ווהלן
 סמל ווהלן | |
 | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| קנטון |
 ארגאו |
| מחוז | ברמגרטן |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 12.4[1] קמ"ר |
| גובה | 421 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 16,078 (31 בדצמבר 2017) |
| ‑ צפיפות | 1,200 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 47°21′N 8°17′E / 47.350°N 8.283°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.wohlen.ch/de/ | |
ווהלן (בגרמנית: Wohlen) היא עיר במחוז ברמגרטן שבקנטון ארגאו שבשווייץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב העתיק ביותר הידוע במיקומה של ווהלן מתוארך לתרבות האלשטאט (המאה ה-6 לפנה"ס). מיישוב זה נותרו שני מקבצים של תילי קבורה באזור. למרות שאתרי קבורה אלו נתגלו ונחפרו בין השנים 1925 – 1930, מקומו של היישוב לא ידוע. במהלך התקופה הרומית בשווייץ נבנו באוברדורף ובברינישלדה שתי אחוזות גדולות. שתי האחוזות מתוארכות לשנת 50 לספירה לערך. הדגנים שגודלו באחוזות אלו שמשו ככל הנראה לכוחות הצבא הרומי שישב במחנה הסמוך בוינדוניסה (Vindonissa). מאחוזות אלו שרדו שרידי מבנים, אריחים, קטעי פסיפס, מטבעות וכמה יסודות מבנים.
במהלך תקופת ההגירה של השבטים האלמאנים אל האזור במאה ה-5 לספירה, הם בנו את היישובים שלהם על גדתו הימנית של נהר הבינץ (Bünz) בשאפל, בשטינגאסה, בקירשה, לאורך הרחוב הראשי של ווהלן של היום ועל הגדה השמאלית של הנהר בוויל. האוכלוסייה הגאלית המקומית התמזגה אט אט עם האלמאנים. עם הגעתם של השבטים האלמאנים החל המקום להיקרא בשם ווהלן. השם מוזכר לראשונה במסמך משנת 1178 – 1179 בשם Vuolon או Volen ושורשיו נטועים במונח Walh בגרמנית הגבוהה העתיקה, שמשמעותו ולאכים. השמות האלמאניים, Vuolon או Volen מתייחסים לתושבים הקדומים של המקום.
אחת הסיבות למיזוג האיטי של שתי האוכלוסיות היא העדרו של מרכז כנסייתי. לווהלן לא הייתה כנסיית רובע, אך היא התפצלה בין שלוש הכנסיות של נידרוויל, גוסליקון וווילמגרן. זמן קצר לאחר תחילת המאה ה-12 תרם איש אצולה את בנייתה של כנסייה קטנה עבור הכפר. כנסייה זו פעלה עד לשנת 1518, אך היא לא שירתה את כל האוכלוסייה. האצילים של ווהלן היו אלו שהחזיקו ברוב הקרקעות של הכפר והמשפחה המקומית היחידה שעברה את השלב מאיכרות לחברות באצולה הצבאית של בית הבסבורג. גם בקרב האוכלוסייה הכללית הם היו עשירים ובבעלותם היו שדות ושטחי מרעה נרחבים ומקנה רב.
עם פרוץ מגפת המוות השחור ב-1350 התיישבו פליטים מהאזורים הסמוכים בבתי החווה בווהלן שבהם לא פגעה המגפה, ובכך חדלה האוכלוסייה המקומית להיות נבדלת. החל מתחילת המאה ה-16 החלה אוכלוסייתה של ווהלן לגדול שוב. מספר בתי האב טיפס מ-48 (כ-240 תושבים) ב-1540, ל-60 (כ-300 תושבים) ב-1570. החל משנת 1635 קיים תיעוד לרשומות כנסייתיות, כך שמצוי מידע על האוכלוסייה. עד שנת 1800 המשיכה האוכלוסייה לגדול בקצב איטי, שכן הכלכלה המקומית לא יכלה לתמוך בקצב גידול מהיר. בראשית המאה ה-19 התגוררו בווהלן 1397 תושבים, יותר מברמגרטן שבה התגוררו 599 תושבים ומוילמרגן שבה התגוררו 888 תושבים. משלב זה, כאשר החלו להתפתח אפשרויות תעסוקה חדשות בווהלן, החלה אוכלוסיית העיר לגדול בהתמדה. בין השנים 1800 – 1890 היא גדלה בשיעור של 87%, עד 1950 היא גדלה ב-154% נוספים ועד 2004 ב-109%.
ב-1830 התקיים בווהלן הכינוס בו נעשה ניסיון להעביר רפורמה בחוקה של הקנטון. בעקבות אי ההסכמה על השימוש בכוח או בדיפלומטיה כדי לגרום לממשלה להסכים לרפורמה, עזב יוהאן היינריך פישר את ווהלן למרנשוונד כי להקים מיליציית מורדים. יומיים לאחר מכן התכנסה המיליציה ליד ווהלן וצעדה לאראו. בעקבות הפלישה העקובה מדם לאראו, שנודעה בכינוי Freiämtersturm, הסכימה הממשלה לכל דרישותיהם של המורדים.
גאוגרפיה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של ווהלן הוא 12.4 קמ"ר. מתוכם 39.5% משמשים לחקלאות, 27.9% הם שטחים מיוערים, 32.1% הם שטחים מיושבים ו-0.6% הם שטחי נהרות ואגמים.[1]
נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסיית ווהלן 15,446 תושבים.[2]
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ווהלן משרתות שלוש תחנות רכבת. תחנת הרכבת המרכזית ממוקמת על מסילת הרכבת הדרומית של ארגאו, שהוא קו המקשר את לנצבורג לרוטקרוץ וכן היא התחנה הסופית של קו ברמגרטן-דייטיקון. שתי התחנות הנוספות הם תחנות עצירה משניות על קו הרכבת S17.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ווהלן (בגרמנית)
