חיל האוויר הרוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוחות האוויר והחלל של רוסיה
Средняя эмблема Военно-воздушных сил России.png
סמל חיל האוויר הרוסי
פרטים
כינוי חיל האוויר הרוסי
מדינה רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה
שיוך משרד ההגנה
סוג זרוע האוויר והחלל
אירועים ותאריכים
הקמה 12 באוגוסט 1912 כחיל האוויר הרוסי הקיסרי
מקים אלכסנדר קובאנקו
מלחמות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
המלחמה בדרום אוסטיה
משבר קרים
מלחמת האזרחים בסוריה
נתוני היחידה
כוח אדם ~280,000 חיילים בשירות סדיר (נכון ל-2016)
ציוד עיקרי מטוסי קרב, מפציצים אסטרטגיים ומסוקים
פיקוד
יחידת אם הכוחות המזוינים
מפקדים ראו בהמשך
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
The Russian Federation Defence Ministry Apparatus Big Emblem.jpg

זרועות

RGF emblem.png
כוחות היבשה
RuAF emblem.png
כוחות האוויר והחלל
Big Emblem of Navy of the Russian Federation.JPG
הצי הרוסי
RSF great emblem.jpg
חיל הטילים האסטרטגיים
RAT great emblem.png
חיל הצנחנים
Space force big emblem.jpg
חיל החלל

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורים, מדליות ותוארי כבוד
דרגות הפדרציה הרוסית

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של רוסיה
היסטוריה של רוסיה
רונדל חיל האוויר הרוסי מאז 1991, מסומן על גבי מטוסי החיל
מטוס הקרב סוחוי Su-30.

חיל האוויר הרוסי (רוסית: Военно-воздушные cилы России, הידוע גם ככוחות האוויר והחלל; ברוסית: Воздушно-космические силы) הוא זרוע האוויר של צבא רוסיה. בנוסף, לצי הרוסי יש זרוע אווירית משלו שנקראת "התעופה הימית הרוסית". חיל האוויר הרוסי פועל בשיתוף פעולה עם חיל החלל הרוסי במסגרת שינוי שמו מאוגוסט 2015, ככוחות האוויר והחלל. זהו אחד מזרועות האוויר הוותיקים בעולם, שהוקם לראשונה באוגוסט 1912 כחיל אוויר מבצעי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר הרוסי הקיסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל האוויר הרוסי הקיסרי

בשנת 1910 הצבא של האימפריה הרוסית רכש 10 מטוסים מתוצרת צרפת. זה היה תחילתו של חיל האוויר הרוסי. בשנת 1913 איגור סיקורסקי בנה מספר מטוסים שנכנסו לשירות. בתחילת מלחמת העולם הראשונה לרוסיה היה חיל אוויר חזק וגדול אך רובו התבסס על מטוסים צרפתיים מיושנים ורק מיעוטו על מטוסי סיקורסקי חדישים. בתחילת מלחמת העולם הראשונה החיל כלל 263 מטוסים והיה בין הגדולים בעולם. בשנת 1917 הוא כלל 700 מטוסים, הרבה פחות מאשר בחילות של מדינות אחרות שהשתתפו במלחמה.

חיל האוויר הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל האוויר הסובייטי

עם הקמת ברית המועצות הוקם חיל האוויר של ברית המועצות. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 חיל האוויר הסובייטי כלל כ-10,000 מטוסים והפך לזרוע האוויר השנייה בגודלה בעולם.

חיל האוויר של הפדרציה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פירוק ברית המועצות ב-1991, חולקו מטוסי חיל האוויר הסובייטי בין הרפובליקות העצמאיות. רוסיה קיבלה את הנתח הגדול ביותר: 40% מהמטוסים, 65% מכוח האדם ואת המפקדות העיקריות של חיל האוויר הסובייטי לשעבר - פיקוד המפציצים ארוכי הטווח, פיקוד התובלה הצבאית והפיקוד הטקטי.

המפקדות אוחדו למפקדה אחת ששמה הוא "מפקדת חיל האוויר הרוסי". למרות זאת, רוב החטיבות האוויריות הועברו לרשות הרפובליקות העצמאיות שבהן הן היו מוצבות, וזאת על מנת להוות בסיס להקמת חילות האוויר שלהן. מבין החטיבות שהיו ברפובליקות העצמאיות, אלו שהיו מוצבות באוקראינה, בלארוס וקזחסטן חזרו להיות חלק מכוחות המזוינים של רוסיה.

חיל האוויר השתתף במלחמת צ'צ'ניה הראשונה (1994-1996) והשנייה (1999-2002) וביצע הפצצת מטרות מאסיבית במהלך המלחמה בדרום אוסטיה (2008).

המצב הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר מונה 3,365 כלי טיס, מתוכם כ-2,400 קרביים. זהו חיל האוויר השני בגודלו בעולם, אחרי חיל האוויר האמריקני. בעקבות קשיים כלכליים, החיל נאלץ לוותר על התוכניות השאפתניות להשבחת היכולת הטקטית של כלי הטיס.

החיל מפעיל סוגים שונים של מטוסי קרב מתוצרת מיג וסוחוי מהדגמים מיג-29, מיג-25, מיג-31 וסוחוי Su-27 אשר משרתים כגרסאות חדשות ומשודרגות לרוב. מפציצים אסטרטגיים הם לרוב מתוצרת טופולב ומטוסי תקיפה טקטיים הם בעיקרם מדגמי סוחוי Su-24 ו Su-25. מטוסי התובלה הם מחברות: אנטונוב ואיליושין. מסוקי הקרב והתובלה הם מחברות: מיל וקמוב. רוב מסוקי התובלה ניתנים לחימוש הכולל בדרך כלל מקלעים בקליבר של 7.62 מ"מ וכוורות טילים בקוטר 55 מ"מ.

בינואר 2008, מפקד חיל האוויר אלכסנדר זלין ציין את מצבה של מערכת ההגנה על האוויר והחלל כנמצאת במצב קריטי, זאת משום שהיא מורכבת ממטוסי מיג-29, מיג-29M וסוחוי Su-27. על מנת לפתור בעיה זאת הוקם ב-2009 הפיקוד האסטרטגי המאוחד להגנת האוויר והחלל וב-2009 משרד ההגנה הרוסי החל ברכישת טכנולוגיות חדשות עבור חיל האוויר; ב-2010 מטוס הסוחוי T-50, ביצע טיסת בכורה כחלק ממיזם שאפתני ליצירת מטוס קרב מהדור החמישי בשם PAK-FA (ברוסית: ПАК-ФА; בתרגום ישיר: "מערכת אווירית אפשרית לתעופת חזית"), כלומר מטוס קרב רב-תכליתי מהדור החמישי, המיועד להחליף את משפחת המיג-29 והסוחוי Su-27. כיום נמצא החיל בהליכי רפורמה משמעותיים, כחלק מהרפורמה הכללית בצבא.

באוגוסט 2015 חיל האוויר הרוסי שינה שמו לכוחות האוויר והחלל ופועל יחד עם חיל החלל הרוסי בהגנה על שמי רוסיה.

מפקדי חיל האוויר הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הקרב סוחוי Su-35,סוחוי Su-34, סוחוי T-50, צולם ב-2011.
אליגטור Ka-52
  • פיוטר דיינקין (1991-1998)
  • אנאטולי קורנוקוב (1998-2002)
  • ולדימיר מיכאילוב (2002-2007)
  • אלכסנדר זלין (2007-2012)
  • ויקטור בונדרב (ממאי 2012)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]