הרמת כוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרמת כוח (באנגלית: Powerlifting) הוא ענף ספורט שמקורו בארצות הברית והתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20.

הרמת-כוח שונה מהותית מהרמת משקולות, המוכרת כענף אולימפי. ההבדל העיקרי הוא בדגשים השונים. בהרמת הכוח, התנועות בסיסיות יותר ופשוטות לביצוע ביחס להרמות אולימפיות. עם זאת, פשטותן ועובדת היותן בסיסיות מאפשרות לספורטאי להתחזק יותר ולצבור מסת שריר רבה יותר.

סוגי התנועות בהרמת כוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרמת-כוח מתחרים הספורטאים בשלושה סוגים של תנועות:

  • שפיפה/ כריעה (באנגלית Squat): תרגיל בו על המתחרה להגיע, כאשר מוט המשקולות על שקע הכתף האחורית, למצב בו מפרקי יריכיו נמצאים מתחת לקו הברך, ומשם לשוב למצב של עמידה זקופה עם ברכיים נעולות המשקולת והפגנת שליטה במשקל על ידי שמירת מצב נייח עד פקודת ההחזרה.
  • לחיצת מוט בשכיבה על ספסל שטוח (באנגלית Bench Press): בתרגיל זה, שוכב המתחרה על ספסל ייעודי ומקבל לידיו מוט, אותו עליו להוריד עד לכדי נגיעה בחזהו. בהשמע פקודה מן השופט, על המתחרה להפעיל כוח כנגד המוט עד אשר מרפקיו ננעלים באופן שווה תוך שליטה על המשקולת להשאר במצב נייח עד פקודת ההחזרה.
  • דדליפט (Deadlift): תרגיל בו על המתחרה להרים את מוט המשקולות מן הרצפה, עד לכדי פשיטה של עמידה זקופה עם כתפיים משוכות אחורנית ונעילת מפרקי הירך והברך. על האתלט להראות יכולת שליטה במשקל המורם [מצב נייח] עד פקודת ההחזרה.

אופן התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות המסורתית, כפי שהתעצבה במשך השנים, היא כזו הכוללת סקוואט, לחיצת חזה ודדליפט. כל תחרות אחרת בה מבצעים רק תרגיל אחד או שניים בלבד אינה נקראת תחרות פאוורליפטינג. תחרויות בהם מבצעים אך ורק לחיצת חזה נקראות "Bench Only או Single Lift". תחרויות בהן מבצעים לחיצת חזה ודדליפט לאחריה נקראות "Push&Pull". תחרויות בהן מבוצע תרגיל הדדליפט נקראות "Pull/ Deadlift".

הרמת כוח היא ספורט רב תרגילים, כמו קרב עשרה באתלטיקה קלה או קרב שניים בהרמת משקולות אולימפית. המתחרים משתתפים ב"קרב שלוש" עם שלושה ניסיונות בכל תרגיל: 3 בסקווטת 3 בלחיצה בשכיבה ו 3 בדדליפט. על המתחרה לבצע לפחות הרמה חוקית אחת בכל אחד מהתרגילים בנפרד. זו אחת הסיבות ש הדדליפט נחשבת כ "מלך התחרות" כיוון שעד שלא בוצעה הרמה אחת חוקית בדדליפט הספורטאי אינו בתחרות תרתי משמע. מכאן התפתחה אמרה בבז'רגון הפאוארליפטינג "התחרות מתחילה רק כאשר המשקולת מכה ברצפה" או באנגלית: "The meet Doesn't Start until the bar hits the floor". תחרויות של שני תרגילים/הרמות או תרגיל/הרמה אחת בלבד אינן נמנות בסדר הפאוארליפטינג ומתחריהם נחשבים. בות כ מומחי הרמה "Single lift specialist" ,בחור האם ברצונם להתחרות בכל שלושת התרגילים ("קרב שלוש") או אך ורק בתרגיל הלחיצה בשכיבה ("בנץ'-פרס"). כל מתחרה זכאי לשלוש "כניסות/נסיונות" הרמה בכל תרגיל. מתחרה אשר כשל בניסיון מסוים, לא יוכל להוריד את המשקל בכניסתו הבאה, אם כי רק להותירו ללא שינוי או להעלותו במינימום של ק"ג אחד ההרמה המוצלחת הטובה ביותר נמנית כנגד הכלל ההרמות "TOTAL" בחישוב המיקום בסוף התחרות . ב"קרב השלוש" המנצח הנו המתחרה אשר הרים את המשקל הרב ביותר בקטגוריה אליה הוא שייך (הקטגוריות נקבעות על-פי משקל גוף המתחרה וגילו, ומשתנות בהתאם לפדרציות). או במקרה של שוויון בכמות כלל ההרמות בקבוצת משקל המנצח הוא המתחרה הקל יותר במינימום של 50ג"ר. בתחרויות הרמה אחת המנצח נקבע ע"פ ההרמה המוצלחת ביותר או ע"פ משקל גוף במקרה של שוויון.

כאמור, במהלך ה-25 שנים האחרונות התפתח טרנד חדש בעולם זו, בו ישנם ספורטאים הבוחרים להתמחות בתרגיל אחד בלבד ולהביא אותו אל המקסימום. ספורטאים אלו אינם מתחרים בתחרות מלאה אלא לרוב בתחרויות מיוחדות בהם נערכים רק תרגילים אלו.

ציוד אופייני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם הפאוורליפטינג מתחלק לשני זרמים עיקריים. הראשון/אחרון הינו Raw/ Classic Powerlifting. סגנון תחרות בו מותר להשתמש כאמצעי עזר אך ורק בחגורה וברצועות פרק כף יד. לעתים, איגודים שונים מתירים במסגרת זו את השימוש גם ברצועות רגליים בביצוע הסקוואט. הזרם הgerh tu vabh שני הינו Equipped Powerlifting בו מותר להשתמש באמצעי ייצוב ותמיכה שיפורטו בהמשך.

Classic/Raw Powerlifting[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הספואט ב-1964 כל התחרויות התנהלו ללא ציוד עזר (למעט מתחרים שרימו ואלתרו ציוד עזר בהסתר) . כאמור, במסגרת זו הספורטאי מרים/מה לפי יכולתו בהתאם לגנטיקה ואיכות אימוניו/נה. הספורטאי מנצל כמעט 100% מהיכולת הגופנית האמיתית שלו, מאחר שלבושו אינו מאפשר לו אפילו גרם אחד. תקופה זו ארכה כ15 שנים כמו כן נאסרה, הגשת משקולות, בתרגיל הלחיצה או "spotters" בתרגיל הכריעה "סקוואט". היו הרבה סיבות שמנעו הן את הבטיחות שבשמוש ב ספוטרים והן את השימוש באמצעי תמיכה כפועל יוצא של בטיחות המתחרה. אך הסיבה העיקרית הייתה הפוריטאניות הקשיחה של ארגון הספורט האמריקאי A.A.U שחוקתו כפתה את רוח הרמת משקולות האולימפית חד משמעית ומבלי לקחת בחשבון את הסיכונים הקיימים בענף ספורט זה.

חגורת גב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגוף האדם יש חגורה טבעית המחזיקה את עמוד השדרה שלו: קבוצת שרירים העקרית בחגורה זו היא שריר הבטן הידוע בשם שריר הבטן הרוחבי. תמינה נוספת באה משאר שרירי הבטן - האלכסונים השריר הישר של הבטן, שריר הפירמידה שריר המרובע המתני והשרירים הבין-צלעיים. [בנוסף על שרירי השררשרת האחורית כגון השריר הארוך זוקפי עמוד השדרה ועוד] חגורת הרמות כוח מסייעת לשפר את יכולת התמיכה של שרירי הבטן בעמוד השדרה המותני.

תפקיד החגורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגורה מייצבת את עמוד השדרה ע”י הגדלת הלחץ התוך בטני, כאשר המתאמן לובש את החגורה בצורה הדוקה, שרירי הבטן נלחצים כנגד החגורה, והיא בהתאמה מחזירה כוח. הפעולה המתרחשת הינה לחץ תוך בטני שמסייע רבות לייצב את הטורסו, כתוצאה מכך אפשר לבצע סקוואט ומשיכות עם משקל רב יותר, וכתוצאה מעבודה כבדה יותר הגוף מתחזק בכלליות.

חגורת פאוורליפטינג הינה חגורה אשר נשארת באותו רוחב לכל אורכה - 10 ס"מ ועובייה הינו 10מ"מ (לפי חוקת ה I.P.F). חגורות אשר החלק הקדמי שלהן צר ואילו החלק האחורי רחב הינן חגורות מתקופת קרב שלוש בהרמת משקולות אולימפית - תרגיל זו בוצע בפעם האחרונה באולימפיאדת הרצח -0 אולימפיאדת מינכן 1972. תפקידן היה ליצור "כן-שילוח" בתרגיל ה "Clean and Press" סוג חגורה זו אינו מספק את התמיכה הדרושה מבבצוע תהרמות כוח.

כאמור, השימוש בה מותר בכל תחרות פאוורליפטינג.

רצועות שורש כף היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועות אלו נועדו על מנת לשמור את מפרק שורש כף היד של הספורטאי במצב הכי בטוח שניתן לספק. שורש כף היד הוא מפרק צר וגמיש בין כף היד לאמה המופרקות עם עצם הגומד ועם עצם החישור. מטבעו, אזור זה חשוף יותר לפציעות ולדלקות, מאחר שהעצמות בו קטנות מאוד ווהינו עשיר ברקמות חבור כלי דם ועצבים. הרצועה ממספקת לחץ משל תחבושת אלסטית ע"מ ליצב את מפרק כף היד ובתקווה למוע פציעות לרקמות החיבור ולעצבים העוברים בכף היד בעיקר עצב מנהרת כף היד "Carpal Tunnel" .

רצועות ברכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועות אלסטיות ארוכות וקשיחות. רצועות אלו מתלפפות בחזקה סביב הברך ומאפשרות לספורטאי להרים באמצעותן משקל רב יותר. בשנות ה-60 כאשר מתחרים השתמשו בתחבושות אלסטיות. בחלוף הזמן מאמנים ואתלטים פתחו "תעשיית קוטג' " והחלו לייצר רצועות חזקות יותר. החלו להשתמש לראשונה ברצועות אלו המטרה הייתה לתת סיוע קינטי בביצוע ההרמה. יש הטוענים ש המטרה הייתה לשמור את מפרקי הברך חמים ע"מ למנוע פציעות. מאחר שהמתחרה מסיר את הרצועות בין ניסיונות הסקוואט ע"מ לאפשר זרימת דם חפשית זוהי טענה שאין לא אחיזה במציאות. מראיונות שבצעתי בשנות השמונים עם מתחרים מ15 אליפויות העולם הרעיון היה הגדלת ביצועים. אמוץ הרצועות בעיקר כתוצאה של מתחרים שהשתמשו במספר תחבושות אלסטיות על כל ברך והיו שאף שמו כדורי טניס מאחורי הברך ע"מ לשבור שיאי עולם בסקוואט ד"א ידוע לי על מספר מתחרים מאותה תקופה בהם מתחרה אירופאי אחד ששבר את השיא העולמי בסקוואט ושבר את שיאו האישי ב-100ק"ג מהתחרות הקודמת על ידי שמוש בכדורי טניס 3 תחבושות אלסטיות לברל ועטיפת גוו במגבת ממתקן מגבות מהשירותים הציבוריים. מקרים אלו ואחרים היטו את התאחדות הפאוארליפטינג לאחר הפרישה מ A.A.U ליצור סטנדרטים שעוגנו בחוקת ההתאחדות ללבוש, חגורה ורצועות ברך. סטנדרטים אילו עצבו את בהמשל את חליפת הסקוואט ואת חולצת הלחיצה.

Equipment Powerlifting[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפשטות העיסוק בענף, באמצע שנות ה-70, הוא הפך לעצמאי ונפרד מה-A.A.U. בו בזמן נושא בטיחות במתחרה בזמן ההרמה לקחה חשיבות מרכזית. גורם מרכזי היה עליית המשקלים המורמים ושבירת שיאים אקסטנסיבית במהלך שנות ה-70. עלו שני נושאים בספורט הצעיר: א'. הוספת שומרים "spotters" בזמן ביצוע תרגיל הסקוואט. ב'. סטנדארדטיזציה של מערך השיפוט בראש וראשונה לאמוץ לבוש תחרותי מהרמת המשקולות האולימפית - הסנגלט. זמן מה לאחר מכן התחילו להופיע חליפות סקוואט - "פרימיטיביות" ששמרו על בטיחות המרים. כלוואי החלה עלייה באיכות הביצועים בסקוואט

.התקדמות בטכנולוגיה של חמרים ועיצוב במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה העשרים, שנשאה בחובה עליה באמינות, איכות ותמיכה. באותה תקופה עלה השמוש בחולצות הלחיצה. פדרציית ה-I.P.F התירה את הכנסת חולצת התמיכה באירוע הלחיצה שהוכרה לשבירת שיאים באליפויות בינ"ל. התנאים הללו היוו קרקע פורייה התפתחות ענפי ההתמחות בעקר בלחיצה בשכיבה. תופעה לוואי נוספת הייתה עלייה סיטונאית ברמת ביצועי הסקוואט והלחיצה עד כדי כך שהציוד החל לההות גורם מכריע בבצוע שני התרגילים הראשונים בפאוור-ליפטינג. אז החלה "חזרה למקורות" בדמות של "Raw Powerlifting" או כ-"Classic Powerlifting"

חליפה לסקוואט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80, ג'ון איינזר ואחרים החלו לפתח בהדרגה ציוד אימונים מסיבי שתפקידו היה הוספת ביצועים לסקוואט וללחיצה עם ניסיונות לחולצת זקיפות וחליפת דדליפט. בתחילה פותחה חליפת הסקוואט [1979] ולאחריה חולצת הלחיצה [1982-83]. ישנן סוגים שונים של חליפות המיוצרות ממרכיבים שונים: קנבס, פוליאסטר, דנים. קבוצת חמרי הפוליאסטר עברה שדרוגים משמעותיים במהלך 20 השנים האחרונות חליפת הסקוואט מגיע למתיחה מקסימלית בתחתית התנועה וכתוצאה מכך עוזרת לספורטאי להרים משקל רב יותר. ישנם שני סוגים של חליפות; חד-שכבתית (Single Ply) ורב-שכבתית (Multi Ply). החליפה החד-שכבתית מיוצרת משכבה אחת קשיחה של פוליאסטר ומאפשרת לספורטאי להוסיף משקל מוגבל לסקוואט שלו. החליפה הרב-שכבתית מיוצרת ממספר שכבות פוליסטר או קנבס, אשר בהתאמה מוסיפות משקל רב יותר למוט.

חולצת לחיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולצה המיוצרת משכבה אחת, או מספר שכבות פוליאסטר או קנבס. תפקידה לעזור לספורטאי להרים משקל רב יותר. חולצות אלו מעוצבות כך שהשרוולים ופלטת החזה מפעילים התנגדות כנגד הורדת המוט לעבר החזה ונמתחים בחזקה בתחתית התנועה כך שהם אוגרים אנרגיה פוטנציאלית שהופכת לאנרגיה קינטית המסייעת באופן משמעותי בעליה חזרה לכדי מצב של נעילה.

התאחדויות בינלאומיות כגון GPC WPO‏ ו-WPC, מטילות הגבלות לא-משמעותיות על הציוד [אינן מגבילות חמרים או מס' שכבות בחולצות ובחליפות] ההתאחדות הגדלה בעולם והיחידה המוכרת על ידי הוועד האולימפי הבינ"ל היא ה-IPF. התאחדות מגבילה את מספר השכבות בציוד התמיכה לאחד בלבד. כמוכן אוסרת על שמוש בקנבס. ה-IPF עורך בדיקות ציוד ובדיקות סמים בתחרויות. בדיקות הסמים לשוברי שיאים לאומיים או בינ"ל וחובת בדיקת סמים לכל שוברי השיאים Kאומיים או בינ"ל כתנאי הכרחי להכרה בשיא. ה-I.P.F השקיעה מאמץ רב בקידום הספורט בזירה הבינ"ל עם למעלה מ-100 ארצות חברות ופתחה אליפות עולם נפרדת לחלוטין ב "Classic/ Raw pwerlifting"

ספורטאים מפורסמים בהרמת כוח והישגיהם בענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למר גנט (lamar gant) אמריקאי מקולורדו שזכה ב 17 אליפויות עולם רצופות בין השנים 1972-1988(IPF). החזיק החזיק ושבר יותר מ-100 שיאי עולם בקבוצות משקל 52-56 ק"ג ו-56-60 ק"ג ובגלל זרועות ארוכות ועקמת בעמוד השדרה ההרמה הטובה ביותר של הייתה 310ק"ג בדדליפט ב-1988 בקבוצת משקל עד 60 ק"ג.
  • סמנר בות'[Sumner Booth] מארצות הברית מחזיק בשיאים בקבוצת משקל מעל 120 ק"ג עם ציוד חד-שכבתי ועבר בדיקת סמים וציוד [משקל אישי 167] סקווט 500 ק"ג או 1103 פאונד לחיצה בשכיבה 401 ק"ג או 883 פאוננד סך-כולל / טוטאל - 1271 ק"ג או 2802.7 פאונד.
  • קיריל סריצ'ב (Kirill Sarychev) - מחזיק בשיא העולם הנוכחי בלחיצת חזה Raw עם 335 ק"ג.
  • אריק ספוטו (Eric Spoto) - מחזיק במקום השני בעולם בלחיצת חזה Raw עם 722 פאונד / 327.5 ק"ג.
  • בנדיקט מגנוסון (Benedikt Magnusson) - מחזיק בשיא עולם נוכחי בדדליפט Raw עם 1015 פאונד / 460 ק"ג.
  • אנדי בולטון (Andy Bolton)- מחזיק במקום השני בעולם בדדליפט Raw עם 971 פאונד / 440 ק"ג.
  • קונסטנטין קונסטנטינובס (Konstantin Konstantinovs) - מחזיק במקום השלישי בעולם בדדליפט Raw ללא חגורה עם 939 פאונד / 426 ק"ג.
  • דייב הוף (Dave Hoff) - מחזיק בשיא עולם נוכחי בטוטאל עם ציוד רב-שכבתי בקטגוריית משקל של עד 125 ק"ג - 3005 פאונד / 1364 ק"ג.
  • פול "טייני" מיקר (Paul "Tiny" Meeker) - מחזיק בשיא עולם נוכחי ללחיצה בשכיבה עם ציוד רב-שכבתי בקטגוריית משקל SHW עם 1101 פאונד / 500 ק"ג.
  • הספורטאי האמריקאי-פלסטיני אחמד אבו חאטיר, יליד רפיח, ייצג את מדינת פלסטין בתחרויות ספורט וקבע שיאים פלסטיניים בהרמת כוח.

ספורטאים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולאד אלהזוב - ביצע סקוואט של 1250 פאונד / 567.5 ק"ג עם ציוד בקטגוריית משקל SHW.
  • סרגיי פינייאצ'ב - מחזיק בשיא ישראל Raw בטוטאל בקטגוריית משקל SHW עם 1774 פאונד / 805 ק"ג.
  • אושר סופטי - מחזיק בשיא ישראל Raw  בטוטאל בקטגוריית משקל עד 140 ק"ג עם 1855 פאונד / 855 ק"ג.
  • אלכסיי זיידלין - מחזיק בשיא ישראל Raw  בטוטאל בקטגוריית משקל עד 125 ק"ג עם 1719 פאונד / 780 ק"ג.
  • טום בן-נתן - מחזיק בשיא ישראל Raw  בטוטאל בקטגוריית משקל עד 110 ק"ג עם 1763 פאונד / 800 ק"ג.
  • וואדים קאטונין - מחזיק בשיא ישראל Raw  בטוטאל בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג עם 1719 פאונד / 780 ק"ג.
  • חן זוננרייך - מחזיק בשיא ישראל Raw  בטוטאל בקטגוריית משקל עד 90 ק"ג עם 1548 פאונד / 702.5 ק"ג.
  • אופיר בירנבוים - מחזיק בשיא ישראל Raw בטוטאל בקטגוריית משקל עד 82.5 ק"ג עם 1322 פאונד / 600 ק"ג.
  • רן כהן - מחזיק בשיא ישראל +Raw בטוטאל בקטגוריית משקל עד 75 ק"ג עם 1370 פאונד / 622.5 ק"ג. מחזיק בחמישה שיאי עולם, טוטאל ללא רצועות 622.5 ק"ג, סקוואט 215 ק"ג, דדליפט 272.5 ק"ג. פוש פול טוטאל 407.5 ק"ג ודדליפט 272.5 ק"ג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמת כוח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]