ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שלמה הבבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי שלמה בן יהודה הבבלי היה פייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים. פיוטים רבים שלו התקבלו לנוסח התפילה הסדיר בנוסח אשכנז ובנוסחים נוספים, בהם סליחות רבות. היה מהמשוררים העבריים הראשונים באירופה. שירתו קובצה ונחקרה, בלווית מבוא מקיף, בספר "פיוטי שלמה הבבלי" בידי חוקר התפילה והפיוט עזרא פליישר. רבות מהסליחות שכתב מכונות בכתבי היד ובדפוסים במונח "שלמונית", ויש הסוברים שבמקור הכינוי נועד לציין את העובדה שהן משל "שלמה". אמנם, גם סליחות רבות שאינן שלו מכונות "שלמונית", וכנראה חלק מהמעתיקים פירשו את הכינוי כמתייחס לכל סליחה שבתיה בני ארבע שורות (בתים שלמים).[1]

פיוטיו ידועים בלשונם הקשה וסגנונם החידתי. גם התחביר בו משתמש הבבלי אינו פשוט כלל.[2]

זמנו ומקומו[עריכת קוד מקור]

אין בידינו שום פרט מידע ודאי על חייו של רבי שלמה הבבלי, אך במקורות שונים, בעיקר אשכנזיים, נשמרו מסורות שונות על זמנו ומקומו. קבוצה אחת של מסורות מביאה לשייך אותו לסוף המאה התשיעית, פחות או יותר במקביל למרכז הפייטני הגדול הגדול בדרום איטליה, בראשות רבי אמיתי בן שפטיה. כך למשל נמסר כי קיבל את סודות התפילה מפי אבו אהרן הבבלי. בנוסף, במספר מקורות שונים ישנה מסורת פרשנית שסליחתו "אני יום אירא אליך אקרא" (ובפרט השורה "חשוך השאר מכתשם בבית הבד") נכתבה ביחס לרדיפותיו של בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

מאידך, ישנה מסורת אחרת, המובאת בידי מהר"ם מרוטנבורג בשם אביו, שרבי שלמה הבבלי היה רבו של רבי משולם בן קלונימוס. מסורת זו משייכת אותו לראשית המאה העשירית. בין שתי האפשרויות יש הבדל של כמאה שנה.

  • "אור ישע מאושרים", מערכת יוצר לפסח המשלבת את כל פסוקי שיר השירים. המערכת מסתיימת עם פיוט מסוג "גאולה" המפורסם "ברח דודי".
  • חיבר סדר עבודה ליום כיפור בשם "אדרת תלבושת".[3] סדר עבודה זה נאמר בנוסח רומניא.
  • יוצר "אל נשא ארנן בהתעלסה" וזולת "אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים", הנאמרים בשני מנהגי אשכנז בשבת בראשית. כתב גם אופן "שש כנפים כנופים" כחלק ממערכת זו, אבל אופן זה לא נתקבל באף אחד מהמנהגים, ונתגלה בכתבי יד בידי אברהם פרנקל.
  • סליחות רבות משלו נאמרו במנהגי אשכנז:
    • "אם עונינו רבו להגדיל"
    • "אין מי יקרא בצדק"
    • "תבא לפניך שועת חינון"
    • "אין כמדת בשר מדתך"
    • "אני יום אירא אליך אקרא"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, עמ' 357.
  2. ^ יונה פרנקל, מחזור לפסח, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' כט, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ נזכר ברא"ש מסכת יומא פרק ח סימן יט (על פי גירסת הגהות הב"ח שם)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


קטגוריה:משוררים יהודים איטלקים קטגוריה:פייטני איטליה קטגוריה:ראשוני איטליה