פרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהר פרת
The Euphrates River-Iraq.jpg
נהר פרת בעיראק
אורך 3,000 קילומטר
גובה מוצא הנהר 4,500 מטר
ספיקה ממוצעת 818 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 444,000 קילומטר רבוע
מוצא מזרח טורקיה
שפך שט אל ערב
מדינות באגן הניקוז טורקיה, סוריה, עיראק
אגן הניקוז של נהר פרת ונהר חידקל

נָּהָ֥ר פְרָֽתערבית الفرات) הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.

אורכו של נהר פרת, הוא כ-3,500 ק"מ ומהווה אחד מן הנהרות הארוכים באסיה , שטח אגנו משתרע על 444,000 קמ"ר,[1]

מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון-מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.

הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס. לנהר הפרת יש שתי זרועות עיקריות, שהמזרחית בהן מוצאה בארי ארמניה.

סלע המחלוקת כיום סביב מימי נהר הפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימי הפרת מנוצלים על ידי שלוש המדינות שבן הוא עובר. עם זאת, טורקיה הקימה סכרים גדולים בחלקו האמצעי והשליטה בה על נהר זה מקנה לה עוצמה פוליטית אדירה על סוריה ועירק. בעבר, הייתה מאיימת בהטית חלק גדול יותר של המים לתחומה, ע"ח שכנותיה.

סחף וביצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרת יש כמה יובלים עיקריים: הסג'ור, הבליח' והחבור[2] . בחלקו התחתון של הנהר, השיפוע על פני השטח קטן ביותר - בין השאר משום שבמשך הדורות נערמו כאן כמויות גדולות של אדמת סחף. עובדה זאת יצרה נפתולים ואפיקים קטנים. לעתים קרובות עולה נהר הפרת על גדותיו ומציף את הקרקע בשטפונות אדירים. מרבצי הסחף גרמו להיווצרות של שטח ביצות נרחב, בעיקר בדרום עיראק. חוקרים מסוימים סוברים כי אף קודם לכן הייתה התיישבות סביב נהר זה, כמו תרבויות תל חלאף, עוביד, ארך ואור.

נהר הפרת בתרבויות קדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימי הפרת מנוצלים להשקיה החל מימי קדם ועד ימינו אנו. רבים מהחוקרים סוברים כי סביב ובעקבות נהר זה קמו מן התרבויות הגדולות בעת העתיקה- תרבויות כמו אכד, אשור ובבל[3] . תרבויות אלה נוצרו בשטח שהיום שוכנת עיראק ובעבר נקרא מסופוטמיה ("הארץ שבין שני הנהרות")[4] .

שמו הקדום של הנהר היה "מַלַה".[5]

פרת בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם (בראשית, ט"ו, י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית, ב').

הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:

  • בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באוזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
  • בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.

לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת המקראית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו היא ואדי קלט. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת כדי לטמון אזור פישתים.

פרת במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הפרת מוזכר במשנה לעניין זמן בקשת גשמים בברכת השנים בתפילת העמידה. לפי ההלכה, מתחילים לבקש גשמים רק 15 יום לאחר סיומו של חג הסוכות, בתאריך ז' בחשוון. סיבת עיכוב זה היא חישוב משך הזמן הדרוש לעולי הרגל שבאו מבבל, על מנת שיוכלו לחזור אל ביתם שמעבר לנהר פרת, קודם שיחלו לרדת גשמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארנון סופר, המאבק על המים במזרח התיכון, הוצאת עם עובד, 2006, עמ' 92
  2. ^ משה ויינפלד, בראשית עולם התנ"ך, דברי הימים , עמ' 187
  3. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת-יהדות כאן ועכשיו, ידיעות אחרונות ספרי חמד עמ' 51
  4. ^ נטלי ואזנה, כל גבולות ארץ, מוסד ביאליק, עמ' 53
  5. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' 2