הרצל קביליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרצל קביליו
הרצל קביליו בצילום מסך מתוך התוכנית "להיט בראש" (1985)
הרצל קביליו בצילום מסך מתוך התוכנית "להיט בראש" (1985)
מידע אישי
לידה 13 בינואר 1951
עיראק
פטירה 25 בפברואר 1986 (בגיל 35)
תל אביב, ישראל
עמדה שוער עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19721984
1984–1986
מכבי יפו
הפועל ירושלים
224 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
19771978 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרצל קביליו (13 בינואר 1951 - 25 בפברואר 1986) היה כדורגלן ידוע בשנות ה-70 וזמר ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביליו נולד בעיראק ועלה לישראל בגיל שנה. הוא החל את דרכו כשוער מחליף בקבוצת מכבי יפו כשזו הייתה אז בליגה הבכירה (אז הליגה הלאומית). הופעתו הראשונה בקבוצת הבוגרים הייתה בעונה 1972 כשוער מחליף. משחקו הראשון היה ב-3 ביוני 1972, שלהי עונת 1971/1972 בליגה הלאומית, מול שמשון תל אביב ובו ניצחה יפו 3–4. בעונת 1976/1977 בליגה הלאומית שובץ כשוער קבוע ומאז ובמשך 8 עונות שיחק ב-176 משחקים, כולם בליגה הבכירה. היו אלו העונות המפוארות של הקבוצה, עם משה אוננה בהתקפה ומוצי לאון בהגנה. קביליו השוער שהחל את הקריירה שלו בגיל מאוחר יחסית, נחשב ספורטאי למופת ומנהיג הקבוצה. ב-1977 זומן לנבחרת ישראל ושימש כשוער שלישי לצידם של השוערים אריה חביב ויוסי מזרחי.[1]

בתחילת שנת 1981 ביצע את השיר "עוד שבת של כדורגל", שנכתב והולחן על ידיי עמי אסא ועובד על ידיי אילן וירצברג. השיר שימש במשך שנים רבות כשיר אוהדי קבוצתו מכבי יפו ושל אוהדי כדורגל בישראל בכלל.

ב-1983 פרץ במכבי יפו ריב בין שחקני הקבוצה לבין ההנהלה על רקע קשיים כספיים ואיחור בתשלום משכורות. שחקני הקבוצה לא עלו למגרש, ובמקומם העלתה ההנהלה את שחקני הנוער. המחלוקת הסתיימה בפשרה, אך המנהיג קביליו נאלץ לעזוב את הקבוצה בעקבות מרד השחקנים ועל רקע מתיחות קשה בינו ובין ההנהלה שחששה ממנהיגותו. משחקו האחרון בשורות מכבי יפו היה ב-12 במאי 1984 מול מכבי יבנה.[2] קביליו הועבר להפועל ירושלים, והיה חלק מהצוות שהעלה את הקבוצה לליגה הלאומית. עזיבתו של קביליו הכתה בהלם את אוהדי ושחקני מכבי יפו, וגם אותו עצמו. כמי שגדל ביפו ועשה בה את כל הקריירה שלו, לקח קביליו את העזיבה באופן קשה. את צערו ביטא בשירו "לירושלים הלכתי", בתוכנית להיט בראש שיצא בתחילת שנת 1985 והפך ללהיט גדול. השיר על מילותיו ולחנו המלנכוליים הוא שיר קינה על העיר שנאלץ לעזוב, עם האנשים, הטעמים והריחות שאהב. בהשתתפות הקהל באולפן בהופעה חיה.

הוא לא יכול היה להשלים עם המעבר, והוסיף לחלום על שובו אל הקבוצה שהייתה ביתו. אולם אז לקה בסרטן והניסיונות להשיבו כבר לא הועילו. הוא נפטר חודשים ספורים לאחר פרסום השיר, ב-25 בפברואר 1986.[3][4]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, מספר שנים לאחר פירוק קבוצת מכבי יפו, הקים ארגון האוהדים שלה את הקבוצה מחדש, תחת השם "מכבי קביליו יפו", על שמו.

בשנת 2017 אייל גולן ונבחרת גולסטאר תאילנד, הוציאו גרסת כיסוי לשיר "עוד שבת של כדורגל" לזכרו.

בשנת 2020 יצא רמיקס של עומרי סמדר לשיר "רוחות מדבר" שהקליט קביליו בשנת 1981 ונכלל באלבום "קולאז".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קביליו, שלמה מזרחי וגרגיר ברשימת ה-22, מעריב, 15 בפברואר 1977
  2. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020, עמוד 229. נתונים היסטוריים: ירון משעל
  3. ^ השוער קביליו נפטר, מאת אלכס פרלסמן, עיתון ⁨⁨מעריב⁩⁩, 26 פברואר 1986
  4. ^ לירושלים הלכתי, בביצוע הרצל קביליו, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב