וינגרט (סלט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וינגרט
винегрет
מאכלים
סוג סלט, מזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח המטבח הרוסי, המטבח הסובייטי, המטבח האוקראיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים סלק, בצל הגינה, גזר, כרוב כבוש, תפוח אדמה, שמן צמחי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלט וינגרטרוסית: винегрет)[1] הוא סלט מהמטבח הרוסי הפופולרי גם במדינות פוסט-סובייטיות אחרות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג מזון זה כולל ירקות מבושלים חתוכים לקוביות (סלק אדום, תפוחי אדמה, גזר), בצל קצוץ, כמו גם כרוב כבוש ו/או מלפפונים חמוצים.[2][3][4][5] לפעמים מוסיפים גם מרכיבים אחרים, כגון אפונה ירוקה או שעועית.[4][5] השם מגיע מהרוטב ויניגרט,[2] המשמש כרוטב גם במנה זו.[2][4][5] עם זאת, למרות השם, החומץ מושמט לעיתים קרובות בבישול המודרני, ומשתמשים רק בשמן חמניות או בשמן צמחי אחר.[3] יש טבחים שמוסיפים את מי המלח מהמלפפונים הכבושים או מהכרוב הכבוש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם סלט אוליבייה והרינג שובה, הוינגרט מוגש כזקוסקי על שולחנות חגיגות בקהילות הרוסופיניות. על אף הפופולריות הנרחבת של המנה ברוסיה ובאוקראינה, מתכוני הסלט המעורב הבסיסי אומצו ממטבחי מערב אירופה כבר במאה ה-19[6] במקור, המונח וינגרט סימן כל תערובת של ירקות מבושלים חתוכים לקוביות עם חומץ.[2] בהמשך המשמעות השתנתה לכל סלט מעורב עם סלק.[3] ספרי בישול רוסיים ואוקראינים מודרניים עדיין מזכירים את האפשרות להוסיף פטריות, בשר או דגים,[3][4][5] אבל זה נהוג רק לעיתים רחוקות.

סלטים דומים על בסיס סלק מוכנים ברחבי צפון אירופה. דוגמאות הן סלט הרינג וסלט סלק במטבחים של צפון גרמניה וסקנדינביה[7] (ראה גם בגרמנית: Heringssalat, בשוודית: Rödbetssallad), וכן רוסולי במטבח הפיני, כשהשם של האחרון נובע מרסול (рассол), המילה הרוסית למלח.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וינגרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Vasmer's Etymological Dictionary : Query result". starling.rinet.ru. נבדק ב-2023-01-16.
  2. ^ 1 2 3 4 Pohleobkin, William V. (2000). Кулинарный словарь [Culinary Dictionary]. Moscow: Centrpoligraf publishing house. ISBN 9785227004604. OCLC 45740345.
  3. ^ 1 2 3 4 Abaturov, P. V.; Akulov, L. S.; Ananyev, A. A. "Салаты и винегреты" [Salads and vinaigrettes]. Cookery (ברוסית). Moscow: Soviet state publishing house for business literature (1955-1558).
  4. ^ 1 2 3 4 И. А. Фельдман, Любимые блюда. Изд. Реклама, 1988, с. 180-186, מסת"ב 5-88520-031-9 (I. A. Feldman, Favourite dishes, Reklama publishing house, 1988, p. 180-186; Russian)
  5. ^ 1 2 3 4 Л. Я. Старовойт, М. С. Косовенко, Ж. М. Смирнова, Кулінарія. Київ, Вища школа, 1992, с. 218 (L. Ya. Starovoit, M. S. Kosovenko, Zh. M. Smirnova, Cookery. Kiev, Vyscha Shkola publishing house, 1992, p. 218; Ukrainian)
  6. ^ В. В. Похлебкин, Национальные кухни наших народов. Москва, изд. Пищевая пром-сть, 1980 (William Pokhlyobkin, The Ethnic Cuisines of our Peoples. Moscow, Food Industry publishing house, 1980; Russian)
  7. ^ Modern Cookery. 1845.
  8. ^ "Salaatti". Raholan syötäviä sanoja. נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)