וספה (תומ"ת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וספה
SdKfz124.jpg
מידע כללי
סוג תותח מתנייע
מדינה מייצרת Flag of the German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שנת יצור 19431944
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו 676 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 4.81 מטר
רוחב 2.28 מטר
גובה 2.3 מטר
משקל 11 טון
מהירות 40 קמ"ש
טווח פעולה 220 ק"מ
חימוש עיקרי הוביצר 105 מ"מ
מנוע בנזין, 140 כוח סוס
שריון 5 - 30 מ"מ
צוות 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וספה (Wespe; צרעה) או בשמו המלא Leichte Feldhaubitze 18 auf Fahrgestell Panzerkampfwagen IIגרמנית: 'הוביצר שטח קל 18 המבוסס על פאנצר סימן 2') היה תותח מתנייע בקליבר 105 מ"מ אשר התבסס על טנק הפאנצר סימן 2 ופותח בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. סימולו של הכלי היה Sd.Kfz. 124 (רכב למשימות מיוחדות מס' 124).

כבר בשנה הראשונה למלחמה, היה ברור שהפאנצר סימן 2 אינו כשיר לשמש כטנק בשדה הקרב על אף יכולותיו הטכניות, וזאת בשל מיגון דל וחימוש לא מספק. כאשר עלה הצורך בפיתוח ארטילריה מתנייעת, היה הפאנצר סימן 2 בחירה ברורה לשמש כבסיס לתומ"ת עתידי. ההמרה של הפאנצר סימן 2 לתותח מתנייע, אשר כונה וספה, הוכיחה את עצמה כתהליך קל יחסית וכללה החלפה של צריח הטנק בהוביצר בקוטר 105 מ"מ והרכבה של מיגון סביבו; המיגון היה גבוה באזור ההוביצר וירד לקראת קצהו האחורי של תא הלחימה, בעוד הגג נותר חשוף. ייעודו של הכלי כתומ"ת איפשר את מיגונו הקל של תא הלחימה, משום שלא נועד לשרת בחזית שדה הקרב.

טבילת האש של הוספה בחזית המזרחית ב-1943 הייתה מוצלחת כל כך, שהיטלר החליט להורות שכל הפאנצרים סימן 2 ישמרו לטובת המרה לוספות. בתקופת הייצור של הוספה, מפברואר 1943 ועד אמצע שנת 1944, הורכבו בסך הכל 682 כלים, בנוסף ל-158 כלים ללא תותח אשר נועדו לנשיאת תחמושת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.