ויליאם בולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם בולו
William J. Bulow
ויליאם בולו
לידה 13 בינואר 1869
מוסקו, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1960 (בגיל 91)
וושינגטון הבירה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ויליאם ג'ון בולו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הקתולי סנט ג'ון, ברספורד, דקוטה הדרומית, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם דקוטה הדרומית
4 במרץ 19313 במרץ 1943
(12 שנים)
מושל דקוטה הדרומית ה־12
4 בינואר 19276 בינואר 1931
(4 שנים)
סגני מושל דקוטה הדרומית האייט קובי
קלרנס קווין
ג'ון גריגסבי
ראש עיריית ברספורד
19121913
(כשנה)
חבר הסנאט של דקוטה הדרומית
1899
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם ג'ון בולואנגלית: William John Bulow;‏ 13 בינואר 186926 בפברואר 1960) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הדרומית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל דקוטה הדרומית ה-12 בשנים 19271931. הוא היה ראשון מושלי המדינה מטעם מפלגתו, ומועמד המפלגה שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות למשרת המושל עד אז. לאחר תום כהונתו כמושל ועד 1943 כיהן בולו כסנאטור מטעם מדינתו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם בולו נולד ליד מוסקו שבאוהיו, כבנם של ג'וזף ואליזבת (לבית אבנדורף) בולו, זוג ממוצא גרמני. הוא גדל והתחנך בעיר הולדתו, וב-1893 סיים לימודי תואר במשפטים באוניברסיטת מישיגן. בולו נישא פעמיים: לקתרין ג'. רידי, ולשרה (לבית ג'ונסון) פארנד.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1893 עבר בולו לדקוטה הדרומית. הוא התגורר בסו פולס, שם הוא עבד עבור משרדו של ג'ו קירבי. לאחר מכן הוא נסע בסוס ועגלה לברספורד, שם הוא הקים משרד עורכי דין משל עצמו וסייע לפיתוח העיירה. ב-1898 נבחר בולו לסנאט של דקוטה הדרומית. בעת מגוריו בברספורד, הוא שימש במשך 25 שנים כפרקליט העירוני בשנים 19021927, למעט השנים 19121913 בהן הוא כיהן כראש העיר. ב-1918 הוא גם כיהן כשופט המחוז.

ב-1924, בעקבות מותו של מועמד המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל, נבחר בולו כמחליפו. בבחירות הכלליות הוא נוצח ניצחון גורף על ידי סגן המושל המכהן, קארל גנדרסון. ב-1926 ניצח בולו את גנדרסון בניסיונו של זה האחרון להיבחר לתקופת כהונה שנייה ונבחר כמושל דקוטה הדרומית. הוא נבחר לכהונה שנייה ב-1928 ובסך הכול כיהן כמושל מ-4 בינואר 1927 - 3 בינואר 1931. כמושל, העניק בולו חנינה למהמרת פוקר אליס (אנ') לאחר הרשעתה בהברחת משקאות חריפים ובסעיפים נוספים שהיו קשורים לניהול בית בושת.

ב-1930, במקום להתמודד על תקופת כהונה שלישית כמושל, התמודד בולו בבחירות לסנאט של ארצות הברית, והביס בבחירות הכלליות בהפרש קל את הסנאטור המכהן והמושל לשעבר ויליאם מקמסטר. ב-1936 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה בסנאט גם כן בהפרש קל. ב-1942 הוא ניצב בפני התנגדות חזקה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בשל התנגדותו למדיניות החוץ של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט. הוא נוצח בבחירות המקדימות על ידי המושל לשעבר טום ברי.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כל ימי חייו החזיק בולו במקום מגורים רשמי בברספורד, והצביע שם מרחוק. לאחר סיום כהונתו בסנאט, הוא פרש ובילה את שארית חייו בוושינגטון. בשנותיו האחרונות בריאותו הייתה רופפת, ובמשך ארבע שנותיו האחרונות הוא היה עיוור.

העיר ברספורד כיבדה ב-1959 את בולו במהלך חגיגות 75 השנים להקמתה. במסגרת זו נקרא הפארק העירוני על שמו. ויליאם בולו נפטר בוושינגטון כמעט תשעה חודשים לאחר מכן ב-26 בפברואר 1960, בגיל 91. הוא נטמן בבית הקברות הקתולי סנט ג'ון שבברספורד לצד רעייתו הראשונה קתרין. ביתו שבברספורד הוכנס ב-1986 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[1][2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם בולו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]