וירג'ין גלקטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל חברת וירג'ין גלקטיק, מבוסס על תמונת הרשתית של מייסד החברה ריצ'רד ברנסון

וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic) היא חברה שיסד סר ריצ'רד ברנסון, ותכליתה הטסת תיירים לחלל בטיסות תת-מסלוליות, ובעתיד אף למסלול סביב כדור הארץ.

הרקע להקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד ברנסון היה מהתומכים והמממנים של קבוצת ברט רוטאן בתחרות פרס ה-X, התחרות שבמסגרתה הובטחו עשרה מיליון דולר לצוות שיצליח לבנות במימון פרטי חללית תת-מסלולית בעלת יכולת הטסה של שלושה בני אדם לחלל, ולבצע איתה שתי טיסות לגבול החלל בתוך שבועיים, תוך החלפה של עד 10% ממשקל החללית לא כולל דלק ומחמצן. זכיית החללית ספייס שיפ 1 (Spaceship One) בפרס לאחר שעמדה במשימה בשנת 2004, היווה את ירית הפתיחה להקמת חברת וירג'ין גלקטיק שהתכוונה לבנות חללית דומה לספייס שיפ 1 ולשגר באמצעותה תיירים לטיסה קצרה אל גבול החלל וחזור.

בסיסה של החברה ממוקם בניו מקסיקו 72 קילומטר צפונית ללאס קרוסס ו-48 קילומטר מזרחית לעיר טרות' אור קונסקוונסז(אנ'), שם מוקם בסיס פעילות לטיסות חלל מסחריות המכונה Spaceport America.

החללית Spaceship Two וסטטוס הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה פנימי של החללית SPACESHIP TWO

דגם החללית שנבנתה על ידי חברת וירג'ין גלקטיק ושאמורה להוות את הכלי העיקרי של חברת וירג'ין גלקטיק נקרא Spaceship Two. החללית דמתה חיצונית לחללית שזכתה בפרס ה-X, ה-Spaceship One, אך הייתה גדולה ממנה ושונה במובנים רבים. החללית יועדה להטיס שישה נוסעים, בעזרת שני אנשי צוות. ברנסון עמד על כך שלתיירי החלל תינתן האפשרות להתנתק מכיסאותיהם ולרחף בתא החללית, דבר שהכתיב שינויי תכנון מרובים במבנה החללית. Spaceship Two נישאת מתחת לגחון מטוס בואינג 747 ששופץ ויועד למשימה זו (האביר הלבן שמו). הוא אמור לשאת אותה לגובה של כ-12 קילומטר ומשם החללית נפרדת ממנו, מפעילה את מנועיה הרקטיים, ונוסקת לגובה החלל.

ב-7 בדצמבר 2009 הוצגו לראשונה בקליפורניה חללית Spaceship Two (שמה של החללית הספציפית הזו היה VSS Enterprise) וכלי השיגור שלה, "האביר הלבן 2". החללית הייתה אמורה להתחיל לשאת תיירים לחלל כבר בשנת 2009 אך בפועל החללית שונתה ושופצה במשך עוד שלוש שנים בטרם נכנסה לניסויי טיסה. גם אחר כך החברה התקשתה לעמוד בהבטחותיה ודחתה את מועד הטיסה המסחרית הראשונה שוב ושוב.

בין 2011 ל-2014 ביצעה VSS Enterprise בסביבות 15 ניסויי דאייה ללא הפעלת המנוע לאחר ששוחררה מהמטוס הנושא בגובה רב, וכן ארבעה ניסויי טיסה בהם הופעל המנוע הרקטי שלה, אך בשלושת בטיסות הראשונות הופעל המנוע לכעשרים שניות בלבד. מהירות החללית הגיע לכ-1.4 מאך וגובה הטיסה לא עלה על 22 קילומטר.

ב-31 באוקטובר 2014 בוצעה טיסת ניסוי רביעית במספר, במהלכה התרסקה החללית. אחד הטייסים נהרג והאחר נפצע.[1] בחקירת האירוע התברר שהגורם לה הוא טעות אנוש של אחד הטייסים, שהפעיל את מערכת שינוי תצורת הכנפיים (המכונה "נוצה") מוקדם מדי, בחללית הבאה שנבנתה תוקן הליקוי הזה כך שלא מתאפשר לטייסים להפעיל את המערכת טרם זמנה.[2]

כשנה לאחר מכן הושלמה בנייתה של חללית שנייה (VSS Unity שמה) שביצעה כמה ניסויי דאייה וכן ארבעה ניסויי טיסה (במרץ, מאי, יולי ודצמבר 2018) בהם הופעל המנוע הרקטי של המטוס-חללית למספר עשרות שניות, כולם הסתיימו בהצלחה, באחרון שבהם הגיע כלי הטיס למהירות 2.9 מאך ולגובה 82.7 ק"מ.[3] בכך הצליחה החברה לראשונה לשגר כלי טיס ובו שני אנשים אל גובה החלל (לפחות לפי חלק מההגדרות). זוהי נקודת ציון בולטת במיוחד לאור העובדה שהיא התעכבה במשך כמעט עשור.

בפברואר 2019 טסה שוב VSS Unity ועל סיפונה שלושה אנשים, זוג טייסים ועובדת החברה, הפעם הגיע כלי הטיס לגובה 89.9 ק"מ וקבע בכך שיא גובה חדש.

שנת 2019 אמורה להיות השנה בה יחלו טיסות מאוישות, בהתחלה עם עובדי החברה ובהמשך עם תיירים שישלמו על הטיסה.

הזמנות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד ברנסון (מימין) מגיש למושל ניו מקסיקו, ביל ריצ'רדסון, דגם של החללית SS-2

בשנים הראשונות לקיומה איפשרה וירג'ין גלקטיק לשמור מקום בטיסה אל גבול החלל באחת המטוסי-חלליות שלה תמורת תשלום מקדמה (המחיר המלא צפוי להיות בין 200 ל-300 אלף דולר לאדם) ואכן כ-700 איש ברחבי העולם עשו זאת. בשנת 2008 לערך, עם התעכבות הפרויקט נסגרה האפשרות לרישום מוקדם והיא תיפתח שוב עם תחילת הטיסות המסחריות בפועל.

תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הליבה של חברת וירג'ין גלקטיק הוא תיירות חלל מסחרית. עיצובים ראשוניים של חלליות המסוגלות להגיע למסלול הוצגו על ידי ברט רוטאן, מתכנן החללית של וירג'ין גלקטיק. תיירות חלל מסלולית תוכל להתבסס בין היתר על תחנות חלל מיוחדות פרי תכנון של חברת ביגאלו אירוספייס. בנוסף לטיסות חלל תת-מסלוליות, שוקלים בחברת וירג'ין גלקטיק לפתח חללית עם יכולת הגעה למסלול, וכמו כן להשתמש במטוס האם המיועד לנשיאת החללית, כמטוס נושא למשגר לוויינים אווירי שהחברה עוסקת בפיתוחו.

פעילות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת וירג'ין גלקטיק מפעילה מספר נציגויות בעולם, לשיווק טיסות החלל המסחריות שלה. נציגויות החברה פועלות באירופה, איחוד האמירויות במפרץ הפרסי, יפן, הודו, אוסטרליה וניו זילנד. ב-4 בנובמבר 2007, הכריזה וירג'ין גלקטיק על תחילת הפעילות שלה בישראל.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וירג'ין גלקטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]