לדלג לתוכן

קתי בייטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתי בייטס
Kathy Bates
בייטס, 2015
בייטס, 2015
לידה 28 ביוני 1948 (בת 76)
ממפיס, טנסי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kathleen Doyle Bates עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האוניברסיטה המתודיסטית הדרומית
  • סטודיו ויליאם אספר
  • White Station High School עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
http://mskathybates.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קת'לין דויל "קתי" בייטסאנגלית: Kathleen Doyle Bates; נולדה ב־28 ביוני 1948), היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אמריקאית, זוכת פרס אוסקר על תפקידה כאנני וילקס בסרט "מיזרי" (1990).

בייטס נולדה בממפיס, טנסי שבארצות הברית, למדה תיאטרון באוניברסיטה פרטית בטקסס, וסיימה את לימודיה ב-1969. תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרטו האמריקני הראשון של מילוש פורמן, "התפשטות" (1971), בו גילמה תפקיד זעיר של זמרת הנבחנת לאודישן. לאחר שבע שנים קיבלה את תפקידה הבא בקולנוע, בסרט "Straight Time", בו גילמה תפקיד משנה משמעותי, כשבתפקיד הראשי מככב דסטין הופמן. לאחר ארבע שנים הופיעה שוב בקולנוע, באחד הסרטים הפחות ידועים של רוברט אלטמן, "חזור הביתה ג'ימי דין, ג'ימי דין", בו גילמה חברה במועדון מעריצים של השחקן ג'יימס דין. רק לאחר מכן החלו התפקידים לזרום.

תפקידה הבולט הראשון היה בסרט "מיזרי" (1990), המותחן המצליח של רוב ריינר, על פי ספרו של סטיבן קינג, בו גילמה את דמותה הפסיכוטית של אנני וילקס[1]. על תפקידה זה זכתה בייטס בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקנית הראשית הטובה ביותר".

בתפקידיה הבאים בקולנוע התרחקה מאוד מדמותה ב"מיזרי", וקנתה לה שם של שחקנית המרבה לשחק דמויות אנושיות וטובות לב בקולנוע ובסרטי טלוויזיה, לרוב בתפקידי משנה. בין השאר, בסרטו של וודי אלן "צללים וערפל" (1991)[2], בסרט "עגבניות ירוקות מטוגנות" (1991)[3], ובקומדיה הרומנטית "אנשים משומשים" (1992)[4].

אל תפקיד המרשעת חזרה בייטס כשכיכבה במלודרמה "חשדות מהעבר" (1995), שגם הוא היה עיבוד לספרו של סטיבן קינג, בו גילמה אישה הנחשדת ברצח. לאחר "מיזרי" הייתה מועמדת פעמיים לפרס האוסקר: על תפקידה בדרמה הפוליטית של מייק ניקולס, "צבעי השלטון" (1998) וב"אודות שמידט" (2002), בו הופיעה לצד ג'ק ניקולסון. ב־1997 כיכבה באחד מן הסרטים המצליחים בכל הזמנים, מבחינה כספית, "טיטניק", בו גילמה את דמותה של מרגרט בראון, שנאבקה להורדת כמה שיותר מנוסעי הטיטניק לסירות ההצלה. בייטס הייתה גם מועמדת 7 פעמים לפרס אמי, אף על פי שמעולם לא זכתה בו. מתוכם הייתה מועמדת שלוש פעמים כשחקנית המשנה הטובה ביותר במיני סדרה או בסרט טלוויזיה, פעמיים על הופעת אורח (בהן ב"עמוק באדמה"), פעם אחת על הבימוי ופעם אחת כשחקנית ראשית. בשנת 2012 זכתה לבסוף בפרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בתפקיד אורחת על הופעתה בקומדיית המצבים "שני גברים וחצי".

בשנת 2001 שיחקה לצד קולין פארל בסרט האקשן "הרעים שוב טובים" בבימויו של לס מייפילד,

בשנת 2006 דיבבה את ביטצי בסרט המצויר "חוות הקסמים" בכיכובה של דקוטה פנינג.

בשנת 2007 כיכבה לצד בדרמה ג'סיקה לאנג "בונוויל"[5]. באותה שנה גם שיחקה בדרמה "נ.ב. אני אוהב אותך"[6].

בשנת 2009 שיחקה בסרט "הזדמנות שנייה", המבוסס על סיפורו האמיתי של מייקל אוֹהר (אנ'), שחקן פוטבול מקצועני שגדל בשכונת מצוקה ונדד בין משפחות אומנות[7].

בשנת 2011 החלה לשחק בתפקיד ראשי בסדרה הקומית "החוק של הארייט" ברשת NBC, בתפקיד האריסט קורן. בספטמבר 2011 שבה לשחק בעונה השנייה והאחרונה.

בשנת 2013 הצטרפה בייטס לקאסט הקבוע של העונה השלישית בסדרה אימה אמריקאית, "אימה אמריקאית: הכישוף" שם גילמה את דמותה ההיסטורית של דלפין לאלורי, אשת חברה אמריקאית מכובדת מניו אורלינס, שעינתה ורצחה בסתר עשרות עבדים שחורים בדרכים מזעזעות, בביתה שלה[8]. בעונה הרביעית "אימה אמריקאית: פריק שואו" גילמה בייטס את אתל דרלינג "האישה המזוקנת" במופע ה"פריק שואו", בעונה החמישית "אימה אמריקאית: המלון" את אייריס מנהלת המלון ובעונה השישית "אימה אמריקאית: רואנוק" גילמה את אגנס מרי וינסטד שחקנית בעלת הפרעה סכיזואפקטיבית, חזרה בעונה השמינית "אימה אמריקאית: אפוקליפסה" בה גילמה את מרים מיד, אחת מעובדי השטן.

בשנת 2016 שיחקה בקומדיה הפרועה "הבוסית" בכיכובה של מליסה מקארתי. באותה שנה זכתה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, על תרומתה לתעשיית הקולנוע.

בשנת 2017 השתתפה בתפקיד אורחת בסדרת האנתולוגיה "אויבות", שנוצרה ונכתבה על ידי ראיין מרפי, לצידן של ג'סיקה לאנג וסוזן סרנדון, כבת דמותה של ג'ואן בלונדל.

בשנת 2019 שיחקה בסרט הדרמה ריצ'רד ג'וול בבימויו של קלינט איסטווד, המגולל את סיפורו האמיתי של המאבטח האמריקאי ריצ'רד ג'וול. כל תפקידה (כאמו של ריצ'רד ג'ול) זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר[9].

בספטמבר 2024, בייטס סיפרה כי שקלה פרישה חלקית לפני שלקחה את התפקיד הראשי בחידוש של הסדרה "מטלוק" (אנ'). בסדרה, בייטס מגלמת את הדמות הראשית, עורכת דין בגיל 70 המתמודדת עם אפליית גיל במקום עבודתה ומשתמשת בה לטובתה[10].

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חגי לוי, סרטים חדשים / "מיזרי" - מעריצה צמודה ג'יימס קאן, בתפקיד סופר, נופל לידיה המפלצתיות של קאתי בייטס., חדשות, 17 באפריל 1991
  2. ^ אושרה שוורץ, סרט/ נוצה באפילה - וודי אלן נכנע לפוסט מודרניזם. ב"צללים וערפל" הוא רוקח פירות נפלאים מברכט ווייל, מדיקנס הישן ומסרטי האימה האמריקניים למרקחת אלגנטית בשחור־לבן מסוגנן ויפהפה, חדשות, 24 במאי 1992
  3. ^ רונית הבר, סרטים חדשים / "עגבניות ירוקות מטוגנות" - סרט יפה ומרגש השוזר יחד את סיפורם של שני זוגות נשים בתקופות שונות, חדשות, 19 בנובמבר 1992
  4. ^ ירון פריד, "אנשים משומשים" ,סרטה ההוליוודי הראשון של הבימאית ביבן קידרון ,הוא חמין עשיר במרכיבים ותבלינים, טבול בסירופ אמריקני עם נגיעות בריטיות עדינות, חדשות, 7 במאי 1993
  5. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, מעניין כמו מרוץ מכוניות חונות, באתר הארץ, 21 באפריל 2008
  6. ^ דניאל פאיקוב, עכבר העיר, נ.ב: המשחק שלך מת, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
  7. ^ אורי קליין, הזדמנות שנייה: אופורטוניזם קולנועי צרוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2010
  8. ^ רותה קופפר, טריילר לעונה החדשה של "אימה אמריקאית", באתר הארץ, 8 בספטמבר 2014
  9. ^ איתמר זהר, סרט חדש של קלינט איסטווד מעורר מחלוקת בגלל האופן שבו הוא מציג עיתונאית, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2019
  10. ^ חן חדד, חובבי סדרות משפטיות מהעבר ימצאו בה העניין. השאר לא, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2024
  11. ^ אורי קליין, הצלילים הצורמים של "נער מקהלה", באתר הארץ, 20 ביוני 2015
קתי בייטס - פרסים