ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/חורבת סרגונה
חורבת סרגונה היא אתר ארכאולוגי בבקעת יבנאל שבגליל התחתון, בסמוך למושב הזורעים, בו נמצאים שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה או התלמוד.
שם[עריכת קוד מקור]
שמה המקורי הוא "ח'רבת סרג'ונה", והיא נזכרת בשם זה במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.
החורבה קרויה על שם יישוב המוזכר בתלמוד בשם "סירגוניה", ובגרסאות אחרות "סרונגין" ו"סרונגיה" וכדומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור]
בין תושבי המקום היו רבי אבא סרונגיה[1] ורבי ביבא[2].
בתלמוד הירושלמי מצוין כי בארה של מרים שבים כנרת מכוונת כנגד השער המרכזי של בית הכנסת העתיק של סרונגין[3]. ייתכן כי הכוונה לבית כנסת של אנשי סרגונה שישבו בטבריה[4].
האתר כיום[עריכת קוד מקור]
בחורבה שרידי מבנים, בריכה חצובה ובנויה עם שאריות טיח, וכן חוליות, אבנים עם שוליים מסותתות ואבני גזית, אשר לפי ההשערה שימשו את בית הכנסת של היישוב. השרידים מכילים שתי תקופות עיקריות: זו שמתקופת התלמוד, ועוד אחרת מהתקופה הביזנטית שנבנתה על השרידים שמתקופת התלמוד. בנחל הסמוך לאתר קיימים שרידי סכר גדול לימי החורף, שגם כיום עדיין מכיל מים בימי החורף. פריטים ארכאולוגיים רבים נלקחו מהמקום במהלך השנים.
הכביש למושב הזורעים נסלל על מחציתו המערבית של האתר הקדום[4]. בית הקברות של מושב הזורעים נמצא בחלק משטח האתר.
ממערב לכביש החוצה את האתר, קיימים מספר מבני ציבור.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- חרבת סרגונה, באתר עמוד ענן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'; בראשית רבה, פרשה א', פסקה ו'; תבנית:תנחומא.
- ^ איכה רבה, פרשה א', פסקה נ"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
- ^ 1 2 צבי אילן, אריאל - 52: בתי כנסת בגליל ובגולן, אריאל, "ח' סרגונה", ירושלים תשמ"ז, עמ' 83.
קטגוריה:הגליל התחתון: אתרים ארכאולוגיים קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד