וולסקי
הוולסקי (בלטינית: Volsci) היו שבט איטלי, מוכרים היטב בהיסטוריה של המאה הראשונה של הרפובליקה הרומית. באותה תקופה הם גרו בחלקו ההררי ובחלקו הביצתי של דרום לטטיום, תחום על ידי האאורונקי והאוסקים (Samnites) בדרום, ההרניקי במזרח, ומשתרע בערך מנורבה וקורה בצפון ועד אנטיום בדרום. הם היו מיריביה של רומא במשך כמה מאות שנים, שטחיהם נכבשו על ידי והוטמעו בתוך הרפובליקה שהלכה וגדלה עד שנת 304 לפני הספירה.[1][2] הקיסר הראשון של רומא אוגוסטוס היה ממוצא וולסקי.
תיאור מאת הגאוגרפים העתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטראבון אומר שהוולסקי יצרו מדינה ריבונית ליד האתר של רומא.[3] היא הוצבה במישור הפומנטיני, בין הביצות הלטיניות והפונטיניות, שלקח את שמם מהמישור.
הוולסקי חולקו ל-Antiates Volsci (עיר הבירה Antium) בחוף הטירני,[4] לבין ה-Ecetran Volsci (הבירה Ecetra) בעורף.[5]
שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוולסקי דיברו וולסקית (בלטינית: Lingua Volsca), מהשפות האיטליות קרובות לסאבלית האוסקו-אומברית, שהייתה קשורה קשר הדוק לאוסקית ולאומברית, ומרוחקת יותר מהלטינית.[6]
בשטח הוולסקי שכנה העיירה הקטנה וליטרה (Velletri המודרנית), בית אבותיו של קיסר אוגוסטוס. מעיירה זו מגיעה כתובת המתוארכת כנראה מראשית המאה ה-3 לפני הספירה; הוא חרוט על צלחת ברונזה קטנה (כיום במוזיאון נאפולי), שוודאי היה מקובע פעם על חפץ כלשהו שנהגו להשאיר במקום קדוש, והוקדש לאל דקלונוס (או האלה דקלונה).
סכסוך עם רומא העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוולסקי היו בין האויבים המסוכנים ביותר של רומא העתיקה, ולעיתים קרובות התחברו לאחרים, בעוד ששכניהם, ה-Hernici, היו בעלי ברית עם רומא לאחר 486 לפנה"ס.[7]
על פי ההיסטוריה האגדית למחצה של רומא המוקדמת, המלך השביעי והאחרון שלה, לוקיוס טרקוויניוס סופרבוס, היה הראשון שיצא למלחמה נגד הוולסקי, והחל מאתיים שנות סכסוך בין שתי המדינות.
גאיוס מרסיוס קוריולאנוס, הלוחם הרומי האגדי, זכה בכינוי שלו לאחר שכבש את העיירה הוולסקית קוריולי בשנת 493 לפני הספירה. עלייתו ונפילתו הנחשבת של הגיבור הרומי הזה מתועדת ב"חיי אישים" של פלוטרכוס, ששימש בסיס למחזה של שייקספיר, קוריולנוס.[8]
עם זאת, אם התיאור של טיטוס ליוויוס על המלחמה בין רומא לקלוסיום מדויק, נראה שהיחסים בין רומא לוולסקי לא תמיד היו עוינים. ליוויוס כותב כי בהתקרבות הצבא הקלוזי בשנת 508 לפני הספירה, עם סיכוי למצור, ארגן הסנאט הרומי רכישת תבואה מהוולסקי כדי להאכיל את המעמדות הנמוכים של רומא.[9]
בני וולסקי בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קמילה באינאיס של ורגיליוס, עלמה לוחמת וולסקית (כמו האמזונות האגדיות).
- אטיוס טוליוס, מנהיג הוולסקי במהלך מלחמות רומאית-וולסקיות .
רומאים בולטים ממוצא וולסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמולות רומיות ממוצא וולסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמולת באלוונטיה
- חמולת מסיה
- חמולת אוקטביה
- חמולת פומפטינה
- חמולת פובליקיה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Coarelli, Filippo. "Roma, i Volsci e il Lazio antico". In: Crise et transformation des sociétés archaïques de l'Italie antique au Ve siècle av. JC. In: Actes de la table ronde de Rome (19-21 novembre 1987). Rome: École Française de Rome, 1990. pp. 135–154. (Publications de l'École française de Rome, 137) [www.persee.fr/doc/efr_0000-0000_1990_act_137_1_3901]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Smith, William. "VOLSCI". perseus.tufts.edu.
- ^ "Volsci". britannica.
- ^ Strabo. "Book 5 Chapter 3". Geography. Tufts University, Perseus Digital Library.
- ^ Livy Ab urbe condita 6.6; 6.9; 8.1
- ^ Devoto, Giacomo (1937). "Volsci". Istituto della Enciclopedia Italiana (באיטלקית).
- ^ James Clackson; Geoffrey Horrocks (23 במאי 2011). The Blackwell History of the Latin Language. John Wiley & Sons. pp. 59–. ISBN 978-1-4443-9358-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^
Nathan Rosenstein; Robert Morstein-Marx (7 בספטמבר 2011). A Companion to the Roman Republic. John Wiley & Sons. pp. 279–. ISBN 978-1-4443-5720-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ William Shakespeare (1969). Coriolanus. CUP Archive. ISBN 978-0-521-07529-9.
- ^ Livy Ab urbe condita 2. 9