וידקון קוויסלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וידקון קוויזלינג)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וידקון קוויסלינג
Vidkun Abraham Lauritz Jonssøn Quisling
Portrett av Vidkun Quisling i sivile klær, ukjent datering..jpg
פורטרט של קוויסלינג
שם מלא וִידקוּן אברהם לוֹריץ יונסן קוויסלינג
מדינה נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
תאריך לידה 18 ביולי 1887
מקום לידה נורווגיה
תאריך פטירה 24 באוקטובר 1945 (בגיל 58)
מקום פטירה אוסלו, נורווגיה
מפלגה נאשונל סמלינג
בת-זוג מריה וסילייבנה
ראש ממשלת נורווגיה
תקופת כהונה 1 בפברואר 19429 במאי 1945 (3 שנים ו-14 שבועות)

וִידקוּן אברהם לוֹריץ יונסן קוויסלינגנורווגית: ‏; 18 ביולי 1887 - 24 באוקטובר 1945) היה פוליטיקאי וקצין נורווגי. מפברואר 1942 ועד תום מלחמת העולם השנייה כיהן כראש ממשלת נורווגיה, ממשלה ששיתפה פעולה עם הנאצים, בעוד שהממשלה החוקית גולה בלונדון. קוויסלינג נשפט על עבירת בגידה חמורה והוצא להורג בידי כיתת יורים עם תום המלחמה.

עקב קשריו עם הכובש הנאצי הפך שמו לשם נרדף לבוגד בשפות רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידקון קוויסלינג היה בנו של יון לוריץ קוויסלינג , כומר לותרני שנודע כחוקר אילנות יוחסין, והיה בן לאחת המשפחות הוותיקות והמיוחסות ביותר בטלמרק שבנורווגיה.

קוויסלינג הגיע לדרגת רב סרן בצבא הנורווגי, לאחר שהיה הצוער בעל הציונים הגבוהים ביותר אי פעם באקדמיה הצבאית. הוא עבד עם פריטיוף ננסן בברית המועצות בזמן הרעב הגדול של שנות ה-20 ושימש כשר ההגנה בממשלה האגררית של 1933-1931.

ב-17 במאי 1933, יום החוקה הנורווגי, קוויסלינג ופרקליט המדינה יוהאן ברנהרט היורט הקימו את ה"נאשונל סמלינג" (NS, Nasjonal Samling), המפלגה הנציונל-סוציאליסטית הנורווגית. מפלגה זו הייתה אנטי דמוקרטית ודגלה בדמות הפיהרר, הלא הוא קוויסלינג בנורווגיה, בדומה לאדולף היטלר בגרמניה. המפלגה זכתה להצלחה צנועה בבחירות 1933, שהתקיימו ארבעה חודשים לאחר הקמתה, וקיבלה 27,850 קולות, וגם זאת רק בעקבות תמיכת ארגוני החקלאים עמם היה קוויסלינג בקשרים טובים. מ-1935, הופסקה תמיכת הכנסייה במפלגה, בעקבות שינוי הקו המפלגתי מקו דתי שורשי לקו פרו-גרמני ואנטישמי יותר. מספר חברי המפלגה היה 2,000 בלבד עם תחילת הפלישה הנאצית לנורווגיה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, קוויסלינג ביקר בגרמניה ונפגש עם היטלר. בפגישה הבטיח קוויסלינג להיטלר שחלק גדול מהצבא הנורווגי נאמן לו ויהיה מוכן לשתף פעולה עם גרמניה במקרה של פלישה גרמנית. היטלר התרשם מקוויסלינג, אולם בשלב זה הסתפק בהעברת כספים למפלגתו כדי לחזק את התעמולה הפרו-גרמנית בנורווגיה.

כאשר פלשו הגרמנים לנורווגיה, ב-9 באפריל 1940, היה קוויסלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות. הוא ניצל את בלבול הפלישה ובריחת המלך והממשלה צפונה כדי להקים ממשלה אד הוק בתקווה שהגרמנים יכירו בה ובמנהיגותו. למרבה צערו, קוויסלינג לא נהנה מתמיכה ציבורית וממשלתו שרדה חמישה ימים בלבד עד שיוזף טרבובן הגרמני התמנה לרייכסקומיסר (ממונה מטעם הרייך), בעל הסמכות הגבוהה ביותר בנורווגיה וכפוף ישירות להיטלר.

היחסים בין טרבובן וקוויסלינג היו מתוחים, אך כפי הנראה טרבובן ראה יתרון במינוי נורווגי לעמדת כוח, על מנת להקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הנורווגית הכבושה. לכן מינה את קוויסלינג לתפקיד ראש ממשלה (Ministerpraesident) ב-1942, תפקיד שקוויסלינג, "הפיהרר בעיני עצמו", קיבל על עצמו ב-1 בפברואר 1942.

וידקון קוויסלינג נשאר בעמדת כוח זו עד למעצרו ב-9 במאי 1945. הוא נעצר במשכנו באוסלו, אותו כינה "גימלה" על שם המקום במיתולוגיה הנורדית שבו חיו ניצולי הרגנארוק.

קוויסלינג ושני מנהיגים אחרים של הנאשונל סמלינג, אלברט ויליאם הגלין ורגנאר סקנקה, נשפטו על שורה של עברות, ביניהן בגידה חמורה, ונמצאו אשמים. גזר הדין היה מוות בידי כיתת יורים. בשלב מאוחר יותר הפכו משפטים אלו שנויים במחלוקת, שכן עונש המוות הושב לחוק הנורווגי על ידי הממשלה הגולה רק לקראת סוף המלחמה, לצורך ענישת פושעי המלחמה.

מריה וסילייבנה, אשתו של קוויסלינג (ממוצא רוסי), חייתה באוסלו עד מותה ב-1980. לזוג לא היו ילדים.

המונח "קוויסלינג" הפך שם נרדף ל"בוגד" בשפות אירופיות רבות (בדומה ליהודה איש קריות בנצרות הקתולית, לאנדריי ולאסוב ברוסיה ולבנדיקט ארנולד בארצות הברית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוגדים ומשתפי פעולה במלחמת העולם השנייה, ראובן עשור, הוצאת ירון גולן, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]