכתב את דרשת הרבי האחרונה לחייו, שניתנה בראש השנה התקע"א.

בעסקי משפחתו נסע מדי פעם לגרמניה, שם נחשף לתרבות האירופית, לשפות ולמושגים חדשים. הוא אימץ לעצמו תפיסת עולם דאיסטית הדומה לתפיסותיו של דוד פרידלנדר.[4]

בשל חובות כספיים ברח מאוקראינה בשנת 1825 ומצא מקלט באנגליה ושם הפך לפרופסור לשפות עתיקות, והרצה במשך שנים על השפה העברית. החוקרים חלוקים בשאלה האם התנצר או לא[5].

בקרב חסידי ברסלב נפוצו סיפורים ומיתוסים שונים על חייו ומותו, ועל חזרתו בתשובה בסוף ימיו. לאחרונה אף החלה תופעה של חסידים הנוסעים לקברו בקיימבריג' כדי לתקן את נשמתו[6].

סמואל טרנר (אנ'), שהיה פרופסור ללשון וספרות עברית, ציין לגבי סִפרו של הורביץ כי: "התלמיד ימצא כי ספר זה הוא יעיל מאוד ברכישת העברית הרבנית"[7].

עבודותיו שפורסמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קטעים נבחרים בעקרונות המרכזיים בקודש ובאתיקה של היהודים מתוך "יד החזקה" של הרמב"ם - יצא עם תרגום לאנגלית, הדגמות נרחבות מהתלמוד, וכן קובץ ראשי התיבות הנפוצים בעברית. קיימברידג' 1832
  • מדריך לתלמיד העברי, עם סיכום ההיסטוריה הקדושה, לונדון, 1839
  • ספר איוב, כפי שהוצג לתלמידיו בקיימברידג', נערך ותורגם עם הערות נוספות, מאת פ' צ'אנס, לונדון 1884

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמואל הורביץ, סיפורים נפלאים, ירושלים, תרצ"ה, עמ' לו-מ
  2. ^ חיים ליברמן, ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן, אהל רח"ל ג, ניו-יורק, תשמ"ד, עמ' 323
  3. ^ צבי מרק, מבוא, כל סיפורי רבי נחמן מברסלב, ישראל, 2014, עמ' 27-28
  4. ^ שמואל פיינר, באמונה בלבד! הפולמוס של ר' נתן מנמירוב נגד האתאיזם וההשכלה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, 1999, עמ' 89-124
  5. ^ ארתור גרין, בעל היסורים, עמ' 243-260
  6. ^ תופעה: פוקדים את קברו של המשכיל הירש בער הורביץ ואומרים ‘תיקון הכללי’, באתר אומן שלום
  7. ^ Samuel H. Turner, Biographical Notices of Some of the Most Distinguished Jewish Rabbies (sic) and Translations of Portions of Their Commentaries, and Other Works, New York: Stanford and Swords, 1847, עמ' 40. (באנגלית)