הרמן וילק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרמן וילק
Hermann Wilck
Hermann Wilck.jpg
הרמן וילק
לידה 28 באוקטובר 1885
ארפורט, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 10 ביוני 1967 (בגיל 81)
מערב ברלין, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19041932
19391944
דרגה גנרל-לויטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-161
מפקד הדיוויזיה ה-454
מפקד הדיוויזיה ה-708
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל הרמן וילקגרמנית: Hermann Wilck;‏ 28 באוקטובר 1885 - 10 ביוני 1967) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילק נולד ב-28 באוקטובר 1885 בארפורט, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, לאוברסט קרל וילק ואשתו הלן. בשנת 1904 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והוצב לרגימנט הרגלים ה-71 (תורינגיה ה-3), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-28 בנובמבר 1914 הועלה לדרגת האופטמן, ובאוקטובר 1915 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-71. בינואר 1916 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-103, וביוני אותה שנה מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט המילואים ה-116. באוגוסט 1916 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-71, וב-16 בספטמבר 1917 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הגרנדירים של המשמר ה-4 (אוגוסטה ויקטוריה, קיסרית גרמניה ומלכת פרוסיה). ב-1 בינואר 1918 מונה למפקד גדוד הרובאים ברגימנט הגרנדירים של המשמר ה-2 (פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה), וב-21 באוקטובר 1918 מונה לסגן מפקד הרגימנט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי הפור לה מריט, צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה. כאחד ממליוני הגרמנים ותיקי מלחמת העולם הראשונה, זכה גם הוא בצלב הכבוד שניתן בשנות השלושים על ידי נשיא גרמניה הינדנבורג.

ב-9 באוגוסט 1919 נישא וילק לאילזה רימן, בתו של גנרל חיל הרגלים רימן. זמן קצר לאחר מכן הצטרף וילק לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1923 הועלה לדרגת מיור, וב-1 בפברואר 1926 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-9 (הפרוסי). ב-1 בפברואר 1929 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ומונה לשליש הדיוויזיה ה-2, וב-1 בפברואר 1932 הועלה לדרגת אוברסט, ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-5. ב-31 בינואר 1932 פרש מהצבא, וב-1 בספטמבר אותה שנה מונה כיועץ צבאי לממשלת הרפובליקה הסינית.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר וילק והתגייס לוורמאכט, וב-10 בספטמבר 1939 הוא מונה למפקד האזור הצבאי האחורי ה-581. ב-25 באוקטובר 1939 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-270, וב-1 בדצמבר אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-161, ובמסגרת תפקידו הועלה ב-1 ביוני 1940 לדרגת גנרל מיור. במהלך מבצע ברברוסה לחם וילק עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-8 במסגרת הארמייה התשיעית, וב-17 בספטמבר 1941 הועבר לעתודת המילואים. ב-29 בספטמבר 1941 הוא מונה למפקד דיוויזיית האבטחה ה-454, וב-1 באוקטובר הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט, אך כבר ב-9 בדצמבר 1941 הוא הוחזר לעתודת המילואים. ב-1 במרץ 1942 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-708, וב-31 בדצמבר 1944 פרש מהשירות בצבא.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התגורר וילק במערב ברלין, שם חי עד מותו ב-10 ביוני 1967.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]