דניס דוגארד

דניס דוגארד
Dennis Daugaard
	דניס דוגארד, 2017
לידה	11 ביוני 1953 (בן 70); גארטסון, דקוטה הדרומית, ארצות הברית
שם מלא	דניס מרטין דוגארד
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דקוטה הדרומית (1975); בית הספר למשפט אוניברסיטת נורת'ווסטרן (1978); בית הספר התיכון דל רפידס ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	8 בינואר 2011 – 5 בינואר 2019; (8 שנים)
סגן מושל דקוטה הדרומית	מאט מיצ'לס
	→ מייק ראונדס קריסטי נואם ←
	7 בינואר 2003 – 8 בינואר 2011; (8 שנים)
תחת מושל דקוטה הדרומית	מייק ראונדס
	→ קארול הילרד מאט מיצ'לס ←
	7 בינואר 1997 – 7 בינואר 2003; (6 שנים)
	7 בינואר 1997 – 7 בינואר 2003; (6 שנים)
חתימה

דניס מרטין דוגארד (באנגלית: Dennis Martin Daugaard;‏ ‏נולד ב־11 ביוני 1953) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הדרומית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 1997–2003, לאחר מכן ועד 2011 כסגן מושל המדינה, ולאחר מכן ועד 2019 כמושל דקוטה הדרומית ה-32. דוגארד הוא ראשון מושלי כל מדינות ארצות הברית שנולד להורים לקויי שמיעה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניס דוגארד נולד בחווה של משפחתו ליד העיירה גארטסון שבדקוטה הדרומית, כבנם של פלורנס מרגרט (לבית קנדי) וריימונד ויקטור דוגארד. שני הוריו היו חרשים, וסביו וסבותיו היו מהגרים מדנמרק.^[1]^[2] בבית הוריו הייתה שפת הסימנים האמריקאית השפה העיקרית שדוברה על ידי בני המשפחה.^[3] דוגארד התחנך בילדותו בבית ספר כפרי ובבית ספר תיכון בעיר דל רפידס, שם הוא ניגן בקרן יער, וסיים את לימודיו ב-1971.^[2]

ב-1975 סיים דוגארד לימודי תואר בוגר במדעים בלימודי ממשל באוניברסיטת דקוטה הדרומית, וב-1978 תואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן.^[2] הוא עבד כדי לממן את לימודי המשפטים כמתרגם לשפת הסימנים, כנהג אוטובוס, כפקיד משפטי וכמאבטח.^[3]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1978–1981 עבד דוגארד כעורך דין בשיקגו, ולאחר מכן שב לדקוטה הדרומית. באותה שנה הוא נשא לאישה את לינדה שמידט, ולשניים נולדו שלושה ילדים. לאחר מכן ועד 1990 הוא עבד כמנהל בנק בסו פולס. בשנים 1990 - 2002 הוא עבד כמנהל פיתוח עבור החברה למעונות ילדים של דקוטה הדרומית, ולאחר מכן ועד 2009 כמנהל החברה.^[2]

כניסתו הראשונה של דוגארד לפוליטיקה הייתה ב-1996, כאשר הוא נבחר לסנאט של דקוטה הדרומית מטעם המפלגה הרפובליקנית. בעת כהונתו בסנאט אמר דוגארד שבסדרי העדיפות שלו נמצאים סיוע לילדים ולמוגבלים, וכן צמצום הפשע.^[2] הוא כיהן בסנאט עד 2002, עת נבחר כסגן מושל המדינה כשותפו למרוץ של המושל מייק ראונדס.

סגן מושל דקוטה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגארד הושבע כסגן המושל ב-7 בינואר 2003, נבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד ב-2006, וכיהן עד 8 בינואר 2011. כסגן המושל, הוא שימש כנשיא הסנאט של דקוטה הדרומית. בנוסף הוא שימש כיושב ראש המועצה המייעצת לפיצויי עובדים, שהגישה המלצות בנושא. בעת כהונתו כסגן המושל, מילא גודארד תפקידים נוספים שהוטלו עליו על ידי המושל והוגדרו על פי חוקת המדינה. הוא שימש כחבר הוועדה שעסקה בתיקוני חוקת המדינה, והיה יושב ראש צוות המשימה ששקל אפשרויות להפחתת מספר תושבי המדינה ללא ביטוח רפואי.

ב-2009 קידם דוגארד חקיקה להקמת רשות הפיתוח של אלסוורת' בדקוטה הדרומית, כדי לקדם את הפיתוח הכלכלי של רפיד סיטי ושל האזורים הנוספים סביב לבסיס חיל האוויר אלסוורת' במערב המדינה. הוא גם קידם תוכנית לטיסות כבוד לכבודם של ותיקי מלחמת העולם השנייה.^[2]

מושל דקוטה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 התמודד דוגארד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל דקוטה הדרומית. בבחירות המקדימות הוא התמודד מול מספר מועמדים. הוא בחר במאט מיצ'לס כשותפו למרוץ, ומסע הבחירות שלו נוהל על ידי חתנו, טוני ונהויזן. בבחירות הכלליות שהתקיימו בנובמבר אותה שנה ניצחו דוגארד ומיצ'לס את מועמדי המפלגה הדמוקרטית סקוט היידפריים ובן ארנדט בהפרש של 61.5 אחוזים מול 38.5 אחוזים.^[4] דוגארד היה ראשון מושלי מדינות ארצות הברית שגדל במשפחה של הורים חרשים, ובמהלך מסע הבחירות שלו הוא הדגיש שהוא קידם פעמים רבות סוגיות שהשפיעו על חרשים ועל לקויי שמיעה, ושהוא חש אהדה כלפי ילדיהם, שכמוהו, רובים שומעים.^[3]

ב-8 בינואר 2011 הושבע דוגארד כמושל. באותה שנה הוא הקים את המשרד הראשון ליחסים שבטיים בקבינט שלו, וכראש המשרד הוא מינה את ג'. ר. לה פלנט, איש שמורת האינדיאנים של הסו בנהר שאיין. באף אחת ממדינות ארצות הברית לא קיים תפקיד כזה. לה פאייט היה עורך דין בעיר ורמיליון, והוא שימש כשופט הראשי ומנהל בית המשפט של שמורת האינדיאנים קרו קריק בפורט תומפסון. בנוסף, הוא שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של שבט הסו בנהר שאיין. הוא עשה שימוש בגישור כדי לפתור סכסוכים.^[5] באותה שנה מינה דוגארד את דאסטי ג'ונסון לתפקיד ראש הסגל שלו. ב-2014 הוא מינה לתפקיד זה את חתנו ומנהל מסע הבחירות שלו לשעבר טוני ונהויזן.

ב-2014 נבחרו דוגארד ומיצ'לס לתקופת כהונה שנייה. בסקר דעת קהל שנערך על ידי חברת הייעוץ העסקי Morning Consult ממאי ועד ספטמבר 2016, היה דוגארד המושל הפופולרי ביותר בכל מדינות ארצות הברית, עם 74 אחוזי תמיכה בכל רחבי המדינה. בסקר שנערך ביולי 2018, דורג דוגארד במקום החמישי, עם 61 אחוזי תמיכה.^[6]

בבחירות למשרת המושל שהתקיימו באוקטובר 2018, לקראת תום כהונתו, הביע דוגארד תמיכה בקריסטי נואם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דניס דוגארד בוויקישיתוף

דניס דוגארד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
דניס דוגארד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
דניס דוגארד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] Joel Ebert (March 5, 2014). "Governor has connection to audiology legislation

[אודות-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ "About Dennis" at South Dakota government website

[ראשון-3] ¹ ² ³ "First CODA becomes the Governor of South Dakota". Fookem and Bug. February 6, 2011.

[4] SD Governor 11/02/2010- ourcampaigns.com.

[5] Randy Dockendorf, "LaPlante Resigns As Sec. Of Tribal Relations", Yankton Press & Dakotan, 23 April 2014

[6] Gubernatorial approval ratings (2015-2019) - Ballotpedia.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]