לדלג לתוכן

חוות הקסמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הרשת של שרלוט)
חוות הקסמים
Charlotte's Web
מידע כללי
מאת אלוין ברוקס וייט עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים גארת' ויליאמס
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה הארפר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Harper & Brothers
מקום הוצאה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1952
הוצאה בעברית
הוצאה כנרת זמורה ביתן
תאריך 1977
תרגום זהר שביט
סדרה
ספר קודם סטיוארט ליטל עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001895551, 002554789
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוות הקסמים (בתרגום הראשון לעברית, הרשת של שרלוט בתרגום השני) (באנגלית: Charlotte's Web) הוא ספר ילדים משנת 1952, מאת הסופר האמריקאי א. ב. וייט, ומאויר על ידי גארת' ויליאמס. הרומן מספר את סיפורו של חזיר בשם וילבור ועל הידידות שלו עם עכבישה בשם שרלוט. כאשר וילבור בסכנה להישחט על ידי החוואי, שרלוט כותבת הודעות בשבחו של וילבור (כגון "חזיר נהדר") בין קוריה בכניסה לאסם, על מנת לשכנע את האיכר לתת לו לחיות.

הספר נחשב קלאסיקה של ספרות ילדים, ואף נבחר לספר האהוב ביותר מכל הזמנים בסקר שנערך על ידי אגודת הספריות של בתי הספר בארצות הברית. ובשנת 2000, כתב העת Publisher's Weekly דיווח שהוא גם ספר הילדים הנמכר ביותר של כל הזמנים.[1]

חוות הקסמים עובד לסרט אנימציה על ידי האנה-ברברה הפקות ו-Sagittarius Productions ב-1973. סרטי פרמאונט יצאו בסרט המשך (ישירות לווידאו), חוות הקסמים 2: ההרפתקאה הגדולה של וילבור, בארצות הברית בשנת 2003 (הופץ בשאר העולם על ידי יוניברסל). גרסה קולנועית של הסרט יצאה ב-2006 בליהוק רב-כוכבים, הכוללים את ג'וליה רוברטס, דקוטה פנינג, סטיב בושמי, אופרה וינפרי, ג'ון קליז ואחרים. משחק וידאו המבוסס על סרט הקולנוע גם יצא ב-2006.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרן ארבל משכנעת את אביה לחוס על חייו של חזרזיר, הקטן שבשגר, ומטפלת בו במסירות עד שהוא לא רק שורד אלא משגשג - והיא מכנה אותו וילבור. מכיוון שגדל, וילבור עובר לחיות בחווה של הדוד של פרן, הומר צוקרמן. בבית החיות בחווה, וילבור מנסה להתיידד עם החיות האחרות, אך הן מתנשאות עליו, והוא מעביר את ימיו בבדידות גדולה.

לילה אחד וילבור שומע קול נעים - קול המבטיח לו חברות. למחרת, הוא מנסה לגלות של מי הקול, וכל החיות מתכחשות לדבר. פתאום, וילבור רואה עכבישה טווה את קוריה בפתח האסם, לומד ששמה שרלוט, והיא זו שדיברה אליו. שרלוט היא עכבישה בעלת עדנה, נימוסים, וידע רב, והשניים מתיידדים. וילבור, שעכשיו חזיר בגודל רגיל, מגלה שהוא מועד לשחיטה, ושרלוט מבטיחה לתכנן תוכנית שתציל אותו. בהתאם, במשך הלילה היא רוקמת לתוך קוריה מסר בשבחו של וילבור, והדבר מושך את תשומת לבם של צוקרמן ושכניו, שסבורים שמילות השבח הן תוצאה של התערבות אלוהית.

ככל שעובר הזמן, ויותר מסרים מופיעים על פני קורי העכביש של שרלוט, שמו של וילבור יוצא לפניו. וכך, משתכנע צוקרמן להציג את וילבור ביריד המחוזי. מתלווים אליו בסתר שרלוט, וטמפלטון העכברוש שמסייע לשניים במציאת מסרים בגזרי עיתונים שיהוו לשרלוט השראה, בתמורה לאוכל של וילבור. בזמן היריד, שרלוט מטילה את ביציה וטווה לצאצאיה שק מגן. וילבור אינו זכאי לאף אחד מהפרסים הרגילים ביריד, מכיוון שהוא אינו החזיר הגדול ביותר או המרשים ביותר במראהו - אך שרלוט ממשיכה לטוות את מסריה, ועובדי היריד ומבקריו מתלהבים כל כך, שווילבור זוכה בפרס הגדול, והוא נחשב כעת לסוג של סלבריטי, וככזה לא יעלה על הדעת להורגו ולהגישו כארוחת חג המולד. 

שרלוט, מותשת על ידי הטלת ביציה, מודיעה שהיא לא תחזור עם וילבור לחווה, אלא תישאר ביריד הנטוש, שם תיפח נשמתה. היא מרוצה מהישגיה, ומודיעה לווילבור שהוא בטוח כעת, ומאחלת לו שיהיה מאושר. אך היא מבקשת מחבריה שיחזירו את שק ביציה לחווה, ושילדיה ייוולדו שם. טמפלטון נושא את שק הביצים בפיו, נרגן כרגיל ודורש שוחד, אך בליבו חבר לשרלוט ווילבור. בחזרה בחווה, וילבור שומר על ביציה של שרלוט כעל אוצר, ויום אחד, כשהביצים מתחילות לבקוע, הוא מתלהב ושמח - עד שאחת אחר השנייה, בנותיה של שרלוט טווות להן מצנחים ועפות לגלות את העולם. וילבור מרגיש שליבו נשבר, עד שהוא רואה ששלוש העכבישות הקטנות ביותר עדיין עמו - והן מודיעות לו שנעים להן שם ובכוונתן להישאר. וילבור עוזר להן לבחור שמות - ג'וי, נלי, וארנאיה. הספר מסתיים בידיעה שווילבור זכה לחברתן של בנות הדורות הבאים של בנותיה של שרלוט, לאורך שנות חייו.

  • וילבור הוא חזיר אמוציונלי, הקטן מהשגר שלו. הוא ניצל על ידי פרן, הילדה האנושית שאוהבת אותו, אך לא יכולה להיות תמיד איתו. הוא מתיידד עם שרלוט העכבישה.
  • שרלוט א. קטאוויטה, או פשוט שרלוט, היא עכבישה שמתיידדת עם וילבור, ורוקמת את התוכנית שמצילה את חייו.[2]
  • ג'ון ארבל הוא אביה של פרן, החוואי שהסכים לחוס על חייו של וילבור.
  • פרן ארבל  היא הילדה שמאמצת את וילבור כאשר הוא עומד להישחט, וממשיכה לבקר אותו בחוות דודיה. היא הדמות האנושית היחידה בסיפור שמסוגלת להבין את דיבור החיות.
  • טמפלטון הוא עכברוש שעוזר לשרלוט, אך רק כשווילבור מציע לו בתמורה מזון. הוא טיפוס זועף ונרגן, אך שבסופו של דבר מוכיח את עצמו חלק בלתי נפרד ממשפחת החיות שמתהווה סביב וילבור.
  • אייברי ארבל הוא אחיה הבכור של פרן. דמותו משמשת סוג של אתנחתא קומית בסיפור.
  • הומר צוקרמן הוא דודה של פרן, שמשכן את וילבור באסם שלו. אשתו היא אדית, ויש לו עוזר בשם לורווי.
  • חיות אחרות בחווה של צוקרמן, איתן וילבור משוחח, כוללות כבשה זקנה ואינטליגנטית, אווזה דברנית, וטלה מתנשא.
  • הנרי פאסי הוא ילד בגילה של פרן, אליו היא מפתחת רגשות.

פרסים וקבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "חוות הקסמים" זכה לתשבחות עם צאתו לאור. יודורה ולטי כתבה בניו יורק טיימס, "כיצירה, הספר הוא די מושלם, ודי קסום באופן שבו הוא נוצר".[3] בנוסף להיותו ספר הילדים (בכריכה רכה) הנמכר ביותר בכל הזמנים, "חוות הקסמים" הוא גם מספר 78 ברשימת הספרים הנמכרים ביותר בכריכה קשה (לא רק בין ספרי ילדים). הספר נמכר ביותר מ-45 מיליון עותקים, ותורגם ל-23 שפות. הוא זכה באות ההוקרה של ניוברי בשנת 1953 (כאשר המדליה הוענקה לספר "סודות האנדס" של אן נולן קלארק). ב-1970, זכה א. ב. וייט במדליית לורה אינגלס וילדר, פרס מוביל בתחום ספרות הילדים, עבור "חוות הקסמים" וכן "סטיוארט ליטל" ביחד. 

ב-1991 יצאה גרסת אודיו לספר, בהקראתו של א. ב. וייט עצמו, שגם זכה לשבחים מאת המבקרים. אגודת החינוך הלאומית כללה את "חוות הקסמים" ברשימת 100 ספרי הילדים על פי המורים, וז'ורנל ספריות בתי הספר גם קבע שהספר הוא בין 100 הספרים הטובים של כל הזמנים.[4][5]

רשימת הפרסים
  • אות כבוד ניוברי (1953)[6]
  • Horn Book Fanfare (1953)[7]
  • מדליית לורה אינגלס וילדר (1970) (על שני הספרים "חוות הקסמים" ו"סטיוארט ליטל" ביחד).
  • Massachusetts Children's Book Award (1984)[8]

תרגום לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות הקסמים (1973): הספר עובד לסרט האנימציה על ידי האנה-ברברה הפקות ו-Sagittarius Productions ב-1973 עם פסקול מאת האחים שרמן.

ב-2003 יצא סרט המשך בשם חוות הקסמים 2: ההרפתקאה הגדולה של וילבור. סרט זה הופץ על ידי סרטי פרמאונט, ויצא ישירות לווידאו.

חוות הקסמים (2006)סרטי פרמאונט, בשיתוף עם וולדן מדיה, קרנר אנטרטיינמנט, וסרטי ניקלודיאון, הפיקו את סרט הקולנוע ששילב דמויות חיות עם אנימציה בכיכובם של דקוטה פנינג בתפקיד פרן, ובתפקידי קולות ג'וליה רוברטס (שרלוט), סטיב בושמי (טמפלטון), ואופרה וינפרי, קתי בייטס, ג'ון קליז, ריבה מקינטייר ואחרים בתפקידי חיות האסם.

ב-1989 הייתה הופעת הבכורה של המחזמר "חוות הקסמים" עם מילים ולחן מאת צ'ארלס שטרוס, ומחזה הבסיס מאת ג'וזף רובינט. 

משחק וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק וידאו המבוסס על הסרט מ-2006 פותח על ידי Backbone Entertainment, ושווק על ידי THQ ו-Sega, יצא בדצמבר 2006 עבור Game Boy Advance, נינטנדו, פלייסטיישן 2 ו-PC.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Griffith, John W. (1993). Charlotte's web: a pig's salvation. New York: Twayne. ISBN 0805788123.
  • Neumeyer, Peter F.; Williams, Garth; White, E. B. (1994). The annotated Charlotte's web. New York: HarperCollins. ISBN 0060243872.
  • White, E. B. (2007). Some pig!: a Charlotte's web picture book. Illustrated by Maggie Kneen. New York: HarperCollins. ISBN 0060781610.
  • White, E. B. (2008). Wilbur's adventure: a Charlotte's web picture book. Illustrated by Maggie Kneen. New York: HarperCollins. ISBN 9780060781644.
  • Sims, Michael (2011). The story of Charlotte's web: E. B. White's eccentric life in nature and the birth of an American classic. New York: Walker & Co. ISBN 9780802777546.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]