הארמייה התשיעית (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארמייה התשיעית
9. Armee
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 15 במאי 1940
מקים היחידה יוהנס בלסקוביץ
פירוק היחידה 1 במאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

הפלישה לצרפת
החזית המזרחית
הקרב על מוסקבה
מבצע בגרטיון
הקרב על ברלין
פיקוד
מפקדים מפקדים

הארמייה התשיעית הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה על צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הוקמה ב-15 במאי 1940 על בסיס הOB Ost, ולמפקדה מונה גנרל יוהנס בלסקוביץ. הארמייה השתתפה במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה בתחילה כעתודת קבוצת ארמיות A, ובשלב השני לחמה בפיקוד אדולף שטראוס כחלק מקבוצת ארמיות B. לאחר מכן הועמדה הארמייה בכוננות למבצע ארי הים, שלבסוף בוטל עקב כישלון הלופטוואפה בקרב על בריטניה.

החזית המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע ברברוסה פעלה הארמייה במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, והשתתפה בקרב ביאליסטוק-מינסק, בקרב סמולנסק, ובקרב על מוסקבה. ב-16 בינואר 1942 פרש שטראוס מתפקידו בעקבות מחלה, וולטר מודל מונה למפקד הארמייה. מודל פיקד על הארמייה לסירוגין עד ה-4 בנובמבר 1943, ובכלל זה בקרב רז'ב השני ובקרב קורסק.

ב-4 בנובמבר 1943 מונה יוזף הרפה למפקד הארמייה, וב-20 במאי 1944 מונה הנס יורדן למפקד הארמייה. ב-22 ביוני פתחו הרוסים במתקפה מוחצת על כוחות קבוצת ארמיות מרכז הגרמנית, ועל הארמייה התשיעית בראשות יורדן הוטל להגן על אזור בוברויסק. הארמייה כמעט והושמדה בקרבות[1], ובשל כך הודח יורדן, וניקולאוס פון פורמן מונה למפקד הארמייה. באוגוסט הארמייה שתוגברה בכוחות מאיטליה הגנה בהצלחה על ורשה, וב-21 בספטמבר מונה שמילו פון ליטוויץ למפקד הארמייה.

ב-12 בינואר 1945 פתחו הרוסים במבצע ויסלה-אודר, וב-15 בינואר הצליחו הרוסים להבקיע את הקווים הגרמניים ולהתקדם במהירות ברחבי פולין. ב-20 בינואר מונה תאודור בוסה למפקד הארמייה, אולם לא הצליח לבלום את המתקפה הרוסית ונאלץ לסגת. שני ניסיונות של בוסה להסיר את המצור מהעיר קיסטרין נכשלו, ובישיבה בפיהררבונקר ב-28 במרץ 1945 תקף היטלר את בוסה על כשלונותיו. הרמטכ"ל היינץ גודריאן גיבה את בוסה ואמר שאין להאשימו בכישלון ההתקפות בקיסטרין בגלל שהיה בנחיתות כוח אדם וארטילריה לעומת הרוסים. בסופה של אותה פגישה טעונה הדיח היטלר את גודריאן.

הקרב על ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה התשיעית נפרסה ברמת זלו, וכללה את קורפוס הפאנצר ה-56, הקורפוס ה-101, קורפוס הפאנצר אס אס ה-11, ובעתודה החזיקה את קורפוס אס אס הררי החמישי. ב-16 באפריל 1945 פתחו הרוסים במתקפה האחרונה במלחמה ותוך זמן קצר הגיעו לפאתי ברלין. מצפון לבוסה התקדם ז'וקוב ומדרומו קונייב. בוסה שלח בקשת נסיגה מחשש שיילכד בו שני הכוחות אך קבל סירוב.

כשהמצב החמיר והיטלר שקע בייאוש, הגה וילהלם קייטל רעיון שיכול לדעתו להציל את המצב. הוא ידע שהאמריקאים החליטו לעצור בנהר האלבה. לפי תוכניתו, גנרל ולטר ונק מפקד הארמייה ה-12 שהיה באזור האלבה ינוע מזרחה, ייפגש עם בוסה ושתי הארמיות ינועו צפונה לעבר ברלין ויכתרו את הרוסים ביחד עם הארמייה של גנרל פליקס שטיינר שינוע מצפון דרומה.

ב-23 באפריל 1945 הגיע קייטל למפקדתו של ונק ופקד עליו לתקוף לכיוון ברלין כדי להציל את הפיהרר. בוסה קיבל רשות לסגת מזרחה כדי להתחבר עם ונק וביחד לנוע לכיוון ברלין. ונק ידע שאין לו סיכוי להגיע לברלין. הוא השאיר כוח קטן ליד האלבה, שלח כוח קטן לכיוון פוטסדם בעוד שעיקר הארמייה פנתה מזרחה להתחבר עם הארמייה התשיעית. בינתיים התעודד היטלר וחיכה שבוסה וונק יבואו להציל את ברלין. הודעות על כך שודרו ברדיו והופצו בברלין. משנודע להיטלר שונק, בוסה ושטיינר אינם מוכנים להציל אותו, החליט להתאבד.

בוסה התעלם מההוראות מברלין ונסוג מערבה בתוך יערות שפרוולד ואיתו כ-200,000 חיילים ואזרחים שברחו מהעיר פרנקפורט על האודר מהצבא האדום המתקדם כשהוא מותקף מצפון ומדרום ואבדותיו כבדות. ב-28 באפריל 1945 הוא ביצע פריצה באזור הכפר האלבה, שם התחולל קרב גדול ובו נהרגו אלפי חיילים ואזרחים. לבסוף הצליח בוסה להתחבר עם ונק. מכל הכוח של בוסה הצליחו 25,000 חיילים וכמה אלפי אזרחים להמלט למערב, 30,000 נהרגו והשאר נפצעו או נשבו. בבית הקברות באלבה קבורים 10,000 גרמנים ועד היום מתגלים ביערות בסביבה שלדים נוספים.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארמייה ספגה 80,000 הרוגים ו-65,000 שבויים