סוחוי Su-24
 | |||||||||||||||||
| מטוס Su-24M של חיל האוויר הרוסי בטיסה, שנת 2009 | |||||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס תקיפה והפצצה | ||||||||||||||||
| קוד נאט"ו | פנסר – Fencer | ||||||||||||||||
| מדינת מקור |
 רוסיה | ||||||||||||||||
| פיתוח |
Sukhoi Design Bureau  | ||||||||||||||||
| יצרן | סוחוי | ||||||||||||||||
| טיסת בכורה | 2 ביולי 1967 | ||||||||||||||||
| תקופת שירות |
4 בפברואר 1975 – הווה (51 שנים) | ||||||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | כ-1,400 יחידות | ||||||||||||||||
| מפעיל ראשי | רוסיה | ||||||||||||||||
| מפעילים משניים | מדינות שונות בהן איראן, סוריה ואלג'יריה | ||||||||||||||||
| מחיר | 24-25 מיליון דולר אמריקאי בשנת 1995 | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
סוחוי Su-24 (ברוסית: Су-24, קוד דיווח נאט"ו: פנסר, באנגלית: "Fencer") הוא מטוס תקיפה על-קולי לכל מזג אוויר, שפותח בברית המועצות על ידי משרד המהנדסים סוחוי. למטוס כנף בעלת משיכה משתנה, והיה לראשון המטוסים הסובייטיים הכולל מערכות ניווט ותקיפה דיגיטליות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פיתוחו של הסוחוי-7 בשנת 1961 דרש חיל האוויר הסובייטי פיתוחו של מטוס שיהיה מסוגל לפעול בכל מזג אוויר, תוך תקיפת יעדים מדויקת. בדיקות ראשוניות הראו כי מבנה הסוחוי-7 אינו גדול דיו כדי להכיל את כל האוויוניקה הנדרשת לעמוד במטלה, ובשל כך החלו בתכנון מחודש של מערכת האוויוניקה. במשך הזמן הוסיף הצבא הסובייטי דרישות נוספות: המראה ונחיתה קצרים ויכולת טיסה במהירות על-קולית בגבהים נמוכים.
הדגם הראשון הוטס לראשונה ב-2 ביולי 1967, בידי ולדימיר איליושין. המטוס נכנס לשירות באופן רשמי ב-4 בפברואר 1975.
ב-23 בספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של ישראל מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי שחדר לשטח ישראל באזור רמת הגולן, באמצעות טיל MIM-104 פטריוט.[1] הייתה זו הפלת מטוס אויב הראשונה בעולם באמצעות טיל פטריוט.
ב-24 בנובמבר 2015 הפיל חיל האוויר הטורקי מטוס סוחוי Su-24 רוסי שחדר לשטח טורקיה. אחד הטייסים שהפליט נהרג מאש המורדים, וגופתו נשבתה. הטייס השני חולץ בפעולת קומנדו רוסית וסורית.
ב-24 ביולי 2018 חדר מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי למרחב האווירי של ישראל באזור רמת הגולן והופל על ידי זוג טילי MIM-104 פטריוט ששיגר צה"ל. המטוס נפל בשטח סורי באזור הדרומי של הגבול ברמת הגולן.[2]
ב-2 במרץ 2026, במהלך מבצע שאגת הארי, חדרו שני מטוסי סוחוי Su-24 של חיל האוויר האיראני למרחב האווירי של קטר והופלו על ידי חיל האוויר הקטרי[3][4].
שיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים עברו מטוסים רבים שיפורים שונים: הותקנה מערכת הניווט "GLONASS" (המקבילה הרוסית ל-GPS), ומערכת תצוגה עילית בתא הטייס, וכמו כן המטוס הותאם לשיגור טילי וימפל R-73.
מפעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעילים נוכחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעילים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Su-24 באתר חברת סוחוי
- ניצן סדן, המטוס הכי מסוכן של סוריה ואיראן, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ סוללת פטריוט יירטה מטוס קרב סורי שחדר לישראל, נענע10, 23 בספטמבר 2014.
- ↑ גיא ורון, ניר דבורי, גאנם איבראהים, מטוס קרב סורי חדר לישראל ויורט, באתר מאקו, 24 ביולי 2018
- ↑ Craig Hoyle, Qatar's air force downs two Iranian Su-24 ground-attack aircraft, Flight Global (באנגלית)
- ↑ Al Jazeera Staff, Qatar downs two Iranian fighter jets as conflict widens, Al Jazeera (באנגלית)
מטוסים תוצרת סוחוי  | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב | סוחוי 1 • סוחוי 9 • סוחוי 11 • סוחוי 15 • סוחוי 27 • סוחוי 30 • סוחוי 33 • סוחוי 35 • סוחוי 37 • סוחוי 47 • סוחוי-57 • סוחוי 75 | .jpg) |
| מטוסי תקיפה | סוחוי 2 • סוחוי 4 • סוחוי 7 • סוחוי 17/20/22 • סוחוי 24 • סוחוי 25 • סוחוי 34 | |
| מטוסי ביון | סוחוי 12 | |
| כלי טיס בלתי מאוישים | סוחוי S-70 | |
| אבות טיפוס | סוחוי P-1 • סוחוי T-4 • סוחוי Su-47 • סוחוי FGFA | |
| מטוסי אימון | סוחוי 28 • סוחוי 29 | |
| מטוסי נוסעים | Su-38 • Su-80 • סופרג'ט 100 • KR-860 • סופרג'ט ניו | |