ויליאם גלדסטון סטיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם גלדסטון סטיל, "אבי קרייטר לייק"

ויליאם גלדסטון סטילאנגלית: William Gladstone Steel‏; 7 בספטמבר 185421 באוקטובר 1934) היה עיתונאי אמריקני שכונה "אבי קרייטר לייק",[1] כינוי המתייחס לשתדלנותו שהביאה ליצירת הפארק הלאומי קרייטר לייק באורגון שבארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם סטיל נולד ב-7 בספטמבר 1854 בעיירה סטאפורד (Stafford) באוהיו לוויליאם סטיל ואליזבת לאורי (Elizabeth Lawrie). הוריו תמכו בביטול העבדות בארצות הברית והיו פעילים במסילת הרכבת המחתרתית שהובילה עבדים בורחים למקומות שבהם העבדות הייתה אסורה.[1] המשפחה כללה את אחיו, ג'ורג' סטיל (George A. Steel), שהיה אחר-כך הגזבר של מדינת אורגון ואת אחותו, ג'יין. המשפחה עקרה מאוהיו לקנזס, וב-1872 עברה לאורגון.

כשהתבגר עבד סטיל תחילה כמסגר. ב-1879 התמנה למנהל התפוצה של העיתון פורטלנד איוונינג בי (Portland Evening Bee), שנתיים אחר-כך הוא הקים עיתון משלו "אולבני הראלד" (Albany Herald). אחרי ארבע שנים מכר את העיתון ועבד כדוור.[2]

הביקור הראשון בקרייטר לייק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיל שמע לראשונה על קרייטר לייק ב-1870 כשהיה בן 15 עוד כשהתגורר בקנזס וקרא מאמר שהתפרסם בעיתון שעטף את ארוחת הצהריים שלו. סטיל ביקר לראשונה בקרייטר לייק 15 שנים אחר-כך ב-1885. לצורך כך נסע ברכבת, ואז המשיך בדיליז'נס עד פורט קלאמת שם פגש בגאולוג קלרנס דטון שנשלח לחקור את האזור מטעם הסקר הגאולוגי של ארצות הברית. הוא הצטרף למשלחתו של דטון, וב-15 באוגוסט 1885 הם הגיעו לאגם לאחר הליכה בת כ-30 קילומטרים. סטיל פרסם מאמרים במרץ 1886 בגיליון של העיתון "וסט שור" (West Shore) בהם תיאר את רגשותיו כשראה את האגם בפעם הראשונה.[3]

פעילות להכרה באתר כפארק לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הביקור הראשון פעל סטיל ללא לאות להכרזת האתר כפארק לאומי. עוד באותה שנה הוא שלח כאלף מכתבי שרשרת על חשבונו לכל העיתונים הגדולים בארצות הברית ובהם ביקש מהעורכים לתמוך ברעיון. הוא כתב לכל עורך עיתון ומנהל דואר באורגון וביקש להפיץ עצומה שתקרא לנשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד להקים פארק כזה. העצומה הוגשה לנשיא בדצמבר 1885.

סטיל היה חבר במועדון האלפיני של פורטלנד (Portland Alpine Club) מועדון המטפסים הראשון במערב ארצות הברית, ולאחר שהמועדון נסגר הוא הקים את מועדון המטפסים הקרוי "המזאמאס" (Mazamas, צפיר הקורדילרים בשפת הנאוואטל).

סטיל נהג להדריך אנשים בעלי השפעה באזור והוביל מסעות רגליים בטבע. כמו כן הוא נהג להרצות סביב המדורה על הפלורה, הפאונה והגאוגרפיה של הקרייטר לייק, בדומה למה שעושים כיום המדריכים של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. סטיל, יותר מכל אדם אחר עיצב את התדמית הציבורית של קרייטר לייק. לדוגמה הוא גרם לפרסום נרחב של קרייטר לייק בכך שאירח את כינוס מועדון המזאמס וסיור טיפוס ההרים ב-1896. מאות אנשים, כולל פוליטיקאים, מדענים ומטפסי הרים, שהו באזור במשך שלושה שבועות. בסיום הכינוס נורו זיקוקים מהאי ויזארד שבאגם והקבוצה העניקה בטקס חגיגי להר הגעש שעמד במקום שבו שוכן האגם כיום את השם מזאמה.

ההכרזה על הפארק ולאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 17 שנים ניהל סטיל מסע תעמולה בקונגרס ארצות הברית להכריז על קרייטר לייק כפארק לאומי. מאמציו של סטיל נשאו פרי וב-22 במאי 1902, 17 שנים לאחר שהחל במסע השכנוע חתם הנשיא תאודור רוזוולט על החוק שהכריז על קרייטר לייק כפארק הלאומי השישי של ארצות הברית.

למרות מאמציו הוא לא זכה להיות המנהל (Superitendent) של הפארק. תפקיד זה ניתן לוויליאם אראנט (William Franklin Arant). סטיל רתח מזעם, ופעל מאחורי הקלעים לפיטוריו של אראנט.[4] בינתיים הוא קיבל זיכיון להפעיל את המלון שפעל באתר ואת הסירות שהסיעו תיירים באגם. ב-1913 הוא הצליח סוף סוף להביא לפיטוריו של אראנט במהלך שקיבל את הכינוי "קטטת קרייטר לייק" ("Crater Lake Rumble"), שבו שוטרים הוציאו את אראנט בכוח ממשרדו.[5] סטיל מונה למנהל במקומו ופעל על פי החזון שיש לפתח את האגם על מנת להביא תיירים, כולל הקמת אכסניה וכביש טבעת סביב האגם, מעלית שתוריד את התיירים משולי הלוע אל שפת האגם וגשר שיחבר את האי ויזארד לשפת האגם. רעיונות שחלקם יושמו (אכסניה וכביש טבעת), וחלקם מתנגש עם הדעה המקובל על שימור הנוף הטבעי. סטיל פוטר מהתפקיד אחרי שלוש שנים.

סטיל ביקר באגם בפעם האחרונה ב-1932 בגיל 78 ומת בעיר מדפורד ב-1934.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של אגם קרייטר לייק
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של אגם קרייטר לייק