תיירות בחלל

עקמומיות כדור הארץ נראית ממסלול הקפת כדור הארץ, זוהי אחת האטרקציות לתיירים בחלל.

תיירות בחלל היא טיסה אל מחוץ לאטמוספירה על ידי יחידים או חברות למען סיפוק ותענוג או לשם מחקר.

נכון לשנת 2022, תיירות בחלל מתאפשרת רק לאנשים עשירים מאוד ולחברות, הנוסעים בטיסה פרטית לחלל. תוכנית החלל הרוסית מספקת כיום את שירותי הטיסה. כמו כן מציעה ספייס אדוונצ'רס מקום בטיסה מאוישת שתקיף את הירח, תמורת 100 מיליון דולרים.

תייר החלל הראשון היה דניס טיטו, באפריל 2001^[1]. תייר החלל הישראלי הראשון היה איתן סטיבה, שתמורת החוויה שילם 55 מיליון דולר, וטס לחלל באפריל 2022^[2].

טיסות תת-מסלוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה תת-מסלולית היא טיסה של כלי טיס מיוחד הנע במהירות רבה (מאך 22) ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך מבלי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ. מדובר בדרך כלל בטיסה קצרה, של פחות משעה. הטיסה מתבצעת על ידי כלי טיס כגון SpaceShipOne (פרי תכנונו של ברט רוטאן), ובו מקום ל-4 אנשים, המותקן על גבי מטוס ייעודי. בהגיע המטוס לרום מסוים, ניתק כלי הטיס, מתרחק מהמטוס הנושא ומפעיל מנוע רקטי המביא אותו לטיסה התת-מסלולית המהירה. לאחר מספר דקות יורד כלי הטיס לגבהי טיסה מסחרית ולאחר כשעה שב ונוחת בבסיס ממנו המריא.

כמה חברות מציעות שירותים של טיסות חלל תת-מסלוליות. חברות ובהן וירג'ין גלקטיק, של איל התעופה ריצ'רד ברנסון, תאגיד התעופה והחלל האירופי EADS Astrium, חברת Rocketplane Global מאוקלהומה, ו-SpaceX, של המיליארדר אילון מאסק, מכינות כעת את התשתית ובונות מטוסים ייעודיים (כגון SilverDart) לטיסות תת-מסלוליות שבמסגרתן יעלו התיירים לגובה של מעל ל-100 קילומטרים, יחוו דקות אחדות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. מחירה של טיסה כזו מוערך על ידי אנשי וירג'ין גלקטיק ב-200 אלף דולר, אחוז אחד מהסכום ששילמו תיירי החלל הראשונים, הן בשל הסיבה שהטיסה קצרה בהרבה והן כדי להגדיל את מספר המועמדים הצפויים שיוכלו להרשות לעצמם מסע כזה.

העניין העיקרי בתיירות החלל היא הצפייה בכדור הארץ תוך כדי הקפתו וחוויה של מספר דקות מיקרו-כבידה.

כיוונים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר ונותנת אותותיה בבניית מספר נמלי חלל במספר מדינות בארצות הברית ובהן קליפורניה, אוקלהומה, ניו מקסיקו, פלורידה, וירג'יניה, אלסקה וויסקונסין, וכן במספר מקומות מחוץ לארצות הברית: אסרינג' בשוודיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.

אנליסטים של התחום מאמינים כי הורדת מחיר טיסה חווייתית אל מתחת לרף 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש.

התחום יוכל לקדם פיתוח דור חדש של חלליות מסחריות זולות יחסית, שניתן לשגר בהתראה קצרה עבור מטרות אזרחיות וביטחוניות שונות כגון העלאה גמישה ומהירה של לווייני תקשורת למסלול (בעיה כיום, כאשר קיימת דרישה מתמדת ללוויינים שאינה נענית במהירות מספקת על ידי הספקים), שיגור משלחות תחזוקה לתחנת החלל הבינלאומית וכדומה.

בין היוזמות ניתן למנות את Stratolaunch (גם הוא פרי תכנונו של ברט רוטאן) של חברת SpaceX וחברת אקסקליבר-אלמאז.

ב-13 בספטמבר 2018 הודיעה חברת SpaceX כי תשלח תייר חלל ראשון להקפה סביב הירח.^[3]

בשנת 2021 תוכננה להתחיל לפעול תחנת החלל אורורה שתתפקד כבית מלון בחלל.^[4]^{[דרושה הבהרה]}

תיירי חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עד כה כל תיירי החלל הוטסו אל תחנת החלל הבינלאומית על ידי החללית הרוסית סויוז בתיווכה של חברת תיירות החלל ספייס אדוונצ'רס.

#	מדינה	שם	יציאה	חזרה	הערות
1.	ארצות הברית	דניס טיטו	28 באפריל 2001	6 במאי 2001	תייר החלל הראשון
2.	דרום אפריקה	מרק שאטלוורת'	25 באפריל 2002	5 במאי 2002
3.	ארצות הברית	גרגורי אולסן	1 באוקטובר 2005	11 באוקטובר 2005
4.	ארצות הברית/איראן	אנושה אנסארי	18 בספטמבר 2006	29 בספטמבר 2006	תיירת החלל הראשונה^[5]
5.	ארצות הברית/הונגריה	צ'ארלס סימוני	7 באפריל 2007	21 באפריל 2007
6.	ארצות הברית/הממלכה המאוחדת	ריצ'רד גאריוט	12 באוקטובר 2008	24 באוקטובר 2008	בנו של האסטרונאוט אוון גאריוט^[6]
-.	ארצות הברית/הונגריה	צ'ארלס סימוני	26 במרץ 2009	8 באפריל 2009	תייר החלל החוזר הראשון^[7]
7.	קנדה	גי לאליברטה (ממקימי קרקס השמש)	30 בספטמבר 2009	8 באוקטובר 2009	^[8]