וליו טורמיס

**וליו טורמיס**
**Veljo Tormis**
	צילום מ-2004
לידה	7 באוגוסט 1930; ארו בכפר קואוסלו, מחוז האריו, אסטוניה
פטירה	21 בינואר 2017 (בגיל 86); טאלין, אסטוניה
מוקד פעילות	אסטוניה, ברית המועצות
תקופת הפעילות	מ-1955
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	אופרה, מוזיקת מקהלה
שפה מועדפת	אסטונית
כלי נגינה	עוגב
בן או בת זוג	Lea Tormis
צאצאים	Tõnu Tormis
פרסים והוקרה	People's Artist of the Estonian SSR (1975); מדליית טאלין (2000); אמן העם של ברית המועצות (1987); National Identity Award (2005); פרס ברית המועצות (1974); מסדר הסמל של אסטוניה, דרגה 3 (1996); Merited Art Worker of Estonian SSR (1967); מסדר הסמל של אסטוניה, דרגה 1 (2010); Black Nights Prize (2015); פרס ברית המועצות; עיטור הידידות בין העמים; עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית ;
	www.veljotormis.com
	פרופיל ב-IMDb

וליו טורמיס (באסטונית: Veljo Tormis; נולד ב-7 באוגוסט 1930) הוא מלחין אסטוני הנחשב לאחד מגדולי המלחינים למוזיקה כוראלית החיים כיום^[1]^[2] ולאחד החשובים במלחיני המאה ה-20 באסטוניה.^[3] בעולם יצא שמו בעיקר הודות להיקף יצירתו הכוראלית, מעל 500 שירי מקהלה נפרדים, רובם א-קפלה (ללא ליווי). רובן הגדול של יצירות אלה מבוסס על שירי עם עתיקים מן המסורת האסטונית (regilaulud) בטקסט, במלודיה או בסגנון.

יצירתו המבוצעת בתכיפות הגדולה ביותר מחוץ לאסטוניה, "קללת הברזל" (Raua needmine) מ-1972, פונה אל מסורות שאמאניות לבניית אלגוריה בדבר רעות המלחמה. הממשלה הסובייטית אסרה על השמעת היצירה הזאת, עם עוד יצירות רבות של טורמיס, שכולן שנויות במחלוקת.

לאחרונה זוכות יצירותיו של טורמיס למקום של כבוד בקונצרטים ברחבי העולם וזכו לכמה הקלטות בביצוע טונו קליוסטה והמקהלה הקאמרית הפילהרמונית של אסטוניה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל טורמיס גם לקבל הזמנות מכמה ממקהלות הא'קאפלה החשובות במערב, כגון זמרי המלך, זמרי הולסט ואנסמבל היליארד.

נודעת אמרתו של טורמיס על עיבודיו למלודיות ולמילים מסורתיות: "לא אני הוא שעשיתי שימוש במוזיקה עממית, המוזיקה העממית היא שעושה שימוש בי."^[3] His work demonstrates his conviction that traditional Estonian and other Balto-Finnic music represents a treasure which must be guarded and nourished, and that culture may be kept alive through the medium of song.^[3]

ציוני דרך בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליו טורמיס נולד ב-1930 ביישוב ארו, בכפר טואוסלו במחוז האריו באסטוניה. כבר בגיל צעיר טורמיס צבר ניסיון רב ומעמיק במוזיקה כוראלית. אביו היה מנצח מקהלה, נגן עוגב ומורה למוזיקה. העונג שהפיק מניגודי הגוונים שיוצרים משלבי העוגב מתקשר אולי גם לתזמור למרקמים כוראליים שערך בתקופות מאוחרות יותר בחייו, סימן היכר לסגנונו הבוגר.^[3]

טורמיס החל את הכשרתו המוזיקלית הרשמית בשנת 1943, בבית הספר למוזיקה בטאלין, אך מלחמת העולם השנייה ומחלה קטעו את לימודיו. ב-1949 נכנס לקונסרבטוריון של טאלין והמשיך את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה בשנים 1951-56. תוך זמן קצר השיג משרות הוראה בבית הספר למוזיקה בטאלין (1955-60) ובבית הספר התיכון למוזיקה של טאלין (1962-66), אבל בשנת 1969 כבר הקדיש את כל זמנו לכתיבת מוזיקה והתפרנס כמלחין עצמאי.

מאז ועד לפרישתו מן ההלחנה בשנת 2000, חיבר טורמיס למעלה מ-500 שירי מקהלה, כמו גם יצירות ווקאליות ואינסטרומנטליות אחרות, פסקולי סרטים ואופרה. על אף הצנזורה שהוטלה על כמה מיצירותיו הפרובוקטיביות יותר מבחינה פוליטית בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80, שמר טורמיס על מעמדו כמלחין מהולל, שיצירותיו בוצעו ברחבי ברית המועצות ובמזרח אירופה, שם רואים בו אחד מגדולי התורמים לרפרטואר המוזיקה המקהלתית במאה ה-20. כיום מתחילה המוזיקה של טורמיס לזכות להכרה גם בארצות הברית.

עם תלמידיו נמנה המלחין קולדר סינק.