וילי להמן
 | |
| לידה |
15 במרץ 1884 Mehderitzsch, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1942 (בגיל 58) ברלין, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השתייכות |
הצי הקיסרי הגרמני |
| תקופת הפעילות |
? – 13 בדצמבר 1942 |
| דרגה |
האופטשטורמפיהרר |
  | |
וילי (ווילי) להמן (בגרמנית: Willy Lehmann; 15 במרץ 1884 – 13 בדצמבר 1942) היה פקיד משטרה וסוכן סובייטי בגרמניה הנאצית.[1] להמן היה מפקח פלילי ו־SS-האופטשטורמפיהרר, ונודע בשם הקוד Agent A-201/Breitenbach. במהלך מלחמת העולם השנייה להמן היה אחד המקורות החשובים ביותר עבור הנ.ק.ו.ד. בגרמניה הנאצית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להמן הצטרף למשטרת ברלין ב-1911. ב-1920 הוא הפך לסגן ראש הדיוויזיה נגד ריגול. בשנת 1929 החל להמן לספק מידע עבור הנ.ק.ו.ד.. הוא עשה זאת לא מתוך אהדה קומוניסטית, אלא בגלל שהיה נשוי, גם לו חברה והיה צריך כסף. בנוסף, הייתה לו חיבה להמר על סוסים.[2]
בשנת 1933 הצטרף להמן לגסטפו. שם הקוד של הנ.ק.ו.ד. של הגסטפו היה Apotheke (בית מרקחת). בגסטפו הפך להמן למנהל הדיוויזיה הנלחמת בריגול סובייטי. הודות למידע של להמן הצליחו הסובייטים לשחרר את סוכנם ארנולד דויטש, שלימים גייס את קים פילבי.[3]
להמן הצטרף ל-SS בשנת 1934. לקראת סוף יוני ביקש הרמן גרינג מהמן לסייע בארגון ליל הסכינים הארוכות כדי לחסל את מתנגדי המשטר. מאוחר יותר אמר להמן לנ.ק.ו.ד. שהרציחות שביצע במהלך ליל הסכינים הארוכות עשה אותו לחולה. אבל במקביל הם ביצרו את מעמדו עם הממונים עליו בגסטפו.
בשנת 1939 עבר להמן למשרד הראשי לביטחון הרייך, אוגדה IV. אחריותו הייתה למנוע מהסובייטים לרגל אחר תעשיית החימוש הגרמנית. עמדה זו אפשרה להמן לספק מידע רב ערך לסובייטים על חימוש גרמני. ב-19 ביוני 1941 דיווח להמן לנ.ק.ו.ד. על התאריך המדויק שבו תכננו הגרמנים לפלוש לברית המועצות. מבצע ברברוסה יצא לדרך ב-22 ביוני 1941. הודעתו הועברה בטלגרף ללברנטי בריה ולסטלין, אך האחרון דחה אותה, כמו דיווחים אחרים. זה היה הקשר האחרון שלו, משום שזמן קצר לאחר הפלישה עזבו כל אנשי הקשר הסובייטיים שלו, ולכל מכשירי הרדיו הרזרביים שבהם השתמשו הסוכנים הגרמנים, לא היה מספיק טווח לאחר הכיבוש של מינסק ב-28 ביוני.
ב-1942, עם גילוי התזמורת האדומה על ידי הגרמנים, נעצר להמן ונורה ללא משפט בהוראת היינריך הימלר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lehrer, Steven (2002). Hitler Sites: A City-by-city Guidebook (Austria, Germany, France, United States). McFarland. p. 224. ISBN 0-7864-1045-0.
- Lehrer, Steven (2006). The Reich Chancellery and Führerbunker Complex: An Illustrated History of the Seat of the Nazi Regime. McFarland. p. 214. ISBN 0-7864-2393-5.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Klussmann, Uwe (29 בספטמבר 2009). "Spying in World War II Stalin's man in the Gestapo". SPIEGELnet GmbH. Der Spiegel. נבדק ב-31 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Uwe Klussmann: Stalins Mann in der Gestapo. der Spiegel. 29 September 2009
- ^ Hans Coppi: Willy Lehmann; in: Hans Schafranek und Johannes Tuchel (Eds.):Krieg im Äther. Widerstand und Spionage im Zweiten Weltkrieg. Picus Verlag: Wien 2004, ISBN 3-85452-470-6