התעופה הימית הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התעופה הימית הרוסית
Sleeve patch of the Naval Aviation of Russia.svg
פרטים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 4 במאי 1912 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מסוק תובלה מדגם קאמוב Ka-29, מגדוד התעופה נגד צוללות העצמאי מספר 830.

התעופה הימית הרוסיתרוסית: Авиация Военно-морского флота России) היא הזרוע האווירית של הצי הרוסי, לאחר שהחליפה את התעופה הימית הסובייטית. הצי הרוסי מחולק לארבעה ציי ים ושייטת אחת: הצי הצפוני, צי האוקיינוס השקט, הצי הבלטי, צי הים השחור ושייטת הים הכספי.

חילות האוויר של הציים הגדולים והחשובים ביותר, הם ציי הים הצפוני וצי האוקיינוס השקט, המפעילים כלי טיס לטווח ארוך כדוגמת טופולב Tu-142 ללוחמה נגד צוללות, מטוס איליושין Il-38 לטווח בינוני ומסוקי קאמוב Ka-27. בעבר הציים הפעילו מפציצי Tu-22M3 אך אלה הועברו לפיקוד התעופה ארוכת הטווח של חיל האוויר הרוסי בשנת 2011.[1]

לציים הקטנים יחסית, צי הים הבלטי וצי הים השחור, יש כיום רק מפציצי Su-24. שייטת הים הכספי הקטן מפעילה מטובי תובלה כדוגמת An-26 ומיל מי-8, מסוקי חילוץ מדגם Ka-27 וכן כמה מסוקים מסוג Ka-29 ומיל מי-24.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעופה הימית של רוסיה נוסה לראשונה בשנת 1912 כחלק מהצי הבלטי וצי הים השחור. במהלך מלחמת העולם הראשונה יחידות מטוסי הצי הרוסי הקיסרי במסגרת צי הים השחור ביצעו טיסות ביון וביצעו ירי על ספינות אויב וצוללות. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה היחידות פורקו והפכו לחלק מהתעופה הימית הסובייטית.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעופה הימית הרוסית נוצרה בשנת 1992 מתוך גוף התעופה הימית הסובייטית. היחידה השתתפה במבצע הרוסי בסוריה במשך מספר חודשים מנובמבר 2016 עד ינואר 2017 עם פריסתה של נושאת המטוסים אדמירל קוזנצוב לים התיכון. פריסת נושאת המטוסים ציינה גם את הופעת הבכורה הקרבית של התעופה הימית, שלא השתתפה במבצעים קודמים.

ב-15 בנובמבר 2016, האדמירל קוזנצוב השתתפה במבצע רחב היקף נגד עמדות של ארגוני הטרור של המדינה האיסלאמית וג'בהת פתח א-שאם, במחוזות אידליב וחומס בסוריה בגיחות של מפציצי סוחוי Su-33. זו הייתה הפעם הראשונה שנושאת מטוסים רוסית השתתפה בפעולה קרבית.[2] בהמשך דיווח משרד ההגנה הרוסי כי לפחות 30 חמושים נהרגו כתוצאה מאותן גיחות, כולל 3 מפקדי שטח, ביניהם עבדול בהאא אל-אספרי, מנהיג עתודות אל-נוסרה במחוזות חומס וחלב. אל-אספרי גם תכנן והוביל מספר התקפות מורדים על העיר חלב עצמה.[3]

ב-3 בדצמבר 2016 התרסק Su-33 לים לאחר שניסה לנחות על נושאת המטוסים. המטוס התרסק בניסיונו השני לנחות בתנאי מזג אוויר טובים. הטייס חולץ בבטחה על ידי מסוק חיפוש והצלה.[4] בתחילה עלה החשד כי המטוס החטיא את החוטים ולא הצליח להסתובב ונפל מתחת לקשת ספינת המלחמה, אולם בהמשך התגלה שכבל העצירה לא הצליח להחזיק את המטוס ונפגע בניסיון. בעקבות שני המקרים, הועבר האגף האווירי לבסיס האוויר חמימים סמוך ללטקיה, סוריה, כדי להמשיך בפעולות צבאיות בזמן שנושאת המטוסים נלקחה לשיפוץ.[5]

בתחילת ינואר 2017 הוכרז כי האדמירל קוזנצוב תפסיק את השתתפותה במבצעים בסוריה ותחזור לרוסיה.[6] במהלך פריסתה בסוריה ביצעו מטוסי "האדמירל קוזנצוב" 420 משימות קרב ופגעו ב-1,252 יעדים.[7] ב-11 בינואר 2017, "האדמירל קוזנצוב" ערכה אימונים בשידור חי באש בים התיכון מול חופי לוב.[8] משרד ההגנה הרוסי הודיע כי ב-11 בינואר ביקר המנהיג הצבאי של לוב, ח'ליפה חפתר, "האדמירל קוזנצוב", שערך ועידת וידאו עם שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, כשהיה על סיפונו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ air force monthly, January 2012
  2. ^ "Russian carrier takes part in massive strikes on terrorists in Syria's Idlib & Homs provinces – MoD". RT International (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-16 November 2016. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2016. 
  3. ^ "Commander of Syrian radical group killed in Russia's strikes - Xinhua | English.news.cn". news.xinhuanet.com. אורכב מ-המקור ב-14 April 2017. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  4. ^ "Russian Su-33 crashed in the Mediterranean while attempting to land on Admiral Kuznetsov aircraft carrier". The Aviationist. 5 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-5 December 2016. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2016. 
  5. ^ "Russian Combat Jets To Operate From Syria Airbase Following Carrier Landing Malfunction". Defense World.net. 6 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-7 December 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2016. 
  6. ^ "Russia scales down military presence in Syria, Admiral Kuznetsov aircraft carrier to leave first". RT International (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-13 January 2017. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2017. 
  7. ^ Vasilescu, Valentin (16 בינואר 2017). "17-Jan-17 in Syria, The Russian Navy And Air Force Are Testing New Means of Defense Against An Invasion By NATO". אורכב מ-המקור ב-14 April 2017. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  8. ^ "Russia steps up military presence in Syria, despite Putin promise". FoxNews.com. Fox News. 11 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-12 January 2017. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2017.