ואט ארון
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
ואט, אטרקציה תיירותית ![]() |
מדינה |
תאילנד ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1656 |
תאריך פתיחה רשמי |
1656 ![]() |
קואורדינטות | 13°44′37″N 100°29′20″E / 13.743688888889°N 100.48891944444°E |
www | |
![]() ![]() |


ואט ארוּן (בתאית: วัดอรุณ; בתרגום לעברית: "מקדש השחר") הוא מקדש בודהיסטי (ואט) בבנגקוק, תאילנד. המקדש נמצא במחוז בנגקוק יאי, על הגדה המערבית של הנהר צ'או פראיה. שמו המלא של המקדש הוא "ואט ארונראטצ'אווררם ראטצ'וורמאהוויהארה" (באלפבית לטיני: Wat Arunratchawararam Ratchaworamahavihara, תאית:วัดอรุณราชวรารามราชวรมหาวิหาร).
ארכיטקטורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמן הבולט של "ואט ארון" הוא הפראנג המרכזי (מגדל בסגנון קמבודי). מדרגות תלולות מובילות לשתי מרפסות. מקורות שונים מדווחים על גובה המגדל בין 66.8 מטרים ל-86 מטרים. פינות המקדש מוקפות בארבעה פראנגים לוויינים קטנים יותר. הפראנגים מקושטים בצדפים ופיסות חרסינה שבהם נעשה שימוש קודם כזבורית לספינות שהגיעו לבנגקוק מסין. סביב בסיסם של הפראנגים יש דמויות שונות של חיילים סינים וחיות קדומים. על המרפסת השנייה יש ארבעה פסלים של האל ההינדי אינדרה רוכב על אראוון (פיל מיתי במיתולוגיה של תאילנד).
על שפת הנהר יש שישה ביתנים (בתאית סאלה) בסגנון סיני. הביתנים עשויים מגרניט ירוק.
בסמוך לפראנגים מצוי אולם ההסמכה ובו דמותו של בודהה ניראמיטר שעל פי המסורת תוכננה על ידי המלך ראמה השני. מעל חזית הכניסה הקדמית לאולם ההסמכה יש גג ומעליו צריח מחודד המקושט בקרמיקה צבעונית ועבודות גבס מצופות בחרסינה צבעונית. בחזית יש פסלים של שני שדים - דמויות השומרים.
היסטוריה של המקדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקדש נבנה בימי הבירה העתיקה של ממלכת איוטהאיה ונקרא במקור ואט מאקוק (מקדש הזיתים). בתקופה שבה ת'ונבורי הייתה בירת תאילנד, המלך טאסקין שינה את שמו לואט צ'נג. למשך תקופה קצרה שכן במקדש בודהה מאזמרגד, אך בשנת 1784 הועבר הפסל לואט פרה קוו.
במאה ה-19 שינה המלך ראמה השני את שם המקדש לואט ארונראטצ'את'רם. הוא שיקם את המקדש והגדיל את הפראנג המרכזי, ואת העבודה סיים המלך ראמה השלישי. ראמה הרביעי נתן למקדש את שמו הנוכחי ואט ארונרראטצ'אווררם.
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפראנג המרכזי מסמל את ההר המיתולוגי "הר מארו" מהקוסמולוגיה ההודית. הפראנגים הלוויינים מוקדשים לאל הרוח "פרה פאי". השדים בשביל הכניסה הם מהראמאיינה. הדמות הלבנה מכונה "סאהאססאטג'ה" והירוקה ידועה כ"טאסאקאנת".