התערבות (ייעוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתחום הייעוץ הפסיכולוגי, התערבות היא ניסיון של אדם או מספר אנשים (קרובי משפחה וחברים או אנשי מקצוע) לעזור לאדם המצוי במצוקה או במשבר, לקבל תמיכה ועזרה מקצועית כדי לשנות ולשפר את מצבו. המונח התערבות משמש גם לתיאור הפעולה והשיטה הטיפולית הספציפית בה מטופל האדם במסגרת הטיפול.

המונח התערבות משמש לתיאור פעולות תמיכה באנשים הנקלעים לקשיים אישיים שונים, בהן התמכרויות מסוגים שונים, טראומה נפשית ועוד. ההתערבות עשויה להיות ישירה, כלומר כוללת פגישות של האדם עם הגורם המטפל (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכו'), בהן הוא מתעמת עם קשייו; ההתערבות יכולה להיות גם עקיפה, כלומר כוללת ייעוץ למשפחתו של האדם על דרכי תמיכה מומלצות שיסייעו לו להתמודד עם קשייו.

השימוש במונח התערבות בהקשר לסיוע במצבי התמכרויות, החל בשנות ה-60 על ידי ד"ר ורנון ג'ונסון, כומר אפיסקופלי שפיתח מודל התערבות במצבי אלכוהוליזם לאחר שנגמל בעצמו מההתמכרות. המודל שפיתח כולל הצטרפות לקבוצות תמיכה לאלכוהוליסטים שהקים בכנסייתו, וכן מעורבות ותמיכה של כל בני משפחתו של המכור, עם עדיפות להתערבות מוקדמת ככל האפשר, בטרם נוצרת פגיעה חמורה בחיי המכור. המודל נלמד ויושם במספר מוסדות, אך ספג ביקורת בשל אופיו הטוטאלי מדי. גישות התערבות דומות שנפוצות כיום בתחום ההתמכרויות, נוקטות בגישה מכבדת אל האדם המכור, ומדגישות גם הן את המעורבות והשינוי שצריכה כל המשפחה לעבור כדי לסייע לאדם להתגבר על ההתמכרות.

לעיתים קרובות האדם המכור לא מסכים עם רעיונות ההתערבות ולא מוכן לשתף פעולה, ואז חלק מהשיטות נוקטות בשיטה של הפתעה ועימות של בני המשפחה עם האדם על התמכרותו. תחילה פונים בני המשפחה ליועץ מומחה בתחום שמנחה אותם לגבי הדרכים המתאימות לביצוע ההתערבות, האופן בו כדאי לנהל את השיחה עם האדם המכור, ואמצעי התמיכה לצד הסנקציות שיוטלו עליו מצד בני המשפחה אם לא ישתף פעולה עם הטיפול. אחת הביקורות על הגישה היא שעימות כזה של המשפחה עם האדם המכור הוא בעל מאפיינים של הונאה עבורו, הוא עלול לחוש מותקף, והדבר עשוי להביא להתבצרותו במנגנוני הגנה ראשוניים כגון הכחשה חזקה, שיפגעו בתהליך הטיפולי. בנוסף נטען כי לא כל משפחה מסוגלת לבצע התערבות מתאימה, ולעיתים יש צורך להיעזר במנגונים אחרים לפתרון הבעיה, בהם התערבות רפואית או משפטית. מחקרים שבדקו את יעילות השיטה המקורית של ג'ונסון העלו תוצאות מעורבות: בהשוואה לשיטות אחרות, יותר מכורים שקיבלו התערבות זו נכנסו לתוכנית טיפולית לגמילה; מצד שני, יחסית לשיטות אחרות, יותר מכורים שנכנסו לגמילה נשרו במהלך התהליך הטיפולי, ובהמשך חזרו להתמכרותם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Kenneth White, Deborah George Wright (1998),‏ Addiction intervention: strategies to motivate treatment-seeking behavior (גרסה אלקטרונית של חלקים מהספר בגוגל ספרים)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.