תיירות בחלל


תיירות בחלל היא טיסה אל מחוץ לאטמוספירה על ידי יחידים או חברות למען סיפוק ותענוג או לשם מחקר.
נכון לשנת 2022, תיירות בחלל מתאפשרת רק לאנשים עשירים מאוד ולחברות, הנוסעים בטיסה פרטית לחלל. תוכנית החלל הרוסית מספקת כיום את שירותי הטיסה. כמו כן מציעה ספייס אדוונצ'רס מקום בטיסה מאוישת שתקיף את הירח, תמורת 100 מיליון דולרים.
תייר החלל הראשון היה דניס טיטו, באפריל 2001[1]. תייר החלל הישראלי הראשון היה איתן סטיבה, שתמורת החוויה שילם 55 מיליון דולר, וטס לחלל באפריל 2022[2].
טיסות תת-מסלוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסה תת-מסלולית היא טיסה של כלי טיס מיוחד הנע במהירות רבה (מאך 22) ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך מבלי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ. מדובר בדרך כלל בטיסה קצרה, של פחות משעה. הטיסה מתבצעת על ידי כלי טיס כגון SpaceShipOne (פרי תכנונו של ברט רוטאן), ובו מקום ל-4 אנשים, המותקן על גבי מטוס ייעודי. בהגיע המטוס לרום מסוים, ניתק כלי הטיס, מתרחק מהמטוס הנושא ומפעיל מנוע רקטי המביא אותו לטיסה התת-מסלולית המהירה. לאחר מספר דקות יורד כלי הטיס לגבהי טיסה מסחרית ולאחר כשעה שב ונוחת בבסיס ממנו המריא.
כמה חברות מציעות שירותים של טיסות חלל תת-מסלוליות. חברות ובהן וירג'ין גלקטיק, של איל התעופה ריצ'רד ברנסון, תאגיד התעופה והחלל האירופי EADS Astrium, חברת Rocketplane Global מאוקלהומה, ו-SpaceX, של המיליארדר אילון מאסק, מכינות כעת את התשתית ובונות מטוסים ייעודיים (כגון SilverDart) לטיסות תת-מסלוליות שבמסגרתן יעלו התיירים לגובה של מעל ל-100 קילומטרים, יחוו דקות אחדות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. מחירה של טיסה כזו מוערך על ידי אנשי וירג'ין גלקטיק ב-200 אלף דולר, אחוז אחד מהסכום ששילמו תיירי החלל הראשונים, הן בשל הסיבה שהטיסה קצרה בהרבה והן כדי להגדיל את מספר המועמדים הצפויים שיוכלו להרשות לעצמם מסע כזה.
העניין העיקרי בתיירות החלל היא הצפייה בכדור הארץ תוך כדי הקפתו וחוויה של מספר דקות מיקרו-כבידה.
כיוונים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר ונותנת אותותיה בבניית מספר נמלי חלל במספר מדינות בארצות הברית ובהן קליפורניה, אוקלהומה, ניו מקסיקו, פלורידה, וירג'יניה, אלסקה וויסקונסין, וכן במספר מקומות מחוץ לארצות הברית: אסרינג' בשוודיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.
אנליסטים של התחום מאמינים כי הורדת מחיר טיסה חווייתית אל מתחת לרף 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש.
התחום יוכל לקדם פיתוח דור חדש של חלליות מסחריות זולות יחסית, שניתן לשגר בהתראה קצרה עבור מטרות אזרחיות וביטחוניות שונות כגון העלאה גמישה ומהירה של לווייני תקשורת למסלול (בעיה כיום, כאשר קיימת דרישה מתמדת ללוויינים שאינה נענית במהירות מספקת על ידי הספקים), שיגור משלחות תחזוקה לתחנת החלל הבינלאומית וכדומה.
בין היוזמות ניתן למנות את Stratolaunch (גם הוא פרי תכנונו של ברט רוטאן) של חברת SpaceX וחברת אקסקליבר-אלמאז.
ב-13 בספטמבר 2018 הודיעה חברת SpaceX כי תשלח תייר חלל ראשון להקפה סביב הירח.[3]
בשנת 2021 תוכננה להתחיל לפעול תחנת החלל אורורה שתתפקד כבית מלון בחלל.[4][דרושה הבהרה]
תיירי חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד כה כל תיירי החלל הוטסו אל תחנת החלל הבינלאומית על ידי החללית הרוסית סויוז בתיווכה של חברת תיירות החלל ספייס אדוונצ'רס.
# | מדינה | שם | יציאה | חזרה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
1. | ![]() |
דניס טיטו | 28 באפריל 2001 | 6 במאי 2001 | תייר החלל הראשון |
2. | ![]() |
מרק שאטלוורת' | 25 באפריל 2002 | 5 במאי 2002 | |
3. | ![]() |
גרגורי אולסן | 1 באוקטובר 2005 | 11 באוקטובר 2005 | |
4. | ![]() ![]() |
אנושה אנסארי | 18 בספטמבר 2006 | 29 בספטמבר 2006 | תיירת החלל הראשונה[5] |
5. | ![]() ![]() |
צ'ארלס סימוני | 7 באפריל 2007 | 21 באפריל 2007 | |
6. | ![]() ![]() |
ריצ'רד גאריוט | 12 באוקטובר 2008 | 24 באוקטובר 2008 | בנו של האסטרונאוט אוון גאריוט[6] |
-. | ![]() ![]() |
צ'ארלס סימוני | 26 במרץ 2009 | 8 באפריל 2009 | תייר החלל החוזר הראשון[7] |
7. | ![]() |
גי לאליברטה (ממקימי קרקס השמש) | 30 בספטמבר 2009 | 8 באוקטובר 2009 | [8] |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיירות בחלל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ידען תיירות חלל, באתר "הידען"
- משה גלעד, דיל בין כוכבים: תיירות החלל כבר בפתח, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
- דורון פישלר, צעד קטן למיליארדר, באתר מאקו, 6 בנובמבר 2014
- אשר שכטר, אבודים בחלל: התיירות הגלקטית עלולה להתרסק עוד לפני שהתחילה, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2014
נועה מנהיים, סהרוריים בחלל: מה מחפשים מיליארדרים על הירח?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
משה גלעד, לפני 50 שנה הגענו לירח, אבל מתי נצא לנופש בחלל?, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
- איתי נבו, המדריך לתייר בגלקסיה, באתר ynet, 15 ביוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליאור קודנר, הסוכנויות, טיטו: "הסתגלתי לגמרי; אני אוהב את החלל", באתר הארץ, 29 באפריל 2001
- ^
גור מגידו, לבזבז 55 מיליון דולר על טיול של שבוע וחצי: מסע היח"צ הבין-כוכבי של איתן סטיבה, באתר TheMarker, 15 באפריל 2022
- ^ ספייס X מציגה: מסע פרטי סביב הירח, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2018
- ^ חלוץ מלונות החלל ייפתח ב-2021. המחיר: 9.5 מיליון דולר לחופשה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2019
- ^ אבי בליזובסקי, תיירת החלל הראשונה מתכוננת להמראה, באתר "הידען", 18 בספטמבר 2006
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-18 ותייר החלל השישי גאריוט המריאו לתחנת החלל הבינלאומית, באתר "הידען", 12 באוקטובר 2008
- ^ אבי בליזובסקי, חברי הצוות ה-19 ותייר החלל החוזר הראשון צ'ארלס סימוני המריאו לתחנת החלל, באתר "הידען", 26 במרץ 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-21, ותייר חלל שהוא גם ליצן המריא בדרכו לתחנת החלל, באתר "הידען", 30 בספטמבר 2009