איכה רבה

מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות ביתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.

זמן חיבורו של המדרש

כמו מדרש בראשית רבה וכמו הפסיקתא דרב כהנא, אף איכה רבה שייך לשכבה המוקדמת ביותר של ספרות המדרשים. יש הטוענים^{[דרושה הבהרה]} כי נכתבה בסוף תקופת הסבוראים בשל העובדה כי מוזכרת בה "ממלכת ישמעאל" וזיהויה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. אחרים הטוענים כי נכתבה בתחילתה (סביבות המאה החמישית).

פתיחתאות לאיכה רבה

המדרש מתחיל ב-36 פתיחתאות, (כגימטריה של "איכה") המיוחסות לחכמים מתקופת המשנה והתלמוד. הפתיחות נפתחות בפסוק מהמקרא ורובן מסתיימות במשפט "כיון שחטאו - גלו. וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם, איכה". פתיחתאות אלו, שבוודאות חוברו בידי מחבר המדרש, כוללות יותר מרבע מן החיבור כולו (עמודים מז:-נב: בדפוס ונציה 1545). פתיחתאות אלו, וכנראה גם רוב הפירושים המדרשיים באיכה רבה הנסמכים על פסוקי מגילת איכה לפי הסדר (עמודים נב, ג - סו: בדפוס ונציה), נוצרו דרך דיונים שהתמקדו מראש בלימודה הישיר של מגילת איכה עצמה. יש הנוהגים לעסוק ולעיין בפסוקיה של מגילת איכה במהלך תשעה באב.

דרשות שאינן פירוש ישיר לפסוקי איכה

חטיבת המדרש המוקדשת לפירוש רץ על פי סדר הפסוקים של מגילת איכה, ודומה במובנים רבים לחטיבה המדרשית של בראשית רבה. לצד פירוש בסיסי של מילים ומשפטים מן המגילה, מופיעים בצמוד זה לזה הסברים מדרשיים שונים בשמם של מחברים ודרשנים שונים, מתקופות שונות. אולם לצד אלה מופיעות גם דרשות שאינן נובעות ישירות מן העיון במגילת איכה דווקא, והקשר אל הפסוק באיכה הוא עקיף או שולי בדרשה. כזו למשל היא הדרשה על הפסוק "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" (איכה פרק ב, יט) הזהה לדרשה המופיעה בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות על המילה 'אשמורת', וכן הדרשה על הפסוק "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם" ( פרק ג, מא) המביאה סיפור המופיע גם בתלמוד הירושלמי מסכת תענית אודות רב אבא בר זבדא הדורש על הפסוק הזה במהלך תפילה ביום תענית.

לכמה פסוקים נוספו סיפורים שעל הסיטואציה שעלתה מהן שבו נדרש הפסוק או הקינה של איכה. סיפורים אלה מפרטים אפיזודות שונות בסבלן של ישראל – הן בימי בית ראשון הן בימי בית שני והן בעקבות מרד בר כוכבא – והם מן החלקים המרשימים ביותר של מדרש איכה רבה. כאלה הם למשל הסיפורים המוצמדים לפסוק הראשון של מגילת איכה אודות גדולתה ותפארתה של ירושלים וחכמת תושביה. עשרה סיפורים מעמידים השוואה בין ירושלים לאתונה.

מהדורות

מהדורת הדפוס הראשון, נדפסה לראשונה בפזארו או בקושטא במאה ה-16, והיא המהדורה שעליה התבסס מאוחר יותר דפוס וילנא. שלמה בובר, מצא כתב יד בספריית הקנזטנזה ברומא, הכולל שינויים משמעותיים מנוסח הדפוס הראשון, וכן ליקט כתבי יד מספריות נוספות, והדפיס על פיהם את מהדורתו, שאותה החשיב לקדומה ולמקורית יותר. כיום מקובלת בקרב החוקרים ההשערה שלחיבור היו מהדורות שונות כבר בעת כתיבתו.

לקריאה נוספת

• צבי מאיר רבינוביץ, שרידי מדרש איכה רבה מן הגניזה, בר אילן יא, 1973, עמ' 80-69
• גלית חזן-רוקם, 'אֵיכָה?... אַיֶּכָּה?': על חידות בסיפורים במדרש איכה רבה, מחקרי ירושלים בספרות עברית 11-10, 1987, עמ' 547-531 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

איכה רבה, באתר ויקיטקסט

• רשימת מאמרים על איכה רבה באתר רמב"י
• שלמה בובר, מבוא למדרש איכה רבה, וילנה, תרנ"ט-1890, באתר דעת
• מדרש איכה רבה, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• ענת רייזל, מדרש איכה רבה, באתר "מחלקי המים" ‏
• איכה רבה, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)

מדרש איכה רבה – מהדורות

• שלמה בובר, ‏מדרש איכה רבה, ווילנא, תרנ"ט-1899, באתר HebrewBooks
• מדרש רבה – מגילת איכה: מהדורת אינטרנט, תשס"ב, באתר דעת