השושלת האבגרית
| מדינה |
אוסרואנה  |
|---|---|
| מייסד | אריו |
| השליט האחרון | אבגר העשירי |
| ראש הבית הנוכחי | נכחדה |
| תקופת השושלת | 134 לפנה"ס – 242 (כ־376 שנים) |
  | |
השושלת האבגרית הייתה שושלת ממוצא נבטי,[1] ששלטה בין השנים 134 לפנה"ס עד שנת 242 לספירה בממלכת אוסרואנה ובבירתה אדסה שבמסופוטמיה עילית. חלק מבני השושלת נשאו שמות איראניים, בעוד שלאחרים היו שמות ערביים, כולל אבגר עצמו.[2] יהודה בנציון סגל מציין כי השמות המסתיימים ב-"וּ" הם "ללא ספק נבטים".[2] מלכי השושלת האבגרית דיברו "סוג של ארמית".[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת 132 לפני הספירה השתחרר אריו, ראש שבט מקומי משלטון הממלכה הסלאוקית והקים ממלכה עצמאית (או נסיכות) עם אדסה כבירתה. מלבד כמה שליטים ממוצא ארמני או פרתי, רוב שליטי הממלכה היו נבטים. ממלכה זו, המכונה לעיתים "נסיכות אבגר" (אחד עשר שליטים נושאים שם זה), הצליחה לשמור על האוטונומיה שלה במשך קרוב לארבע מאות שנים, למרות הכובשים השונים שעברו דרכה במהלך ההיסטוריה שלה.
על פי פליניוס הזקן, בתקופה הרומית התושבים היו ערבים ושליטיהם היו בעלי התואר "פילרך" (ראש פילה) או "טופרך" (שופט). הממלכה השתרעה צפונה עד הרי הטאורוס, מערבה עד הפרת, שהפריד בינה לבין ממלכת קומגנה, ומזרחה לחידקל. היא כללה, מלבד אדסה, ערים חשובות כמו חרן, נציבין (במסופוטמיה), רזאנה, סרוג, סינגרה (סינגאר, בעיראק) וזאוגמה על הפרת, שהייתה צומת חשוב לשיירות.
בזמן הטריומווירט הראשון הייתה אדסה בעלת ברית של הרומאים. הפרוקונסול מרקוס ליקיניוס קראסוס חצה את הפרת בראש צבא של 42,000 איש בעצת אבגר השני ותקף את מסופוטמיה במטרה להשתלט על סלאוקיה על החידקל. אבל אבגר השני שהתייצב לצד הפרתים בגד בו. קראסוס הובס בקרב חרן (53 לפנה"ס) ונהרג במהלך הנסיגה (לפי פלוטרכוס).
לאחר קרב חרן ניהלו מלכי השושלת מדיניות פרו-פרתית במשך כמאתיים שנה.[2] אבגר החמישי (שלט 13–50 לספירה) מתואר כאחד המלכים הראשונים שקיבלו עליהם את הנצרות, עת ניצר אותו אדאי מאדסה (תדאוס מאדסה), אחד משבעים השליחים. בתחילת המאה ה-2 לספירה הפכו הרומאים את אוסרואנה למדינה קליינטית רומית.[2] המלך אבגר השביעי בן עזד הודח על ידי הקיסר הרומי טראיאנוס, אשר החזיק את העיר בשליטתו במשך שנתיים לפני שהעביר אותה לשני נסיכים זרים, יאלור ופרתמספטס. בשנת 123 הצליח מענו השביעי בן עזד, אחיו של אבגר השביעי, לשוב לכס המלוכה. מזמן זה, כמו באזורים רבים תחת שלטון רומי, נטבעו מטבעות עם דמותו של הריבון השולט בצד אחד וזו של הקיסר הרומי בתקופתו מאחור. בשנת 163 ואאל, בנו של סהרו, חבר לפרתים במאבק נגד הרומאים.
בתקופת שלטונו של הקיסר קרקלה (198–217), כנראה בשנת 214, הודח אבגר התשיעי סוורוס, ואוסרואנה שולבה בפרובינקיה רומית (קולוניה).[2] לאחר מכן, שלטו מלכי השושלת האבגרית רק לכאורה.[2] אבגר העשירי פראהד, השליט הנומינלי האבגרידי האחרון, התיישב ברומא יחד עם אשתו.[2]
מלכי השושלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המלך | תקופת השלטון | הערות |
|---|---|---|
| אריו | 132–127 לפנה"ס | |
| אבדו, בן מאזור | 127–120 לפנה"ס | |
| פראדשט, בן גברו | 120–115 לפנה"ס | |
| באקרו הראשון, בנו של פראדשט | 115–112 לפנה"ס | |
| באקרו השני, בנו של באקרו | 112–94 לפנה"ס | שלט לבדו |
| באקרו השני ומענו הראשון | 94 לפנה"ס | שלטו במשותף |
| באקרו השני ואבגר הראשון פיקה | 94–92 לפנה"ס | שלטו במשותף |
| אבגר הראשון | 92–68 לפנה"ס | שלט לבדו |
| אבגר השני (אנ') | 68–53 לפנה"ס | |
| אינטררגנום | 53–52 לפנה"ס | |
| מענו השני | 52–34 לפנה"ס | |
| פאקור | 34–29 לפנה"ס | |
| אבגר השלישי | 29–26 לפנה"ס | |
| אבגר הרביעי סומקא | 26–23 לפנה"ס | |
| מענו השלישי ספלול | 23–4 לפנה"ס | |
| אבגר החמישי | 4 לפנה"ס–7 לספירה | תקופת שלטון ראשונה |
| מענו הרביעי, בנו של מענו | 7–13 לספירה | |
| אבגר החמישי | 13–50 לספירה | תקופת שלטון שנייה |
| מענו החמישי, בנו של אבגר | 50–57 לספירה | |
| מענו השישי, בנו של אבגר | 57–71 לספירה | |
| אבגר השישי, בנו של מענו | 71–91 לספירה | |
| אינטררגנום | 91–109 לספירה | |
| אבגר השביעי, בנו של עזד | 109–116 לספירה | |
| אינטררגנום | 116–118 לספירה | |
| יאלור ופרתמספטס מפרתיה | 118–122 לספירה | שלטו במשותף |
| פרתמספטס מפרתיה | 122–123 לספירה | שלט לבדו |
| מענו השביעי, בן עזד | 123–139 לספירה | |
| מענו השמיני, בנו של מענו | 139–163 לספירה | תקופת שלטון ראשונה |
| ואאל, בנו של סהרו | 163–165 לספירה | מונה על ידי הפרתים |
| מענו השמיני, בנו של מענו | 165–177 לספירה | תקופת שלטון שנייה |
| אבגר השמיני הגדול, בנו של מענו | 177–212 לספירה | |
| אבגר התשיעי סוורוס, בנו של אבגר | 212–214 לספירה | הודח על ידי הרומאים; אוסרואנה שולבה כמחוז רומאי ("קולוניה") |
| מענו התשיעי, בנו של מענו | 214–240 לספירה | שליט לכאורה |
| אבגר העשירי, בנו של מענו | 240–242 לספירה | שליט לכאורה |
