ויניפרד הקדושה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| ויטראז' המתאר את הקדושה | |
| לידה |
635 פלינטשייר  |
|---|---|
| פטירה |
660 (בגיל 25 בערך) גווית'רין, קונווי |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית, נצרות אורתודוקסית, הכנסייה האנגליקנית |
| מקום פולחן עיקרי | מנזר שרוסברי (נהרס); הוליוול, כולל אתר מרפא קתולי |
| חג | 3 בנובמבר |
| פטרונית של | הוליוול, שרוסברי, נגד חיזורים לא רצויים |
  | |
ויניפרד הקדושה (הקרויה בוולשית Gwenffrewi; באנגלית מודרנית Winifred) היא קדושה בנצרות שהייתה על פי האגדה אשת אצולה וולשית שהוכרזה כקדושה אחרי שמתה על תומתה. מעיין מרפא באתר מותה הפך למקדש ואתר לעלייה לרגל הקרוי באר ויניפרד הקדושה בעיר הוולשית הוליוול, המכונה לעיתים "לורד של ויילס". ויניפרד נחשבת בתקופה המודרנית לפטרונית של פקידי תשלומים ומשכורות.
על פי האגדה, ויניפרד הייתה בתו של אציל וולשי, דוד אפ איליד' (Tyfid ap Eiludd). אדם בשם קראדוג חיזר אחרי ויניפרד וזעם כשהיא הודיעה על החלטתה להפוך לנזירה, הוא ערף את ראשה. על פי גרסה אחת של האגדה, הוא גלגל את ראשה מראש גבעה, ובמקום שבו הראש עצר, פרץ מעיין מרפא. הראש חובר חזרה לגוף על ידי באונו הקדוש, שהיה דודה. היא הפכה לנזירה ולאם מנזר בגווית'רין, כיום במחוז קונווי בצפון ויילס. קראדוג עצמו נמס לאדמה לאחר קללת באונו. בגרסאות אחרות של האגדה יש פרטים נוספים על חייה, כולל מסע לרומא.
