השיטפון בים הבלטי (1872)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור של החורבן שיצר השיטפון באחד מחופי דנמרק

השיטפון בים הבלטי היה נחשול גאות אשר החריב יישובים בחופי הים הבלטי מדנמרק ועד פומרניה שבגרמניה בליל ה-12 עד 13 בנובמבר 1872. היה זה נחשול הגאות החמור ביותר בים הבלטי עד אותו מועד. מפלס המים המדוד הגבוה ביותר שיצר היה 3.3 מטרים מעל גובה פני הים. הנחשול גרם למותם של 271 איש ו-2,850 בתים חרבו או ניזוקו קשה.

הגורמים לשיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים שלפני השיטפון התחוללה סערה מעל הים אשר הגיעה מדרום-מערב והסיעה כמויות גדולות של מימיו אל הארצות הבלטיות ופינלנד. עקב כך נגרמו שם הצפות, ובמקביל ירד מאוד מפלס מי הים בחופי דנמרק וגרמניה. ירידת המפלס איפשרה לכמויות גדולות של מי ים לזרום מן הים הצפוני אל חלקו המערבי של הים הבלטי. לאחר מכן הסופה, שהתחזקה כבר לדרגת הוריקן, שינתה כיוון והחלה לנשוב מצפון-מזרח, כשהיא מסיעה את שיפעת מי הים הבלטי לכיוון דרום-מערב. כיוון שמי הים היו מסוגלים לזרום בחזרה לים הצפוני רק באיטיות, נגדש חלקו המערבי של הים הבלטי במים, אשר חוללו הצפות פתאומיות בחופיו בלילה שבין 12 ל-13 בנובמבר.

נזקי השיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוף הגרמני נפגעה קשה מכולם העיירה אקרנפורדה (Eckernförde) שמדרום לגבול דנמרק-גרמניה. העיירה כולה הוצפה, 78 בתים חרבו, 138 בתים ניזוקו ו-112 משפחות נותרו ללא קורת גג. מצב דומה השתרר בויאק (Wieck) שליד העיר הגרמנית גרייפסוואלד, ובתים הוצפו עד למרכזה של עיר זו. העיירה פנמינדה הוצפה כולה. באיים הדנים פאלסטר (Falster) ולולנד (Lolland), שחלקים ממנו נמצאו מתחת לגובה פני הים והיו מוגנים על ידי סוללות, נגרמו נזקים כבדים ונספו עשרות אנשים.

בנוסף לנזקים בנפש וברכוש באזורי האסון הותיר השיטפון אוכלוסייה של 15 אלף איש ללא קורת גג. השיטפון חולל גם שינויים קבועים בצורת החופים במספר מקומות.

באופן סטטיסטי היה השיטפון מאורע שהיה עשוי להתרחש פעם ב-100 שנים. שיטפון מעין זה שיתרחש כיום יגרום נזקים גדולים בהרבה, שכן חופי הים הבלטי הפכו מאז 1872 למיושבים בצפיפות גדולה יותר.

תמונות סמנים למפלס שאליו הגיעו מימי השיטפון:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]