וידקון קוויזלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וידקון קוויזלינג
Vidkun Abraham Lauritz Jonssøn Quisling
Portrett av Vidkun Quisling i sivile klær, ukjent datering..jpg
פורטרט של קוויזלינג
לידה 18 ביולי 1887
נורווגיה
פטירה 24 באוקטובר 1945 (בגיל 58)
אוסלו, נורווגיה
שם מלא וִידקוּן אברהם לוֹריץ יונסן קוויזלינג
מדינה נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
עיסוק פוליטיקאי, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה נאשונל סמלינג
בת-זוג מריה וסילייבנה
ראש ממשלת נורווגיה
תקופת כהונה 1 בפברואר 19429 במאי 1945 (3 שנים ו-14 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וִידקוּן אברהם לוֹריץ יונסן קוויזלינגנורווגית: Vidkun Abraham Lauritz Jonssøn Quisling (מידע · עזרה)‏; 18 ביולי 1887 - 24 באוקטובר 1945) היה פוליטיקאי וקצין נורווגי. מפברואר 1942 ועד תום מלחמת העולם השנייה כיהן כראש ממשלת נורווגיה, ממשלה ששיתפה פעולה עם הנאצים, בעוד הממשלה החוקית גולה בלונדון. עם תום המלחמה נשפט קוויזלינג על עבירת בגידה חמורה והוצא להורג בידי כיתת יורים.

עקב קשריו עם הכובש הנאצי הפך שמו לשם נרדף לבוגד בשפות רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידקון קוויזלינג היה בנו של יון לוריץ קוויזלינג, כומר לותרני שנודע כחוקר אילנות יוחסין, והיה בן לאחת המשפחות הוותיקות והמיוחסות ביותר בטלמרק שבנורווגיה.

קוויזלינג הגיע לדרגת רב סרן בצבא הנורווגי, לאחר שהיה הצוער בעל הציונים הגבוהים ביותר אי פעם באקדמיה הצבאית. הוא עבד עם פריטיוף ננסן בברית המועצות בזמן הרעב הגדול של שנות ה-20 ושימש כשר ההגנה בממשלה האגררית של 1933-1931.

ב-17 במאי 1933, יום החוקה הנורווגי, קוויזלינג ופרקליט המדינה יוהאן ברנהרט היורט הקימו את ה"נאשונל סמלינג" (NS, Nasjonal Samling), המפלגה הנציונל-סוציאליסטית הנורווגית. מפלגה זו הייתה אנטי דמוקרטית ודגלה בדמות הפיהרר, הלא הוא קוויזלינג בנורווגיה, בדומה לאדולף היטלר בגרמניה. המפלגה זכתה להצלחה צנועה בבחירות 1933, שהתקיימו ארבעה חודשים לאחר הקמתה, וקיבלה 27,850 קולות, וגם זאת רק בעקבות תמיכת ארגוני החקלאים עמם היה קוויזלינג בקשרים טובים. מ-1935, הופסקה תמיכת הכנסייה במפלגה, בעקבות שינוי הקו המפלגתי מקו דתי שורשי לקו פרו-גרמני ואנטישמי יותר. מספר חברי המפלגה היה 2,000 בלבד עם תחילת הפלישה הנאצית לנורווגיה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, קוויזלינג ביקר בגרמניה ונפגש עם היטלר. בפגישה הבטיח קוויזלינג להיטלר שחלק גדול מהצבא הנורווגי נאמן לו ויהיה מוכן לשתף פעולה עם גרמניה במקרה של פלישה גרמנית. היטלר התרשם מקוויזלינג, אולם בשלב זה הסתפק בהעברת כספים למפלגתו כדי לחזק את התעמולה הפרו-גרמנית בנורווגיה.

כאשר פלשו הגרמנים לנורווגיה, ב-9 באפריל 1940, היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות. הוא ניצל את בלבול הפלישה ובריחת המלך והממשלה צפונה כדי להקים ממשלה אד הוק בתקווה שהגרמנים יכירו בה ובמנהיגותו. למרבה צערו, קוויזלינג לא נהנה מתמיכה ציבורית וממשלתו שרדה חמישה ימים בלבד עד שיוזף טרבובן הגרמני התמנה לרייכסקומיסר (ממונה מטעם הרייך), בעל הסמכות הגבוהה ביותר בנורווגיה וכפוף ישירות להיטלר.

היחסים בין טרבובן וקוויזלינג היו מתוחים, אך כפי הנראה טרבובן ראה יתרון במינוי נורווגי לעמדת כוח, על מנת להקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הנורווגית הכבושה. לכן מינה את קוויזלינג לתפקיד ראש ממשלה (Ministerpraesident) ב-1942, תפקיד שקוויזלינג, "הפיהרר בעיני עצמו", קיבל על עצמו ב-1 בפברואר 1942.

וידקון קוויזלינג נשאר בעמדת כוח זו עד למעצרו ב-9 במאי 1945. הוא נעצר במשכנו באוסלו, אותו כינה "גימלה" על שם המקום במיתולוגיה הנורדית שבו חיו ניצולי הרגנארוק.

קוויזלינג ושני מנהיגים אחרים של הנאשונל סמלינג, אלברט ויליאם הגלין ורגנאר סקנקה, נשפטו על שורה של עבירות, בהן בגידה חמורה, ונמצאו אשמים. גזר הדין היה מוות בידי כיתת יורים. בשלב מאוחר יותר הפכו משפטים אלו שנויים במחלוקת, שכן עונש המוות הושב לחוק הנורווגי על ידי הממשלה הגולה רק לקראת סוף המלחמה, לצורך ענישת פושעי המלחמה.

מריה וסילייבנה, אשתו של קוויזלינג (ממוצא רוסי), חייתה באוסלו עד מותה ב-1980. לזוג לא היו ילדים.

המונח "קוויזלינג" הפך שם נרדף ל"בוגד" בשפות אירופיות רבות (בדומה ליהודה איש קריות בנצרות הקתולית, לאנדריי ולאסוב ברוסיה ולבנדיקט ארנולד בארצות הברית)[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בישראל מרבה להשתמש בביטוי עו"ד יורם שפטל: "יודו-קוויזלינגים" http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000926316

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וידקון קוויזלינג בוויקישיתוף