פרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהר פרת
The Euphrates River-Iraq.jpg
נהר פרת בעיראק
אורך 2,300 קילומטר
גובה מוצא הנהר 4,500 מטר
ספיקה ממוצעת 818 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 765,831 קילומטר רבוע
מוצא מזרח טורקיה
שפך שט אל ערב
מדינות באגן הניקוז טורקיה, סוריה, עיראק
אגן הניקוז של נהר פרת ונהר חידקל

פרת (טורקית Fırat; ערבית الفرات) הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק ומהווה את הארוך בנהרות קדמת אסיה. הנהר הוא גבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.

אורכו של נהר פרת, הוא כ-2,781 ק"מ, שטח אגנו משתרע על שטח של 765,831 קמ"ר ורוב ישובי מסופוטמיה העליונה שוכנים ליד הפרת התיכון ויובליו. יובליו העיקריים הם: החַבּוּר- זורם בסוריה ממזרח מערבה. מערבה לחבור זורם בסוריה הבָּלְיח.

מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.

הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס.

הפרת בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול". הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם (בראשית, ט"ו,י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית ב'). הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:

  • בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
  • בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.

לפי רוב הפרשנים, הפרת שמוזכר בפרק י"ג בירמיהו הוא ואדי קלט. אולם היו מן הפרשנים שסברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת כדי לטמון אזור פישתים.

הפרת במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הפרת מוזכר במשנה לעניין זמן בקשת גשמים בברכת השנים בתפילת העמידה. לפי ההלכה, מתחילים לבקש גשמים רק 15 יום לאחר סיומו של חג הסוכות, בתאריך ז' בחשוון. סיבת עיכוב זה היא חישוב משך הזמן הדרוש לעולי הרגל שבאו מבבל, על מנת שיוכלו לחזור אל ביתם שמעבר לנהר פרת, קודם שיחלו לרדת גשמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]