השן, המשנה לקיסר סין
 | |||||
| לידה |
1 ביולי 1750 בייג'ינג, שושלת צ'ינג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
22 בפברואר 1799 (בגיל 48) בייג'ינג, שושלת צ'ינג | ||||
| מדינה |
שושלת צ'ינג  | ||||
| דת | הדת הסינית העממית | ||||
| |||||
הֶשֵּׁן (במנצ'ורית: ᡥᡝᡧᡝᠨ, במנדרינית: 和珅, מבוטא חֶשֵׁן; 1 ביולי 1750 – 22 בפברואר 1799) היה יועצו הקיסרי העליון של צ'יינלונג, קיסר סין השישי משושלת צ'ינג ושליט לצידו לאורך העשורים האחרונים של המאה ה-18.
הודות לכוחו, השן צלח באגירת אוצרות מכל גבולות האימפריה של צ'ינג והפך עצמו לאחד מהאנשים העשירים ביותר בהיסטוריה. עקב חשש לכוחו, לאחר שג'ינצ'ינג, קיסר סין ירש את כס המלוכה, הוציא את השן להורג.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השן היה מאנצ'ורי לבית אצולה יליד בייג'ינג אשר ראשית הוכיח את יכולתו בבחינות לשירות הקיסרי בהן הוכשר כתלמיד מצוין והיה כבר בגיל צעיר דובר שוטף של מנצ'ורית (שפת אם), מנדרינית (לינגואה פרנקה), טיבטית, מונגולית ועוד.
תפקידו הפוליטי של השן החל בשנת 1775, אז חבר בן 25 של מסדר שומרי הראש הקיסרי נבחר מתוך קהל על ידי קיסר צ'יינלונג הקשיש. השן, נאה ושנון, משך את מבטו של המלך בן 64 והחל בעלייה מטאורית לשלטון.
זמן לא רב לאחר פגישתם הראשונה החל קיסר צ'יינלונג לקדם את חסן לדרגות ותארים הרבה מעבר לשנינותו או לניסיונו. הוא הפך לסגן-אלוף, סגן נשיא מועצת ההכנסות, חבר מועצה גדול ושר למשק הבית הקיסרי.
להשן הוענקה הפריבילגיה לרכוב על סוס בתוך העיר האסורה, כבוד ששמור בדרך כלל לפקידים בכירים ומבוגרים, חלשים מכדי ללכת במסדרונות הארמון הארוכים. מאוחר יותר באותה שנה הוא הועמד לאחראי על שערי הבירה וקיבל שליטה על דמי המעבר והמכס בשער הכניסה לעיר האסורה.
אף אחד לא ויתר על הזדמנות להיפגש עמו למען יוכלו לעבור לדרכי העיר, השן עבד קשה, נשאר מאוחר ומעולם לא החמיץ פגישה. איש לא יכול היה להסביר כיצד או מדוע השן השפיע כה חזק על הקיסר.
היה סיפור מתמשך כי קיסר צ'יינלונג ראה בהשן את גלגולו של אחד הפילגשים של אביו. כאשר קיסר צ'יינלונג היה רק נסיך צעיר, הוא התאהב בפילגש זו וחיבב להקניט אותה. על פי האגדה, כאשר הקיסר ראה לראשונה את השן, הקיסר נפגע מהדמיון הפיזי בין הצעיר לאהובת ילדותו. עלייתו של חסן לכוח והשפעה הייתה דרך עבור הקיסר להפיג את אשמתו בגין תפקידו במות הפילגש אשר התאבדה לאחר שהורדה בדרגה עקב סטרה לנסיך צ'יינלונג שחשק בה.
תהיה הסיבה אשר תהיה, במשך למעלה משני עשורים, הפך השן לעוזרו ואיש סודו הקרוב ביותר של הקיסר. לאורך כל האימפריה, השן היה ידוע כעיני הקיסר ואוזניו והתייחסו אליו בהתאם. נאמר שכאשר השן עזב את אחוזתו על ידי בחונאן לעבר בייג'ינג, הדרך לארמון בעיר האסורה הייתה רצופה במאמינים, אזרחים ופקידים המעוניינים למצוא חסד בעיני ואוזני הקיסר.
בשנת 1790, הקיסר ושרו השלימו את קשרם בדרך המיושנת כשבנו של השן התחתן עם בתו העשירית של קיסר צ'יינלונג. על פי כל הדיווחים, היא הייתה המועדפת על הקיסר, והוא פעם העיר שאילו היה זה אפשרי, הוא היה בוחר בה כיורשת. כפי שמתברר, היה טוב יותר להשן אם כלתו הטרייה הייתה זו שירשה את כס המלוכה.
מערכת היחסים והשפעתו של השן עם כס המלוכה הפכו אותו כמעט ללא ניתן למגע כפריט קיסרי. עד מהרה הוא נהיה מושחת בגלוי, סחט שכר טרחה מפקידים אחרים והשתמש בעמדותיו כדי לגזול סכומי כסף מרהיבים מאוצר המלוכה. על אף בריאות לקויה מתמשכת (על פי הדיווחים השן היה עם שיגרון כרוני ופיתח בקע קשה), הקיסר צ'יינלונג הפקיד אותו לסייע להוביל קמפיינים בשטח ביונאן ובגאנסו. השן שימש כקצין צבאי חלש בעל ביצועים נמוכים, אך ידע הזדמנות להביא להעלמת עין בנושא. השן וחבר תומכיו השתמשו בכספי הצבא בשביל צורכם ושימושם האישי.
באותה תקופה, על אימפריית צ'ינג הוטל להתמודד יותר ויותר נגד חברות סודיות מרדניות והתקוממויות מזוינות תכופות. הקיסר התרגז על חוסר יכולתם של חייליו להתמודד עם מצב החירום ההולך וגדל, אך את מה שהקיסר ראה כמשבר שלטון, ראה השן הזדמנות לכוון את כיסיו וכיסיהם של חסידיו.
למרות פעילויות אלה אשר במסגרתם נע מתמיכה במורדים לפעולה צבאית כושלת בצבא צ'ינג, המשיך הקיסר להרעיף את השן בהצטיינות ובתגמולים. גם כאשר תומכיו הואשמו בבגידה והוצאו להורג, השן נותר בשלטון. כל עוד קיסר צ'יינלונג ישב על כס המלוכה, היה בטוח שהשן עושה ככל העולה על רוחו.
לבסוף התהפך הגלגל על השן, בשנת 1796 פרש קיסר צ'יינלונג ומינה את בנו ובכורו יונגיאן כג'ינצ'ינג, קיסר סין. השן ידע שהוא בבעיה. כמה שנים קודם לכן, החלה קטטה בין תלמידי השן ובהם יונגיאן בנושא שיר ובמסגרתה השן הדיח את יונגיאן מלימודיו והרוויח את איבתו הנצחית של הנסיך.
כעת, בימי מלכותו כקיסר ג'ינצ'ינג, הודיע יונגיאן על זמנו שלו בשלטון. אביו היה עדיין בחיים ונשאר הכוח בארמון. אך ב-7 בפברואר 1799 נפטר קיסר צ'יינלונג. תוך שבוע הורה קיסר החדש על מעצרו ומשפטו של השן. ב-19 בפברואר גזר הקיסר הוצאה להורג באלף קיצוצים. רק ההשתדלות המתוזמנת של אחות הקיסר, הנסיכה העשירית שהתחתנה עם בנו של השן, הצילה את האסיר ממוות נורא. במקום זאת, ב-22 בפברואר 1799, שלח הקיסר מלווה לתאו של השן עם כבל משי. השן הבין את המסר.
באותה שנה, 22 בפברואר היה גם היום ה-15 בשנה החדשה. השן הלחין שיר לירח. "הקירות גבוהים," קונן. לאחר מכן לקח את הכבל ותלה את עצמו בתאו.
כפי שהתברר, מותו של קיסר צ'יינלונג היה נקודת מפנה גם עבור האימפריה. במשך למעלה מ-130 שנה, עוד בשנת 1662, שלטה האימפריה של הקיסר צ'יינלונג, אביו וסבו קאנגשי, קיסר סין. זו הייתה תקופה יוצאת דופן של יציבות ושגשוג. אבל בשנים האחרונות של עידן צ'יינלונג היה ברור שהסדר החל מתפורר באימפריה. קיסר ג'ינצ'ינג לא היה מסוגל ללכת בדרכי אביו הגדול. רבים הפנו אצבע מאשימה לעבר השן כי הוא זה אשר גרם לנפילתה הארוכה של השושלת במהלך המאה ה-19.
לאחר מותו ביצעו חוקרי בית המשפט חשבונאות על כל הרווחים שלא קיבל. הם גייסו כסף, זהב, סחורות, חפצים יקרי ערך ואוצרות אחרים בשווי מיליארדי דולרים במונחים של ימינו. השן שימש סימפטום לשחיתות בדרג המדיני של שושלת צ'ינג אשר בזז ככל יכולתו וכל עוד היה לו הפטרון שלו, הוא הצליח.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שושלת צ'ינג
- צ'יינלונג, קיסר סין
- ג'ינצ'ינג, קיסר סין
- מאה שנות ההשפלה
- מלחמת האופיום הראשונה
- מרד טאיפינג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האדם שגנב את העולם
- השן, המשנה לקיסר סין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
