ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Владимир Александрович Романов
Grand Duke Vladimir Alexandrovich.jpg
הנסיך הגדול ולדימיר אלכסנדרוביץ'
לידה 22 באפריל 1847
ארמון החורף, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 17 בפברואר 1909 (בגיל 61)
ארמון ולדימיר, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
שם מלא ולדימיר אלכסנדרוביץ' רומנוב
מדינה רוסיה
עיסוק מדינאי, איש צבא, אדריכל עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין
שושלת בית רומנוב
תואר הנסיך הגדול של רוסיה
אב אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אם מריה, נסיכת הסן
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (רוסית: Владимир Александрович Романов) ‏ (22 באפריל 1847 - 17 בפברואר 1909), היה בנו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה שנרצח בשנת 1881. נינתו היא מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, הטוענת לראשות בית רומנוב כיום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר נולד ב-22 באפריל 1847 בארמון החורף בסנקט פטרבורג, לאלכסנדר, נסיך הכתר של רוסיה ומריה, נסיכת הסן, בתם של לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן ווילהלמינה, נסיכת באדן. בהיותו בן 8 מת סבו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, ואביו עלה לשלטון כאלכסנדר השני, קיסר רוסיה. בשנת 1865 מת אחיו הבכור ניקולאי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, והיו שמועות שאחיו השני אלכסנדר יפנה את מקומו לולדימיר, ויתחתן עם פשוטת עם בנישואים מורגנטים, אולם לבסוף בלחץ המשפחה הסכים אלכסנדר להתחתן עם אשה מיוחסת, ולהישאר נסיך הכתר. היחסים בין אלכסנדר וולדימיר היו לבביים, אך לא היה להם קשר חם.

בשנת 1867 ליוו אלכסנדר וולדימיר את אביהם בביקורו בתערוכה העולמית בפריז, שם נורה אביהם על ידי מתנקש פולני לאומני. בשנת 1871 שוב ליוו האחים את אביהם בביקור באזור הקווקז, גאורגיה, צ'צ'ניה ודאגסטן, ובשנת 1872 ליווה ולדימיר את אביו לווינה, לפגישה של הקיסרים של רוסיה, גרמניה ואוסטריה.

ב-28 באוגוסט 1874 התחתן ולדימיר עם מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, בתם של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ואוגוסטה, נסיכת רויס-קסטריץ. מריה, שהייתה לותרנית אדוקה, סירבה להמיר את דתה לדת הרוסית הפרובוסלבית, ולכן לקח שלוש שנים עד שהצאר נתן את הסכמתו לנישואים. מריה שמרה על דתה במהלך רוב נישואיה אולם המירה לבסוף את דתה שנים לאחר מכן, ככל הנראה כדי לתת לבנה קיריל סיכוי רב יותר לרשת את כס הקיסרות. לאחר המרתה היא קיבלה את השם הרוסי מריה פבלובנה.

המשפחה התגוררה בארמון ולדימיר שבסנט פטרבורג, שם ביססה אשתו מריה את שמה כאחת המארחות הטובות ביותר בעיר. אשתו מריה לא הסתדרה עם אחיו אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, ובמיוחד עם גיסתו, אלכסנדרה, נסיכת הסן, ומריה הפכה את ארמון ולדימיר לחלופה לחצר המלוכה.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) לחם ולדימיר נגד צבא האימפריה העות'מאנית, ופיקד על הקורפוס ה-12. אולם על אף הקיירה הצבאית המרשימה שטיפח, עניינו אותו יותר אמנות וספרות. בשנת 1880 מינה אותו אביו לנשיא האקדמיה הקיסרית לאמנויות יפות.

בשנת 1881 נרצח אביו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ואחיו עלה לשלטון במקומו כאלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. ולדימיר שהתעשת במהירות רבה יותר מאשר אחיו, היה זה שהכריז על מות אביהם לציבור. ולדימיר ירש את ספרייתו האישית של אביו, ואף הוסיף לאוסף את הספרייה הגדולה שלו. לאחר המהפכה הרוסית ספרים אלה נמכרו באופן אקראי לפי משקל, וכיום הם מהווים חלק מהאוספים של כמה אוניברסיטות אמריקניות.

למרות שהיחסים בין אלכסנדר השלישי וולדימיר היו די מרוחקים, והייתה תחרות עזה בין נשותיהם, קידם אלכסנדר את הקריירה של ולדימיר, ומינה את ולדימיר למושל הצבאי של סנקט פטרבורג. ולדימיר כיהן במועצת המדינה ואף עמד בראש ועדת החקירה הממלכתית לרצח אביו. בנוסף פיקח ולדימיר על בניית הקתדרלה במקום הרצח של אביו, שנבנתה בין השנים 18831887. ולדימיר היה פילנטרופ מפורסם, ועקב אהבתו הרבה לציור, אף הפך לפטרון של האמנויות ברחבי האימפריה.

באוקטובר 1888 הצאר אלכסנדר השלישי ובני משפחתו נסעו ברכבת הקיסרית שנסעה מדרום כשלפתע היא סטתה מהמסילה, בתחנת בורקי, 50 ק"מ מחרקוב. שבעה קרונות התהפכו ורבים מעובדי ומשרתי משפחת הצאר נפצעו אך המשפחה הקיסרית ניצלה בנס והקרון בו ישבה נותר שלם למעט הגג שנתלש. ולדימיר ששהה באותו זמן בפריז יחד עם משפחתו לא נחפז לחזור לרוסיה, מה שהרגיז את אלכסנדר השלישי, שטען שאילו היה נהרג בתאונה היה ולדימיר חוזר במהירות על מנת לרשת את הכס.

בשנת 1894 מת אחיו אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, ואחיינו ניקולאי השני, קיסר רוסיה עלה במקומו לשלטון. בינואר 1905 פרץ גל שביתות בסנקט פטרבורג, וב-9 בינואר מפגינים בלתי חמושים החלו לצעוד לעבר ארמון החורף של הצאר, אולם חיילי המשמר פתחו עליהם באש, במה שנודע כיום ראשון העקוב מדם (1905). כתוצאה מכך פרצה מהפכת 1905, שבמהלכה אף נרצח אחיו של ולדימיר - סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, והביאה לשינויים בממשל.

באוקטובר באותה שנה התחתן בנו הבכור של ולדימיר - קיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה עם ויקטוריה מליטה, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה, נכדתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ללא הסכמתו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה, ומשום כך גורש מרוסיה. במחאה על כך התפטר ולדימיר מכל תפקידיו, וב-17 בפברואר 1909 מת בפתאומיות כתוצאה משטף דם במוח. לאחר מותו החזיר ניקולאי השני את בנו של ולדימיר - קיריל למעמדו, ונכדתו של קיריל - מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, היא הטוענת לראשות בית רומנוב כיום.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1874 התחתן ולדימיר עם מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, בתם של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ואוגוסטה, נסיכת רויס-קסטריץ. לזוג נולדו חמישה ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
 
פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
 
לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
 
לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של הסן
 
לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]