ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/צום יהושע
צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בגליל באלף הראשון וייתכן שאף אחריו, לזכרו של יהושע בן נון. התאריך של יום הצום, על פי המקורות העיקריים, הוא י"ח באייר.
הצום ותאריכו[עריכת קוד מקור]
אחד התאריכים שבו היה קיים צום יהושע, והעיקרי שבהם, היה י"ח באייר. תאריך זה הוא בעל משמעות, שכן לימים יצוין בתאריך זה ל"ג בעומר, עד ימינו.
קיימות עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר[1]. מדובר בכתובת רחוב שלשונה[2][3]:
[...אלין] צומ[י]ה דכ[ו]ל[ה] שתה[... ניסן [...] כז בה א[יר] יח בה כב בה
במאה ה-7 כבר קיימת עדות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:
וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי
בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי
וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי
בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.
— רבי אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים
ועדות נוספת מהמאה ה-8:
פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ
צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ
אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ
רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ
— פיוט "קידושי ירחים", מרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר
הרקע לתיקון הצום[עריכת קוד מקור]
מלחמת העי[עריכת קוד מקור]
לדעת בצלאל לנדוי, "צום יהושע" נקבע לזכר תבוסת עם ישראל בהנהגת יהושע בניסיון הראשון לכיבוש העי, במהלך כיבוש הארץ. כמתואר בספר יהושע, פרק ז', לאחר התבוסה ערכו יהושע והזקנים יום אבל[5].
רעידת אדמה ולבית המקדש[עריכת קוד מקור]
מותו של יהושע מוזכר, עוד מהמאה ה-2, בהקשר של רעידת אדמה[1]. התאריך עצמו, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה[6]. ישנו גם אזכור מפורש של רעידת אדמה כסיבה לצום יהושע:
צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש
— מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות
ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת אדמה שהתרחשה ב-שנת 363 בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית המקדש נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה[7]. מכאן, שככל הנראה צום יהושע הוסט לתאריך י"ח באייר בעקבות רעידת אדמה זו, ונוסף יסוד רעידת האדמה לזכר יהושע[6].
העובדה כי בתאריך י"ח באייר, היה לימים לתאריך שבו צוין מותו של רבי שמעון בר יוחאי, והתכונה המיוחסת לרשב"י של הרעדת אדמה, בדומה ליהושע, הביאה את החוקר אלחנן ריינר למסקנה כי המיתוס הגלילי של יהושע בן נון התגלגל במיתוס של הרשב"י. במסגרת גלגול זה, אומץ י"ח באייר כיומו של הרשב"י והר מירון כמקום פולחנו[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ 1 2 בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק ב, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
- ^ מתוך הערך ל"ג בעומר באתר הויקי של ד"ר אורי אמיתי
- ^ חגי משגב, רשימת צומות מבית הכנסת ברחוב, לשוננו ב-ד, תשע"ה
- ^ הפיוט מופיע אצל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שאול חנא קוק, "קדוש ירחים דרבי פנחס", בתוך: בנימין מנשה לוין (עורך), גנזי קדם, כרך א', חיפה תרפ"ב, עמ' 91, באתר אוצר החכמה. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בצלאל לנדוי, מסע מירון, ירושלים תשכ"ו, עמ' ע"א, הע' 3, באתר אוצר החכמה. - ^ 1 2 3 ריינר, אלחנן. 2012. יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי). תרביץ פ"ב, 179-218.
- ^ סגל, חגי, תשס"ו, אפשר לכבות, מקור ראשון. מצוטט באתר חדרי חרדים