Launcher One

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome globe current event 1.svg
יש לעדכן ערך זה. ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
Launcher One
דיאגרמת LauncherOne
דיאגרמת LauncherOne
יצרן Virgin Orbit
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 12 מיליון דולר
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור נמל האוויר והחלל מוהאבי, קליפורניה
מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגורים 4
הצלחות 3
כישלונות 1
שיגור ראשון 25 במאי 2020
שיגור אחרון 13 בינואר 2022

Launcher One הוא מיזם מסחרי לשיגור לוויינים וחלליות באמצעות מערכת שיגור רקטית הנישאת לאוויר על ידי מטוס נושא ייעודי. המיזם פותח תחילה על ידי חברת וירג'ין גלקטיק, אך ב-2017 הוא פוצל מהחברה, והוקמה עבורו חברה ייעודית בשם וירג'ין אורביט (אנ').[1]

המשגר החדש הוצג לראשונה במהלך הסלון האווירי בפארנבורו ביולי 2012. משגר הלוויינים החדש הוא דו שלבי, לשלב הראשון המרכזי יהיה מנוע בודד מסוג NewtonThree, השורף דלק RP-1 (קרוסן מזוקק ברמה גבוהה) וחמצן נוזלי, בעוד לשלב השני מנוע מסוג NewtonFour שמשתמש באותו סוג דלק. המשגר הנישא ישתחרר מהמטוס הנושא אותו בגובה של 10.6 ק"מ.[2]

בעבר החברה תכננה לשאת אותו באמצעות המטוס הייעודי ווייט נייט 2 של חברת וירג'ין גלקטיק, שמיועד במקור לשאת את החללית הפרטית המאוישת ספייס שיפ 2. בסוף 2015 החברה שינתה את התכנון הזה, וה-Launcher One יוטס על גבי מטוס בואינג 747, שהיה עד אז חלק מצי המטוסים של וירג'ין אטלנטיק. המטוס זכה לכינוי "Cosmic Girl" (ילדה קוסמית).[3]

נתונים טכניים של המשגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלת משגר הלוויינים ממטוס וויט נייט 2





קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Launcher One בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]