הר דנאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הר מקינלי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דנאלי
Denali Mt McKinley.jpg

דנאלי, צילום מהפארק הלאומי דנאלי
גובה 6,168 מטר. ההר הגבוה באמריקה הצפונית.
מיקום

אלסקה שבארצות הברית

רכס הרים רכס אלסקה
העפלה ראשונה 7 ביוני 1913 על ידי צוות בן ארבעה מטפסים, בראשותו של הדסון סטק
מסלול ההעפלה הקל מערבי, טיפוס קרחונים/שלג
קואורדינטות 63°5′51.34″N 151°00′19.86″W / 63.0975944°N 151.0055167°W / 63.0975944; -151.0055167קואורדינטות: 63°5′51.34″N 151°00′19.86″W / 63.0975944°N 151.0055167°W / 63.0975944; -151.0055167

הר דנאליאנגלית: Mount Denali), הידוע בעבר רשמית כהר מקינלי (Mount McKinley), הוא ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית ומתנשא לגובה 6,168 מטר.‏[1] ההר נמצא במדינת אלסקה בארצות הברית כ-210 קילומטר צפון-צפון-מערב לעיר אנקורג' וכ-250 קילומטר דרום-מערב מפיירבנקס, בתחומי הפארק הלאומי דנאלי.

פירושו של שם ההר הוא "הגדול" בשפה הדינאינא, ובמשך זמן רב היה שמו הרשמי באלסקה בלבד. השם מקינלי ניתן להר באופן רשמי ב-1897 על שמו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי על ידי היזם המקומי, וויליאם א' דיקי. למקינלי עצמו לא היה כל קשר לאזור או להר. אולם באוגוסט 2015, בהיענות לדרישת אלסקה, החליט שר הפנים של ממשל הנשיא אובמה, בתיאום עם ועדת השמות הגיאוגרפיים של ארצות הברית, ששמו של ההר ישוב ויהיה שמו המקורי דנאלי.‏[2]

מאפיינים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדנאלי מתנשא, ביחס לסביבתו, לגובה רב יותר מאשר הר האוורסט, אף כי ביחס לפני הים, פסגת האוורסט גבוהה מדנאלי בכ-2,700 מטר. הסיבה לכך היא שרגלי האוורסט נמצאות על הרמה הטיבטית, מישור בגובה 5,200 מטר מעל פני הים, והוא מתנשא, ביחס לסביבתו, לכ-3,700 מטר בלבד. לעומתו, רגלי הדנאלי נמצאות בגובה 600 מטר מעל פני הים, ובגובה של 5,500 מטר ביחס לסביבה הקרובה.

ההר מתאפיין גם בקור ומזג אוויר קיצוניים במיוחד. מד חום שהושאר בגובה 4,600 מטר על ההר, במשך 19 שנה, הגיע למדידת שיא של 73- מעלות צלזיוס. טיפוס על ההר טומן בחובו סיכון גבוה במיוחד לחלות במחלת גבהים. הסיבה היא לא רק הגובה הרב אלא אף מיקומו הצפוני של הר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר מוזכר לראשונה ביומני רב החובל ג'ורג' ונקובר, קצין בצי הבריטי שחקר את האזור בסוף המאה ה-18. ונקובר כתב כי ראה את פסגתו המושלגת ממרחק של 350 קילומטרים, בעודו בלב ים.

הנסיון הראשון לטפס לפסגת ההר נעשה ב-1903 על ידי השופט ג'יימס וויקרשם. הניסיון נערך מהצד הצפוני הקרוי היום "קירו של וויקרשם". במסלול סכנת מפולות שלגים ולא טיפסו עליו מ-1963.

ב-1903 חוקר הקוטב הנודע, פרדריק קוק, טען שהצליח להגיע לפסגה, אך מאוחר יותר התברר ששיקר. בעקבות התערבות בבר בפיירבנקס ב-1910, משלחת של ארבעה מחפשי זהב קיוו להוכיח שאיש מעולם לא היה על הפסגה, ולהבטיח שאלסקאים יהיו הראשונים להיות שם. בדצמבר אותה שנה, המשלחת יצאה מפרבנקס על גבי סוסים ומזחלת כלבים. לאף אחד מחברי המשלחת לא היה ניסיון כלשהו בטיפוס הרים. במשך חמישה חודשים הם עשו דרך של כ-200 ק"מ, כשהם מתקיימים על צייד ודייג בלבד. בסופו של דבר, שניים מהם הצליחו להגיע לפסגתו הצפונית של ההר, רק 250 מטר מהפסגה הנכספת.

פסגת ההר האמיתית נכבשה לראשונה, על ידי צוות בן ארבעה מטפסים, בראשותו של הדסון סטק ב-7 ביוני 1913. דרכם להר הייתה דומה לזו של המשלחת הקודמת.

בשנות ה-50, נכנסו לשימוש מטוסי סקי, שעזרו לקצר את הדרך הארוכה לפסגה. המטוסים אפשרו למטפסים רבים יותר לנסות ולהגיע למעלה, ומספר המנסים עלה בהתאם.

הישראלים הראשונים להגיע לפסגת ההר היו דורון אראל (הישראלי הראשון שהגיע לפסגת האוורסט) ומיכאל תמיר ב-1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע הפסגות

אוורסט (אסיה) • אקונקגווה (אמריקה הדרומית) • הר דנאלי (אמריקה הצפונית) • קילימנג'רו (אפריקה) • מון בלאן או אלברוס (אירופה) • וינסון מסיב (אנטארקטיקה) • פונצ'אק ג'איה או קושצ'ושקו (אוקיאניה)